ביאור:חבקוק א יז
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:חבקוק א יז.
העריץ מגרש והורג בלי חמלה[עריכה]
חבקוק א יז : "הַעַל כֵּן יָרִיק חֶרְמוֹ, וְתָמִיד לַהֲרֹג גּוֹיִם לֹא יַחְמוֹל!"
הה! על כן - כיוון שהוא מצליח כל-כך - הוא מרוקן את החרם (המלכודת) מהדגים שתפס בה - מרוקן את הארצות שכבש מיושביהן; ותמיד, בלי לנוח לרגע, הוא פונה לכבוש ולהרוג גויים נוספים, בלי כל חמלה ורחמים!
דקויות[עריכה]
ה על כן - מדוע נוספה האות ה?[עריכה]
1. בדרך-כלל האות ה בראש משפט מבטאת תמיהה - "האמנם?!". הנביא פונה אל ה' בתמיהה שיש בה תלונה: על כן - על כל פשעי המלחמה של בבל, שתוארו בפסוקים הקודמים - האמנם תתן לו להמשיך במעשיו תמיד?! האם תאפשר לו להריק את חרמו - לרוקן (להגלות) את כל התושבים מהארצות שכבש?! האם תתן לו תמיד להמשיך להרוג גויים בלי חמלה?! " "מסיים תמיהתו, אחר שאתה למשפט שמתו, ושעל ידו יוכר כחך להעניש את הרשעים, והוא לא כן ידמה," "רק מיחס הכל אל כחו ומכלה ומאבד רבים; ואם-כן, הכי העל כן יריק חרמו?! - וכי לתכלית זה ראוי שיצוד גוים רבים ושתמיד לא יחמול להרוג גוים?!" " ( מלבי"ם ) .
2. אולם לפעמים האות ה באה להדגשה, ונקראת "תמיהה המתקיימת" - כמו המילה "אכן", כמו שמואל א ב כז : "כֹּה אָמַר ה': הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי אֶל בֵּית אָבִיךָ בִּהְיוֹתָם בְּמִצְרַיִם לְבֵית פַּרְעֹה", שמואל ב טו כז : "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל צָדוֹק הַכֹּהֵן: הֲרוֹאֶה אַתָּה, שֻׁבָה הָעִיר בְּשָׁלוֹם" ( רש"י , וכן דעת מקרא) . וייתכן שזו קיצור של קריאת-צער, כמו ב יחזקאל ל ב : "הֵילִילוּ, הָהּ לַיּוֹם!". הנביא קורא בצער: "הה! הרשע לא מפסיק! כמו דייג, המרוקן את המלכודת ומייד זורק אותה שוב כדי לדוג דגים נוספים - כך מלך בבל, מרוקן את הארצות שכבש ע"י הגליית כל תושביהן, ומייד רץ ופונה לכיבושים נוספים, להרוג גויים נוספים. ואין לו כל חמלה!"
יריק חרמו[עריכה]
1. יריק מלשון יתחמש בנשק, כמו תהלים לה ג : "וְהָרֵק חֲנִית וּסְגֹר לִקְרַאת רֹדְפָי", בראשית יד יד : "וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ". הוא מתחמש בחרם - מלכודת-הדגים, כדי שיוכל להמשיך להרוג ( רש"י ) .
2. יריק מלשון ירוקן, כמו בראשית מב לה : "וַיְהִי הֵם מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם": "ומצייר אותו כצייד שמריק ומשליך הדגים הנמצאים בחרמו כדי שיצוד אחרים; כן יריק ויהרוג את השבי והמלקוח שנפל בידו כדי שיצוד גוים אחרים ויושיבם תחתם, ולכן יהרוג גוים תמיד כדי להושיב אחרים תחתיהם" ( מלבי"ם ) .
3. יריק מלשון ירוקן, אבל בתמיהה: "וכי בהיות כן ירוקן את חרמו לשלח את הנלכדים בה?! רוצה לומר: וכי כשרואה הצלחתו ינחם על מעשיו למנוע חרבו מדם?! הלא באמת לא כן היא, כי אדרבה, יאחז דרכו ויתמיד להרוג הגויים ולא יחמול עליהם" ( מצודות ) .
הקבלות[עריכה]
מידע נוסף על משמעות הפועל חמל, וההבדל בינו לפעלים דומים .
ראו עוד: מבנה הפרק כולו - תוכחת חבקוק ותשובת ה' .
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:העריץ מגרש והורג בלי חמלה
מקורות[עריכה]
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2022-03-17.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/nvia/tryasr/xv-01-17