לדלג לתוכן

ביאור:הרשע שונא את הדומים לו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


אימרה עממית ידועה אומרת "הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות". האם מי שעושה מעשים רעים מתוך כוונה טובה הוא רשע?

ע"פ ספר משלי, לא תמיד:

ביאור:משלי כא י : ""{{{1}}}" כפי שפירש מצודת דוד : ""{{{1}}}" דברים אלה נותנים בידנו קריטריון לזיהוי רשע: רשע הוא אדם שאינו אוהב את האנשים המתנהגים כמוהו, ובכך מוכיח שהוא יודע שמעשיו רעים, ובכל-זאת רוצה לעשותם.

רוב האנשים חושבים שדרכם היא טובה, לפחות במחשבה ראשונה ובראיה שטחית - ""{{{1}}}" "; אבל הרשע, אפילו בראיה שטחית יודע שהדרך שלו היא רעה ולכן ""{{{1}}}" " (ע"ע בעיניו= במחשבה ראשונה )

רעיון דומה במאמר סובלנות הצדיקים וממשלת הרשעים .

מי שאוהב את האנשים המתנהגים כמוהו, וחושב באמת ובתמים שמעשיו טובים, אינו רשע; לכל היותר אפשר לומר עליו שהוא אויל משום שאינו מתעמק מספיק ( אויל= שטחי ). אמנם, ייתכן שמעשיו של האויל יובילו אותו לאותו מקום שאליו יגיע הרשע, כפי שכתוב בסוף הפרק המדבר על הנער המתפתה לנאוף: משלי ה כב-23 : ""{{{1}}}"


מאת:

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mjly/mj-21-10