ביאור:הלואה לעומת משכורת

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

תגובה ל: הלוואות שנכתבה ב21:08:25  26.01.2005

על-פי ההלכה, אסור למלווה לקבל כל טובה מהלווה. בין השאר, אסור לו לקבל ממנו שירות כלשהו בחינם, או במחיר נמוך יותר מהמחיר המקובל עבור שירות מסוג זה.

וכך כתב הרמב"ם ( הלכות מלוה ולווה, ז:יח ): " השוכר את הפועל בימי החורף לעשות עימו בימי הקור בדינר [= מטבע קטן] בכל יום, ונתן לו השכר, והרי שכרו שווה בימי החורף, סלע [= מטבע גדול] בכל יום -- הרי זה אסור, מפני שנראה כמלווה אותו היום כדי שיזיל לו בשכרו. אבל אם אמר לו "עשה עימי מהיום עד זמן פלוני בדינר בכל יום" -- אף על פי ששווה שכרו סלע בכל יום, הרי זה מותר; הואיל והוא מתחיל לעשות מעתה, אינו נראה כנוטל שכר מעותיו שהקדים ונתנן לו בשכרו ". וגם הכיוון ההפוך אסור - אסור להגדיל את השכר לפועל שמקבל את שכרו מאוחר יותר (שם ח:ט): " שומרי השדות שנותנין להם חיטים בשכרן בזול מן הגורן--כשיבואו לגורן, צריכין להתעסק עימהן במלאכה בגורן, כדי שיהיו החיטים האלו שנטלו, בסוף זמן השכירות.  ואם לא עשו כן, נמצאת השכירות אצל הבעלים כמלווה; וזה שלקחו בזול, מפני שאיחרו שכרן עד הגורן.  "

סוג מיוחד של שירות, שהלווה עשוי לעשות עבור המלווה, הוא "להתעסק" עם הכסף, כלומר להשקיע אותו בעסקים שונים ולהעביר למלווה חלק מהרווחים. ה"כשרות" של עסקה מסוג זה, תלויה במידת האחריות שהלווה מקבל על עצמו . בסעיפים הבאים נתאר כמה עסקאות שונות, כאשר רמת האחריות של הלווה עולה בהדרגה. נמחיש את העסקאות בדוגמאות המספריות, שבהן הסכום הראשוני שהמלווה נותן ללווה ("הקרן") הוא 100 אלף ש"ח.

• 1. אם הלווה והמלווה מתחלקים ברווחים ובהפסדים שווה בשווה, ובנוסף לכך המלווה נותן ללווה שכר הוגן תמורת העבודה שעשה - אז זה מותר לגמרי (זה מעורר את השאלה - מהו שכר הוגן? שאלה הקשורה לדיני הונאה ) . דוגמה מספרית: אם ערך הקרן יעלה ל-130, אז המלווה יקבל בחזרה 100 + 15,  והלווה ישמור אצלו 15; לאחר מכן המלווה ישלם ללווה עוד משכורת של (נניח) 5, כך שבסה"כ המלווה יישאר עם 110 והלווה עם 20. אם ערך הקרן יירד ל-70, אז המלווה יקבל בחזרה 100-15, והלווה ישלם 15 מכיסו; לאחר מכן המלווה ישלם ללווה עוד משכורת של 5, כך שבסה"כ המלווה יישאר עם 80 והלווה עם מינוס 10.

• 2. כמו כן, אם ההסכם הוא, שהלווה יקבל (למשל) 2/3 מהרווחים אך יהיה אחראי רק ל-1/3 מההפסדים, גם אז זה מותר, כי ניתן לראות את ההפרש בין הרווחים הצפויים לבין ההפסדים הצפויים, כשכר שהלווה מקבל תמורת עבודתו. דוגמה מספרית: אם ערך הקרן יעלה ל-130, אז המלווה יקבל בחזרה 100+10, והלווה יקבל 20; ואם ערכה יירד ל-70, אז המלווה יקבל בחזרה 100-20, והלווה ישלם 10 מכיסו (ע' רמב"ם, הלכות שלוחין ושותפין , וגם הלכות מלוה ולווה ח:טז ) .

• 3. אם הלווה והמלווה מתחלקים ברווחים ובהפסדים שווה בשווה, אך הלווה אינו מקבל שכר מעבר לכך - יש כאן איסור שקרוב לריבית, כי הלווה כאילו עובד בחינם, כתמורה להלוואה שקיבל .

• 4. אם המלווה מקבל יותר רווחים ופחות הפסדים (למשל, אם יהיו רווחים המלווה יקבל 1/2 מהם, אך אם יהיו הפסדים המלווה יקבל את כל כספו בחזרה) - זה כבר "אבק ריבית", ואסור מדרבנן; משום שהמלווה לא רק מקבל שירות בחינם, אלא הוא מקבל גם מעין "ביטוח" על הכסף שהוא משקיע, וכל הסיכון נופל על הלווה. זה לא ממש ריבית, כי הרווחים של המלווה לא מובטחים  . דוגמה מספרית: אם ערך הקרן יעלה ל-130, אז המלווה יקבל בחזרה 115, והלווה יישאר עם 15; אם ערך הקרן יירד ל-70, אז המלווה יקבל בחזרה 100, והלווה ישלם 30 מכיסו.

• 5. ואם המלווה מקבל רווחים קבועים ומובטחים - זה כמובן "ריבית קצוצה", ואסור מן התורה. דוגמה מספרית: אם ערך הקרן יעלה ל-130, אז המלווה יקבל בחזרה 115, והלווה יישאר עם 15; אם ערך הקרן יירד ל-70, אז המלווה יקבל 115, והלווה ישלם 45 מכיסו.

כדי למנוע "עסקאות" מסוג זה, נאמר  : " המשתתף עם חברו במעות, או בקרקע, או הנותן לו עסק--לא יצרף השכר עם הקרן:  שמא לא יהיה שם שכר, ונמצאו באין לידי ריבית.  וכן לא ייתן לו מעות בתורת עסק או שותפות, ויכתוב אותן מלווה:  שמא ימות; ונמצא השטר ביד היורש, וגובה בו את הריבית ". כלומר: אסור לכתוב, בשטר ההלוואה, את הרווח המשוער, כחלק מהקרן; למשל, אם הקרן היא 100, ומצפים לרווח של 15, אסור לכתוב שההלוואה היא על סכום של 115; כי כי ייתכן שלא יהיה רווח, והשטר יגיע לידיו של אדם שאינו יודע על העסקה המקורית, והוא יחשוב שמותר לו לגבות 115 בכל מקרה, גם אם לא היו רווחים כלל.

 

שכר על שליחת כסף - שאלה

אני רוצה לשלוח כסף לקרוב שנמצא בארה"ב. אני נותן את הכסף לשליח, והשליח נותן את הכסף לקרוב, וגובה ממנו שכר על השליחות; לאחר שנה, הקרוב יצטרך להחזיר את הכסף לשליח, והשליח יחזיר אותו לי, ואני אשלם על השליחות. 

לכאורה אין כאן שום הלוואה בריבית, אך התוצאה היא שהשליח כאילו מלווה בריבית לקרוב (הוא נותן לו כסף, מקבל שכר, ומקבל ממנו את הכסף בחזרה).

האם זו ריבית קצוצה, אבק ריבית, הערמת ריבית, או שזה מותר לגמרי? ומדוע?

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-01-29.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tryg/ribit0/skir