ביאור:הכהנים הם מופת לעם ישראל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

לפרשת אמור - תורת כהנים

"לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו ובבשרם לא ישרטו שרטת" (ויקרא, כא', 5).

מפרש רש"י: "לא יקרחו קרחה. על מת, והלא אף ישראל הוזהרו על כך, אלא לפי שנאמר בישראל (קידושין לו. מכות כ) בין עיניכם (דברים יד) יכול לא יהא חייב על כל הראש, תלמוד לומר בראשם, וילמדו ישראל מהכהנים בגזרה שווה, נאמר כא קרחה ונאמר להלן בישראל קרחה, מה כאן כל הראש אף להלן כל הראש במשמע, כל מקום שיקרח בראש, ומה להלן על מת, אף כאן על מת".

וכן מפרש רש"י גם את המשך הפסוק. ולעיקר הנלמד מכאן - 'וילמדו ישראל מהכהנים'. כך גם כאן נאמר - "קדשים יהיו לאלהיהם" (פסוק ו) ובפרשה הקודמת קראנו - "קדשים תהיו" (ויקרא, יט', 2), אלא שהקדושה של הכהנים היא עודפת על קדושתם של ישראל. וכן הנאמר אחר-כך כאן הן מצוות המיוחדות רק לכהן, כמו - "אשה זנה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאישה לא יקחו כי קדש הוא לאלהיו" (פסוק ז). משמע מכאן, שלישראל כן מותרים כל אלה, אך האם משמע מהכתוב הקודם שבכל-זאת אף ישראל צריכים להיות דומים לכהנים ולא לעשות אף את כל אלה? הכתוב, על כל פנים, לא אומר זאת. ועל כל פנים אנו רואים, כי הכהנים נתפשו כמופת לעם וכן במקומות אחרים נו רואים, כי מלבד חובת הקורבנות ושירות המקדש שלהם הכהנים היו גם מורי העם. ובפירמידה של קדושה זו אנו מגיעים עד "הכהן הגדול מאחיו" (פסוק י), שאף לו מצוות מיוחדות. ויאמר בנפרד, כי על סמך פסוקים אלה נראה לי, שאכן הכהנים לפחות לא גלחו כלל את זקנם בימים ההם, ממש כמו החרדים בימינו, ולא היה זה רק האיסור בתער, כמצוות חכמים וכפי שאומר רש"י.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-05-11.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t0321_1