ביאור:השיכרות בפורים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


נושא השיעור  :

האם אכן יש חובה להשתכר בפורים?

יש האומרים שחובה להשתכר בפורים בהסתמכם על   דברי רבא במסכת מגילה (ז:):

"אמר רבא, חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי..."

התומכים בשכרות בפורים

רש"י

  "לבסומי" פירושו : להשתכר ביין .

הרי"ף

  הביא את דברי רבא להלכה.

שו"ע

  נפסק כרבא (אור"ח סימן תרצ"ה ב).

כנגדם קמו רבים שטענו שלא זו ההלכה ועל כל פנים בוודאי שאין הכוונה להשתכר ממש כלוט.

בהמשך מספרת הגמרא (שם, בתרגום לעברית): רבא ורבי זירא עשו סעודת פורים ביחד והשתכרו, קם רבא ושחט את רבי זירא, לאחר שנפקח (רבא), וראה מה עשה (לרבי זירא), ביקש עליו רחמים והחייהו. לאחר שנה בפורים, שוב הזמינו רבא לרבי זירא שיעשו סעודה יחד, דחה אותו רבי זירא ואמר, לא בכל שעה ושעה יתרחש לי נס גדול כזה (שתצליח להחיות אותי), ואיני מעוניין לעבור שוב את אותה חוויה.

המתנגדים לשכרות בפורים[עריכה]

רבנו אפרים (תלמידו של הרי"ף) אומר שדברי רבא אינם להלכה.

 

וכן אומר המאירי :

"...ומכל מקום אין אנו מצווים להשתכר שלא נצטווינו על שמחה של הוללות ושטות ומכיוון שאירע המקרה של רבא ורבי זירא, דחו חכמים את הלימוד של 'עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי' "

וכן הנימוקי יוסף : "עד דלא ידע"     מילתא דבדיחותא- כלומר אין הכוונה לשיכרות של ממש.

 

הרמב"ם : מביא את שתי הדעות ואומר שלאחר מעשה רבא ורבי זירא - לא נוהגים להשתכר עוד, אלא עד כדי שירדם ואז לא ידע להבחין בין ארור המן לברוך מרדכי.

 

רש"ש : היה נהוג לומר מספר פסוקים לאחר קריאת המגילה ואם שתה מעט הוא יבלבל בניהם וזו הכוונה לנאמר "עד דלא ידע".

הסבר מעניין   "לעד דלא ידע" :

הכוונה שישתה עד כדי שלא ידע לחשב את השויון בגימטריה של " ארור המן " לעומת " ברוך מרדכי ".

שני ביטויים אלו שווים בגימטריה לחמש מאות ושנים (502). בכדי להתבלבל בחישוב שכזה ודאי שאין צורך בשתייה מרובה.

הבסיס לסברות אלו הם מספר רב של מקורות בחז"ל המביעים התנגדות לשתייה ובהם:

מדרש רבה (פ"י, ב'): "...היין מפריש את האדם מדרכי החיים לדרכי המוות...".

הגמרא במסכת עירובין (דף סד:):   "...שיכור אל יתפלל ואם התפלל תפילתו תועבה..." .

הרמב"ם -   מגנה שיכרות באופן בוטה .

אבל כאמור, יש הסוברים שבפורים בכל זאת מותר ואף חובה להשתכר.

בכל מקרה מי שמקפיד להשתכר בפורים, חייב להקפיד גם בכל שאר מצוות התורה ובמיוחד במצוות בין אדם לחברו,   והרי אם אדם משתכר הוא לא שולט על עצמו ועלול לפגוע בחבריו, כמו שקרה לרבא עם רב זירא, לכן לדעתי, עדיף ליהודי שומר תורה ומצוות להתרחק מהשכרות אפילו בפורים.


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של ד"ר מנחם צוקר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-02-26.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/sofrim/zuckm/purim1