ביאור:הכתב העברי העתיק - אנתולוגיה
מראה
ספרות העת העתיקה
[עריכה]ספרות חז"ל
[עריכה]תלמוד ירושלמי
[עריכה]- תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה פרק א הלכה ט
- מסירות:
- דפוס ונציה. כתב יד ליידען.
- רבינו חננאל בפירושו למסכת סנהדרין (כא,ב)
- תשובות הגאונים, סימן שנ"ח (הוצאת הרכבי)
- "רעץ", הערוך.
- תשובות הגאונים (הוצאת ירושלים תש"ב)
- מסירות:
- תלמוד ירושלמי, מסכת סוטה פרק ז, הלכה א (כט,א), (כתב יד ליידן, f 051v-052r), (גרסת אינטרנט של מהדורת פיעטרקוב).
תלמוד בבלי
[עריכה]תוספתא
[עריכה]ספרות ימי הביניים
[עריכה]- רב האי גאון בפירושו למסכת ידים (ד,ה)
- משה בן מימון (הרמב"ם), פירוש המשנה, מסכת ידים ד,ה
- שו"ת הגאונים, אסף ה"ג, עמ' 57.
- חידושי הר"ן, (סנהדרים כא,ב)
- משה בן נחמן (הרמב"ן), בסוף פירושו לתורה.
- רבי יוסף אלבו (1380 - 1444), ספר העיקרים מאמר שלישי, פרק ט"ז
ספרות העת החדשה
[עריכה]- דוד בן זמרא, שו"ת הרדב"ז, חלק ג, סימן תתפ"ג (תמב)
- רבי עזריה מן האדומים (1513 - 1578), אמרי בינה, פרק ט', עמ' 144, פרקים נ"ו-נ"ח, עמ' 449-470.
- רבי משה אלשקר (1466 - 1542), שאלות ותשובות (שו"ת) מהר"ם אלשקר, סימן ע"ד - "בעניין שקל הקודש, ובעניין כתב עברי ואשורי", ירושלים תשי"ט 1959, עמ' 229-231
- רבי שאול הלוי מורטירה (1596-1660), גבעת שאול, מאמר ל"ד (פרשת שלח), וורשא תרס"ב 1902.
- רפאל קירכהיים, "שער הכתב" ו"מכתב משד"ל למחבר", בתוך: כרמי שומרון - פתיחה למסכת כותים, 1851
- יעקב בכרך, ספר היחש לכתב אשורי ולתולדותיו הנקודות והטעמים, וורשא תרי"ד 1854.
- מנחם מנדל כשר, ספר כתב התורה ואותיותיה, בתוך: תורה שלמה, כרך 29, חלק ראשון - "ספר התורה בכתב עברי ואשורי". הוצאת "בית תורה שלמה", ירושלים תשלח 1927. עמ' א-עד.
- הרב שלמה גורן, "הכתב בו נתנה התורה", מחניים ק"ו (עורך: מנחם הכהן), צבא הגנה לישראל - הרבנות הצבאית הראשית, תמוז תשכ"ו, עמ' ז-יג.