ביאור:הערים שלא הורישו השבטים

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זהו מאמר דמיוני; אין לקחת אותו ברצינות!

בפרק זה מתוארות מספר ערים שכל שבט לא הוריש:

שבט	פסוק	מקומות

בנימין	" "וישב היבוסי את... בירושלים עד היום הזה" "	" "היבוסי יושב ירושלים" "
אפרים	" "וישב הכנעני בקרבו בגזר" "	" "הכנעני היושב בגזר" "
מנשה	" "ויואל הכנעני לשבת בארץ הזאת; ויהי כי חזק ישראל וישם את הכנעני למס והורש לא הורישו" "	" "בית שאן ובנותיה, תענך ובנותיה, דור ובנותיה, יבלעם ובנותיה, מגידו ובנותיה" "
זבולון	" "וישב הכנעני בקרבו ויהיו למס" "	" "קטרון, נהלל" "
אשר	" "וישב... בקרב הכנעני יושבי הארץ כי לא הורישו" "	" "עכו, צידון, אחלב, אכזיב, חלבה, אפיק, רחוב" "
נפתלי	" "וישב בקרב הכנעני יושב הארץ, ויושבי ב"ש וב"ע היו להם למס" "	" "בית שמש, בית ענת" "
דן	" "וילחצו האמורי את... ההרה כי לא נתנו לרדת לעמק" "
בית יוסף	" "ויואל האמורי לשבת בהר-חרס... ותכבד יד... ויהיו למס" "	" "הר חרס, אילון, שעלבים" "
	" "וגבול האמורי ממעלה עקרבים, מהסלע ומעלה" "	" "מעלה עקרבים" "

קודם כל: ידע גיאוגרפי והסטורי בסיסי יכול לעזור כאן. יש כמה שבטים שלא נמנים בכלל (זה יכול לעזור לנפות תשובות בשאלות רבות-ברירה):

השבטים ראובן וגד כבר קבלו את נחלתם בעבר הירדן המזרחי (במ' לב), ולכן לא נזכרים כאן.

שבט לוי בכלל לא קיבל נחלה בארץ, ולכן גם הוא לא נזכר.

שבט יששכר גם-כן לא נזכר, וייתכן כך שמעתי מהרב מנשה וינר שזה קשור למה שאמר לו יעקב בברכתו: "ויט שכמו לסבול ויהי למס עובד" (אבל אני לא לגמרי מבין את זה).

באופן כללי, השבטים נמנים מדרום לצפון (ע' ב מפת השבטים ):

השבטים הדרומיים הם שמעון ויהודה. שבט שמעון אף-פעם לא נזכר בפני-עצמו, כי הוא התאחד עם יהודה (שופטים א ג). שבט יהודה הצליח לכבוש את כל הערים שנלחם בהן בפרק זה, כמו שכתוב (א2): "הנה נתתי את הארץ בידו", ולכן ערי יהודה לא נזכרות ברשימת הערים הלא-כבושות (שבט יהודה כבש את בזק, החלק הדרומי של מחוז ירושלים, חברון, דביר, צפת הדרומית, עזה, אשקלון ועקרון).

מצפון ליהודה, מהחלק הצפוני של מחוז ירושלים וצפונה, ישב שבט בנימין, והוא לא הוריש את היבוסי, שישבו במצודת-יבוס בירושלים.

מצפון לבנימין ישבו בני יוסף – מנשה ואפרים.

מצפון להם ישבו השבטים זבולון, נפתלי ואשר.

שבט דן ישב בדרום (ליד הפלשתים; לכן שמשון שיצא משבט דן נלחם בפלשתים); אבל הוא עבר לצפון (ע' שופ' יח).

אני לא מבין: למה בסוף הפרשה חוזרים לדבר על בית-יוסף? ומה משמעות הפסוק האחרון ("וגבול האמורי ממעלה עקרבים...")?

עכשיו נראה כמה סימנים דמיוניים (ע' אזהרה! למעלה) לזכור את רשימות הערים:

אפרים לא הוריש את יושבי גזר: זה מזכיר את שיר-הילדים המפורסם על 'אפרים והגזר' (אני יודע שזה 'אליעזר והגזר', אבל לא מצאתי סימן יותר טוב...)

מנשה לא הוריש את בית-שאן ואת בנותיה (וכו'): 5 פעמים נזכרת ברשימה הזאת המילה "בנותיה", וזה מזכיר את 5 בנות צלפחד, שהיו משבט מנשה (ע' במדבר כז) [שמעתי מאפרים ממחוז צפון, ה'תשנ"ז]

אשר לא הוריש את עכו, צידון, אחלב, אכזיב, חלבה, אפיק ורחוב: רוב השמות ברשימה מתחילים בתנועת A (עכו, אחלב, אכזיב, אפיק), כמו שם השבט (אשר) [שמעתי משושי הרשקוביץ מחיפה].

סימן נוסף (בערך ע"פ רפי שחורי מקרית-מוצקין): כל השמות ברשימה קשורים לרחצה:בעכו, אכזיב וצידון יש חופי-רחצה ידועים; אפשר להתרחץ גם באפיק הנחל; אם אין מים - נאלצים להתרחץ בחלב (חלבה, אחלב); ואם יורד גשם - מתרחצים ברחוב...

" "זבולון" " לא הוריש את יושבי " "קטרון ונהלול:" " הנה סימן דמיוני ששמעתי מרפי שחורי מקרית-מוצקין (בערך): כידוע, זבולון שכן לחוף-ימים ועסק במסחר, ולכן היה צריך להוביל סחורות לים. לשם-כך ייבא רכבת-משא קטנה, עם קטר קטן ('קטרון'). נהג הקטרון לא רצה שאנשים אחרים יעלו על הרכבת, כדי שיהיה מספיק מקום לסחורה. ולכן בכל פעם שמישהו ניסה לעלות, הוא אמר לו "נא לא לעלות! נה לו לעלות!". לסיכום, הנה הסימן כולו: "נהג ה "קטרון" של הרכבת אמר לכולם: "נה לו ל" עלות לרכבת!"

</form>

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים 2 וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-02-01.

קיצור דרך: tnk1/nvir/joftim/lo_horiju