ביאור:המתגייסים לצבא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.



"מספר"

"פסוק"

" "10000" "

" "ויזעק ברק את זבולון ואת נפתלי קדשה, ויעל ברגליו _____ איש, ותעל עימו דבורה." "

" "22000" "

" "10000" "

" "ועתה קרא נא באוזני העם לאמור: מי ירא וחרד ישוב ויצפור מהר הגלעד. וישב מן העם _____," " "

"ו _____ נשארו." "

" "400000" "

" "ויתייצבו פינות כל העם, כל שבטי ישראל, בקהל עם הא-להים; _____ איש רגלי שולף חרב." "

" "300000" "

" "30000" "

" "ויפקדם בבזק; ויהיו בני ישראל _____," "

" "ואיש יהודה _____." "

" "200000" "

" "10000" "

" "וישמע שאול את העם, ויפקדם בטלאים, _____ רגלי;" "

" "ו _____, את איש יהודה." "

" "180000" "

" "ויבוא רחבעם ירושלים, ויקהל את כל בית יהודה ואת שבט בנימין _____ בחור..." "

למה לצבא של ברק באו 10000 איש, ולצבא של גדעון באו 32000 איש - יותר מפי 3? ולמה כשגדעון נתן להם רשות ללכת (" " "מי ירא וחרד ישוב..."" " ) נשארו גם בצבא שלו רק 10000 איש?

לדעתי (ע"פ דברים ששמעתי מפי הרב מנשה וינר), הדבר קשור לאופי השונה של שני המנהיגים:

  • ברק היה אדם מאד לא כריזמטי ( המתגייסים לצבא הוא לא היה מוכן לצאת לקרב בלי ליווי של דבורה – שופטים ד ח)] , ולכן באו לצבא שלו רק 10000 איש – רק האנשים שבאמת רצו לבוא ( המתגייסים לצבא לכן דבורה משבחת אותם ואומרת " " "לבי לחוקקי ישראל, המתנדבים בעם" " " - הם באו בהתנדבות).
  • גדעון, לעומת זאת, היה הרבה יותר כריזמטי (בנ"י אפילו חשבו שהוא ראוי להיות מלך – שופטים ח כב; הוא גם התנהג כמו מלך בכך שהעניש את אנשי סוכות ופנואל – שופטים ח טז), ולכן באו לצבא שלו 32000 איש; אבל לא כולם באו מרצונם – חלק באו רק מתוך כבוד\פחד מגדעון. כמה אנשים מתוכם באמת באו מרצונם? כנראה שמספר המתנדבים-מרצון הוא בדיוק כמו אצל ברק -- 10000 איש. ולכן ברגע שגדעון נתן לאנשים רשות ללכת – כל האנשים שבאו מתוך כבוד או פחד הלכו הביתה, ורק המתנדבים האמיתיים נשארו...

הפסוקים האלה ממחישים בעיה שהיתה אופיינית לתקופת השופטים: בעיית הגיוס לצבא. בתקופת השופטים לא היה מלך ולכן לא היה גיוס-חובה לצבא(5) . הצבא היה מבוסס על התנדבות. מספר המתנדבים נקבע לפי אופיו של המנהיג:ככל שהמנהיג היה יותר תקיף וכריזמטי – הגיעו יותר אנשים. אבל גם כשהמנהיג היה מאד כריזמטי – רוב האנשים לא באו, כי רוב השבטים היו אדישים לצרות של שבטים אחרים (ראו בשירת דבורה, שופ' ה: דבורה מגנה מספר שבטים שלא באו למלחמה מתוך אדישות).

היה ארוע אחד בתקופת השופטים שבו כל בני ישראל התגייסו לצבא:פרשת אונס הפילגש בגבעה. מה גרם לכולם להתגייס? לדעתי הסיבה היא, שבעלה של הפילגש לקח את גופתה המתה, ניתח אותה ל12 נתחים ושלח את הנתחים לכל השבטים. המעשה הזה היה כל-כך מזעזע שהוא הוציא את כל השבטים מהאדישות שלהם, וכולם באו לצבא – 400000 איש!

כששאול התמנה למלך, אחד מתפקידיו העיקריים היה לדאוג לגיוס-חובה (ע' במאמר " בקשת המלך "). לשם כך הוא השתמש בתכסיס דומה (במלחמה נגד נחש העמוני – שמ"א יא): הוא לקח צמד בקר, ניתח אותו ל12 חלקים ושלח אותם לכל השבטים, כדי לאיים עליהם ולכפות עליהם לבוא לצבא. ואכן גם אצל שאול התגייסו כולם: 330000 איש.

70000 איש חסרים – כנראה שהם נהרגו במלחמות שהיו בינתיים. למה דווקא 70000 איש? במלחמת-הגבעה נהרגו 40000 איש מישראל, ובמלחמת אבן-העזר-הראשונה (שמ"א ד) נהרגו 30000 איש, אבל החשבון הוא לא מדוייק, כי במלחמת-הגבעה נהרגו גם 25100 איש מבנימין, וכשארון ה' חזר משדה-פלשתים (שמ"א ו) נהרגו עוד 50000 איש... כנראה שבינתיים גם נולדו כמה אנשים בישראל.

בפעם הבאה ששאול גייס את כל העם היו רק 210000 איש – אין לי עדיין הסבר למספר הזה.

]

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים 2 וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-02-01.


קיצור דרך: tnk1/kma/hvdlim1/cva