ביאור:השכינה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

השכינה[עריכה]

[תודה לרוני אביקם ולעדינה לסקר]

הנביאים בדרך–כלל ממשילים את ה' לגבר, כמו במשל המקובל שכנסת–ישראל היא 'אשתו' של ה'. אולם יש גם כמה מקומות יוצאי דופן שבהם ה' נמשל לאישה (כמו המשל המקובל בדברי חז"ל של "השכינה"):

  1. ישעיהו מב יד: "כיולדה אפעה, אשום ואשאף יחד".
  2. ישעיהו מט טו: "התשכח אישה עולה, מרחם בן בטנה? גם אלה תשכחנה, ואנוכי לא אשכחך"
  3. ישעיהו סו יג: "כאיש אשר אימו תנחמנו כן אנוכי אנחמכם, ובירושלים תנוחמו".
  4. ירמיהו נא ה: "כי לא אלמן ישראל ויהודה מאלוהיו – מה' צבאות..."

אמנם, זה לא לגמרי ברור:

  1. בפסוק מישעיהו מב – הפירוש המקובל הוא שה' יפעה ויצעק כמו אישה שיולדת, אבל אפשר גם לפרש שהאדמה תפעה – זה משל לרעש האדמה שיהיה ואולי גם להתפרצות הרי הגעש, כמו שכתוב אחר כך "אחריב הרים וגבעות וכל עשבם אוביש, ושמתי נהרות לאיים ואגמים אוביש". וכן רואים גם בפרק המקביל – תהלים צו–צז –– שהאדמה חלה ויולדת: "ראתה ותחל הארץ".
  1. בפסוק מישעיהו מט הפירוש הפשוט הוא שה' יזכור את עם ישראל יותר ממה שנשים זוכרות את בניהם, ולא כמו הנשים. הרחמים של ה' על עם ישראל משולים דווקא לרחמי אב ולא לרחמי אם: "כרחם אב על בנים - ריחם ה' על יראיו" (תהלים קג יג).
  1. בפסוק בישעיהו סו  נראה שה'אם' היא משל לירושלים ולא לה' .
  1. בפסוק מירמיהו נא – נראה לי ש'אלמן' הוא 'אדם שאיבד את בעליו' (ולא 'איש שאיבד את אשתו'). ה' הוא ה'בעלים' של עם ישראל ("כי לי בני ישראל עבדים..."), והפסוק בא להגיד שה' עדיין לא נטש אותם. ייתכן גם שלמילה 'אלמן' יש משמעות יותר כללית (למשל 'בודד').

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2001-01-01.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:השכינה

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/hjkina