ביאור:המשמעות של הרכבת מרדכי על הסוס

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


רקע[עריכה]

במגילת אסתר (פרק ו) מסופר שהמן מרכיב את מרדכי על הסוס וקורא לפניו: "ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו!"

שאלה[עריכה]

מהי המשמעות של הארוע הזה? לכאורה נראה שהוא בכלל לא חיוני לעלילה המרכזית של המגילה, שהיא – הצלת היהודים מגזירתו של המן: לאחר המעשה הזה מרדכי חוזר אל שער-המלך, והיהודים ניצלים מהגזירה רק בזכות בקשתה של אסתר המלכה בפרק ח'!

תשובות[עריכה]

  1. נקמתו של מרדכי]
  2. כשלונו של המן]
  3. הפכפכותו של אחשורוש]
  4. כבודם של היהודים]
  5. זמן יקר]

נקמתו של מרדכי / ר' מרדכי ברוייאר; ר' יגאל אריאל[עריכה]

[מתוך 'הדסה היא אסתר', וגם "פרקי מועדות" ה'תשמ"ו]: במגילה יש שני סיפורים מקבילים: סיפור המלחמה הלאומית שבין היהודים לשונאיהם, וסיפור המלחמה הפרטית שבין מרדכי להמן. בכל אחד מהסיפורים האלה יש הצלה (של היהודים או של מרדכי) ויש נקמה (בשונאים או בהמן). פרשת הסוס שייכת לסיפור המלחמה הפרטית שבין מרדכי להמן, והיא מבטאת את הנקמה בסיפור זה.

[מתוך 'מור והדס']: מטרת המגילה היא להראות את הניצחון העקרוני של הטוב על הרע. לשם כך לא מספיק שהטוב ניצל מהרע: צריך גם להראות איך כל הכבוד והרכוש שצבר הרע עובר לרשותו של הטוב. מרדכי, כמו כל צדיק, לא יודע איך לרכוש לעצמו כבוד; זוהי 'מומחיותו' של המן. המגילה רוצה להראות, שכל הכבוד שהמן צבר והכין לעצמו - בסוף עובר לרשותו של מרדכי, כמו שכתוב בקהלת ב כו: "כי לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושמחה; ולחוטא נתן עניין לאסוף ולכנוס, לתת לטוב לפני האלוהים; גם זה הבל ורעות רוח".

"דוד הנשקה [תגובה, בתוך "הדסה היא אסתר"]: כדי לבטא את נקמתו של מרדכי בהמן לא היה צורך בהרכבת מרדכי על הסוס: העובדה שביתו וכל רכושו של המן ניתן למרדכי (אסתר ח א) מבטאת את הנקמה באופן הטוב ביותר."

כשלונו של המן / ד"ר מרדכי סבתו[עריכה]

[מתוך המאמר "משגיא לגויים ויאבדם" , בתוך 'הדסה היא אסתר', וגם "עלון שבות" ה'תשמ"א].

האירוע בא להעמיד את המן במבחן -- האם ייכנע למצוותו המשפילה של המלך. בעוד שמרדכי לא נכנע למצוות-המלך ולא השתחווה להמן – המן נכנע והרכיב את מרדכי על הסוס. בכך הוכחה עליונותו הרוחנית של מרדכי על המן, ובזכותה ניצח מרדכי את המן.

"דוד הנשקה [תגובה, בתוך "הדסה היא אסתר"]: ה'מבחן' הזה הוא בכלל לא דומה למבחן של מרדכי, מכמה סיבות:"

"המן קיבל פקודה מפורשת ואישית מהמלך, בעוד שמרדכי לא קיבל פקודה אישית אלא רק היה אמור לציית לפקודה כללית. לכן המבחן של המן היה הרבה יותר קשה."
"מרדכי יכל להביא נימוק הגיוני לסירובו: הוא מתנגד באופן עקרוני להשתחוות לבשר ודם (ובפרט לפי דברי חז"ל - שהמן שם דמות עבודה זרה על בגדו). אבל המן לא יכל להביא שום נימוק, כי הוא בעצמו אמר שככה ייעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו."

הפכפכותו של אחשורוש / דוד הנשקה[עריכה]

[מתוך 'הדסה היא אסתר', וגם "מגדים" כג].

המטרה העיקרית של המגילה היא לתאר באירוניה ובלעג את מלכותו של אחשוורוש, "מלכות השרירות והקפריזה". סיפור הסוס בא להמחיש את הפכפכותו של אחשוורוש: הוא משפיל את המן - שהיה השר המקורב אליו ביותר, לפני מרדכי - שלא קיים את מצוותו. הפסוק "ככה ייעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו" נאמר באירוניה חריפה: ככה משפיל המלך את המן, שרק לפני כמה ימים הוא חפץ ביקרו...

כבודם של היהודים / אראל סגל[עריכה]

[מתוך "מגדים" ל]

כאמור, ההנחה שעומדת ביסודה של השאלה היא, שלפרשת-הסוס לא היתה שום משמעות מעשית עבור הצלת-היהודים. אבל לעניות דעתי יש מקום לבדוק מחדש את ההנחה הזאת.

