ביאור:השיב - הגיד
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זהו מאמר לא גמור. קחו אותו כאתגר - להשלים אותו!
בהר סיני, הציע ה' לבני-ישראל לכרות עמו ברית (שמות יט ה-ו): "...ועתה, אם שמוע תשמעו בקולי, ושמרתם את בריתי--והייתם לי סגולה מכל העמים, כי לי כל הארץ. ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים, וגוי קדוש..."; ובני ישראל הסכימו ואמרו (יט8) "כל אשר דיבר ה' נעשה", ואז:
- בסוף פסוק ח - "וישב משה את דברי העם אל ה'".
- אך בפסוק ט: "ויאמר ה' אל משה: 'הנה אנוכי בא אליך בעב הענן, בעבור ישמע העם בדברי עימך, וגם בך יאמינו לעולם'; ויגד משה את דברי העם, אל ה'": מה בדיוק אמר משה בפעם השניה, והרי כבר בפסוק הקודם הוא הביא את תשובת העם?!
כדי לענות לשאלה, נעבור לתקופה אחרת, כמעט 1000 שנים מאוחר יותר - תקופת יאשיהו מלך יהודה (מלכים ב כב ג-י). יאשיהו שלח את שפן הסופר לבצע "שיפוצים" בבית המקדש, וכך אמר לו (מלכים ב כב ד-י, דברי הימים ב לד טז-יח): "עלה אל חלקיהו הכוהן הגדול, ויתם את הכסף המובא בית ה' - אשר אספו שומרי הסף מאת העם. וייתנוהו על יד עושי המלאכה, המופקדים בית ה'; וייתנו אותו לעושי המלאכה אשר בבית ה', לחזק בדק הבית. לחרשים ולבונים ולגודרים; ולקנות עצים ואבני מחצב לחזק את הבית".
חלקיהו ביצע את המשימה, ותוך כדי השיפוצים מצא בבית המקדש ספר תורה עתיק, והביא אותו אל שפן.
שפן דיווח למלך דיווח כפול:
- "ויבוא שפן הסופר אל המלך, וישב את המלך דבר; ויאמר 'התיכו עבדיך את הכסף הנמצא בבית, וייתנוהו על יד עושי המלאכה המופקדים בית ה." ""
- "ויגד שפן הסופר למלך לאמור 'ספר נתן לי חלקיה הכוהן'; ויקראהו שפן לפני המלך" .
בדיווח הראשון שפן השיב את המלך דבר, וסיפר לו על ביצוע המשימה שאליה נשלח - להתיך את הכסף ולתתו לפועלים; בדיווח השני שפן הגיד למלך את החדשות שגילה במפתיע, מעבר למשימה שאליה נשלח - הספר העתיק שהתגלה במקדש.
מכאן, שהפועל "השיב" מתייחס לתשובה צפויה, על שאלה או משימה שניתנה קודם לכן; והפועל "הגיד" מתייחס לחדשות לא-צפויות.
כעת נחזור לפרשת הר סיני: בפסוק ח, כאשר משה השיב את דברי העם אל ה', הוא פשוט הביא אל ה' את התשובה להצעה שה' הציע להם קודם לכן - הוא אמר לה' שבני-ישראל מסכימים לשמור את בריתו. ובפסוק ט, כאשר משה הגיד את דברי העם אל ה', הוא אמר דבר חדש, מעבר לשליחות המקורית.
מה הן ה"חדשות" שהביא משה אל ה'? הדברים לא כתובים בפירוש, כי העם לא אמר זאת בפירוש למשה, אלא משה מדעתו הגיע למסקנה שהעם היה רוצה להגיד אותם. ניתן ללמוד את תוכן הדברים מהשוואה בין דברי ה' לפניהם ואחריהם:
- בפסוק ט, ה' אמר: "הנה אנוכי בא אליך בעב הענן, בעבור ישמע העם בדברי עימך, וגם בך יאמינו לעולם'";
- אחר-כך משה הגיד לה' את דברי העם, ואחר-כך -
- בפסוק י ה' אמר: "לך אל העם, וקידשתם היום ומחר; וכיבסו שמלותם. והיו נכונים ליום השלישי; כי ביום השלישי יירד ה' לעיני כל העם - על הר סיניי".
התוכנית המקורית של ה' היתה, לדבר עם משה בענן כך שהעם רק ישמע את הדברים, אך לאחר שמשה הגיד לה' את דברי העם - ה' שינה את התכנית והחליט שיירד על הר סיני לעיני כל העם, כך שהעם יוכל גם לראות אותו.
מכאן אפשר אולי להסיק, שהדברים החדשים שמשה אמר לה' היו משהו בסגנון "כמו שאני מכיר את עם-ישראל, הם לא יסתפקו בשמיעה, הם ירצו גם לראות מי מדבר אליהם", וכדברי רש"י שם - " "רצוננו לראות את מלכנו!" ".
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בלא גמור וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-06-01.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/hvdlim1/hjiv_hgid