ביאור:הקשבה מביאה אהבה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

"שמן וקטרת ישמח לב ומתק רעהו מעצת נפש" (משלי, כז', 9).

הייתי בהרצאה, בה הסבירו את שיטתו של הפסיכולוג הישראלי, שעבד כאן לפני כ-60 שנה, חיים גינת, שאומרת בגדול, שהקשבה יוצרת אהבה, כפסוק - "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד", שממשיך ב - "ואהבת את ה' אלהיך" (דברים, ו', 4-5), ושלעיתים עדיף להקשיב לאדם ולא רק לתת לו עצות, אז על כך אמרתי, כי אותו הדבר נאמר בפסוק שלמעלה.

ובאמת, על אף שקיימת ההנחיה, למשל - "הט אזנך ושמע דברי חכמים ולבך תשית לדעתי" (משלי, כב', 17), הרי שלעיתים עדיף להטות כתף וכפתגם הידוע - 'סייג לחכמה שתיקה'. וכך גם בה' נאמר כי מקשיב לשיחת שניים, כאשר הם יראיו - "אז נדברו יראי ה' איש את רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחשי שמו" (מלאכי, ג', 16). ללמדך, כי הכל אפשר למצוא בתנ"ך. ואגב, כאנקדותה, נקודה למחשבה, כאן הספר נכתב מפי יראי ה' ועבורם - וכך גם שירה, נכתבת בידי משוררים, כשהם אף עיקר קוראיה.



מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-01-30.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t2827_0