כידוע, הגזירה שגזר המן, שמורה לשונאי-היהודים להשמיד אותם בי"ג באדר, לא בוטלה מעולם, כי " "כתב אשר נכתב בשם המלך" "" "אין להשיב" " (אסתר ח' ח). אסתר יכלה רק לגזור גזירה חדשה, שמתירה ליהודים לעמוד על נפשם בי"ג באדר. במצב זה, היה צפוי שבי"ג באדר תהיה מלחמה בין היהודים לשונאיהם: השונאים ינסו להרוג את היהודים (כמו שמתירה להם האיגרת ששלח המן), והיהודים ינסו להגן על עצמם (כמו שמתירה להם האיגרת ששלחה אסתר). אבל לפי מה שידוע לנו, היהודים ברוב מקומות-מושבותיהם היו במיעוט לעומת שונאיהם. לכן בכלל לא ברור שבמלחמה הזאת, שתהיה בי"ג באדר, ינצחו היהודים. סביר מאד שברוב המקומות (אם לא בכולם) ינצחו השונאים, בזכות היתרון המספרי שלהם. אז איך בכל-זאת הצליחו היהודים לנצח?

התשובה לכך כתובה באסתר ט' ג: " "וכל שרי המדינות והאחשדרפנים והפחות ועושי המלאכה אשר למלך מנשאים את היהודים" "" " היהודים נצחו בזכות שרי-המלך שעזרו להם (ובוודאי גם סיפקו להם צבא ונשק).

אבל איך זה קרה? מה גרם לשרי-המלך לעזור ליהודים? האם הם נעשו פתאום "אוהבי-יהודים"? התשובה לשאלה הזו כתובה בהמשך הפסוק (שם): " "" "כי נפל פחד מרדכי עליהם" ". ובפסוק הבא (אסתר ט' ד): "כי גדול מרדכי בבית המלך, ושמעו הולך בכל המדינות, כי האיש מרדכי הולך וגדול".

ובכן, שרי-המלך עזרו ליהודים לנצח -- מתוך הפחד והכבוד שרחשו למרדכי. מכאן נראה שיש חשיבות מעשית רבה מאוד למה שחושבים שרי-המלך על מרדכי.

עכשיו נחזור לאירוע של הרךבת מרדכי על הסוס. באירוע הזה רואים כל האנשים המקורבים למלך, שמרדכי הוא האיש ש "המלך חפץ ביקרו" . יותר מזה: מי שמכריז על כך הוא לא אחר מאשר המן – שכולם חייבים לכבדו ולהשתחוות לו "כי כן ציווה לו המלך" . האירוע הזה בוודאי משאיר רושם נפשי עז על כל שרי-המלך. זהו לדעתי הגורם העיקרי לתהליך שמתואר לאחר מכן "כי גדול מרדכי בבית המלך" – שרק בזכותו הצליחו היהודים לנצח את אויביהם .

{ אמנם, מרדכי זכה למעמד גבוה בבית-המלך גם בזכות אסתר, "כי הגידה אסתר מה הוא לה" (אסתר ח' א). אך ייתכן, שאם מרדכי היה מגיע למעמד רק בזכות אסתר – שרי-המלך היו רואים בו "מינוי פוליטי" ומתייחסים אליו בזלזול. בזמן שהמן הרכיב את מרדכי על הסוס -- אף אחד לא ידע שיש קשר משפחתי בין מרדכי לבין אסתר, ולכן גרם להם האירוע הזה לכבד את מרדכי בזכות עצמו, כ"איש יהודי" ולא כקרוב-משפחה של המלכה. }

"ר' יגאל אריאל [תגובה, בתוך "מור והדס"]: לשם כך לא היה צורך בהרכבת מרדכי על הסוס, כי מרדכי זכה לכבוד הרבה יותר גדול בהמשך (אסתר ח' טו): "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן;..."" !

זמן יקר / יחיאל גיאת[עריכה]

המן בא אל המלך באותו לילה כדי "לאמור למלך לתלות את מרדכי על העץ אשר הכין לו" (ו' ד). מכיוון שהמלך היה הפכפך, ולעתים קרובות גם שתוי, המן היה יכול די בקלות לשכנע אותו לתלות את מרדכי למרות מה שהיה כתוב בספר הזכרונות (למשל הוא היה יכול לקחת ממנו את הטבעת שלו ולתת פקודה כזאת בלי שהמלך יידע על זה בכלל). אבל לאחר הרכבת מרדכי על הסוס, המן היה אבל וחפוי ראש ולא היה מסוגל לבצע את תוכניתו, וכך היא נדחתה במספר שעות. השעות הללו היו גורליות, כי בהן נתלה המן ותוכניות בטלה.

לסיכום, הרכבת מרדכי על הסוס עיכבה את תוכניתו של המן ובכך הצילה את חייו של מרדכי.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של מחברים שונים שפורסם לראשונה בהדסה היא אסתר; מגדים; מור והדס וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2001-01-01.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mgilot/mrdky