ביאור:הקשר בין חנוכה לבין סוכות

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בתלמוד מסופר הסיפור הידוע על שחרור ירושלים ובית המקדש מעול היוונים, ועל פך השמן היחיד שלא נטמא בידי היוונים, שכמות השמן שבו שהספיקה להדלקת המנורה ליום אחד, נעשה בו נס והכמות הספיקה לשמונה ימים.

השאלה המתבקשת (שאכן נשאלה על ידי "הבית יוסף"): מדוע אנו חוגגים שמונה ימים, שהרי הנס היה של שבעה הימים. הלוא הכמות שהספיקה ליום אחד הספיקה לעוד שבעה ימים, וזה הנס?

בספר מקבים (שיש שקוראים לו: ספר חשמונאים) לא נזכר דבר הנס הזה, של פך השמן, כלל.

לפי ספר מקבים, בשנת המלחמה שבה גבר צבאו של יהודה המכבי על היוונים, נבצר מעם ישראל לחוג את חג הסוכות, לרבות העלייה לרגל לירושלים.

עם הניצחון, לקראת סוף חודש כסלו, בא הדבר על תיקונו ואז חגגו את חג הסוכות, שנחוג מידי שנה, שמונה ימים, כשהוא משולב עם חגיגות הניצחון וחנוכת בית המקדש.

כך נקבע חג חדש בלוח העברי, שיסודו בחג הסוכות שנדחה. כלומר, מאז, מידי שנה, חוגגים שוב את חג הניצחון על המכבים כמו שחגגו אז, באותו חודש כסלו.

אם כן, מהיכן נובעת הדלקת הנרות בחג האוּרים (אוּר = אש)?

במוצאי היום הראשון של חג הסוכות, ובכל הלילות שאחריו, היה נערך בימי בית שני טקס ניסוך המים, שידוע יותר בשמו "שמחת בית השואבה". על מנת להרבות ששון ושמחה היו מדליקים מדורות גדולות ברחבי העיר ירושלים.

והרי כך כתוב במסכת סוכה שבתלמוד: ולא הייתה חצר בירושלים שאינה מאירה מאור בית השואבה.

וגם בדרך זאת נקשר חג החנוכה בחג הסוכות.

מקורות

על-פי מאמר של מוטי אהרוני שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-01-09.

קיצור דרך: tnk1/messages/sofrim_hagay_mxjva_32_0_0_0