ביאור:היתר עסקא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



בסניפי-בנק רבים ניתן לראות, על אחד הקירות, שלט עם הכותרת "היתר עסקא". מי שישאל את הפקידים מה משמעות השלט הזה, בוודאי יקבל מהם תשובה כמו "זה בשביל דתיים, זה כדי שדתיים יוכלו להיות באוברדראפט ולפתוח פקדונות עם ריבית"; משהו מעין "תעודת כשרות" של בנקים.

מאמרים מומלצים[עריכה]

בדף זה נסביר בקצרה על משמעות ההיתר ועל הבעיות שיש בו. להרחבה מומלץ לעיין במאמרים הבאים:

היתר עסקא - אכיפתו ועקיפתו / דוד משען
על ריבית, היתר עסקא, חובות המדינות העניות והיובל / אברהם טננבוים
על "היתר עיסקא" בימינו / אברהם קורמן [על מה הסתמכו גדולי הפוסקים בהיתר עיסקא? ]
בעניין ריבית / הרב מרדכי אליהו, "קול צופייך"

איך "היתר עסקה" יכול להתיר הלוואה בריבית?[עריכה]

על-פי התורה, מותר לאנשים לעשות ביניהם שותפות, שבו שותף אחד נותן את הכסף, והשותף השני עושה עסקים עם הכסף למטרת רווח, והם מתחלקים ברווחים ובהפסדים באופן הוגן.

אולם, כדי לחלק את הרווחים/הפסדים, צריך לדעת כמה רווחים/הפסדים היו. וכאן עלולה להיות מחלוקת - השותף השני (זה ש"שיחק" עם הכסף) טוען שלא היו רווחים, והשותף הראשון טוען שהוא הרוויח והסתיר את הרווחים, ודורש ממנו להחזיר את חלקו ברווחים. על-פי ההלכה, כל עוד אין הוכחה שהיו רווחים, אי-אפשר לחייב את השותף השני לשלם, אולם הוא צריך להישבע, כמו שכתוב בתורה (שמות כב ז) " ...אם לא שלח ידו במלאכת רעהו ". ואם השותף השני לא רוצה להישבע, הוא יכול להתפשר עם השותף הראשון ולשלם לו חלק מהסכום שהוא תובע ממנו, כדי שיוותר על השבועה.

"היתר העסקה", שתלוי על קיר הבנק, אומר, שכל ההלוואות שהבנק נותן או מקבל - ניתנות למעשה לצורך עסקאות שאמורות להניב רווחים, והמלווה מסכים מראש לקבל אחוז מסויים מסכום ההלוואה (שנקרא "ריבית"), כדי לוותר ללווה על הצורך להוכיח את רווחיו או הפסדיו.

מתי יש הגיון ב"היתר עיסקה"?[עריכה]

מההסבר הנ"ל נראה, שהיתר עיסקה הוא הגיוני, רק כאשר מתקיימים כמה תנאים:

  1. הלווה לוקח את הכסף כדי לעשות בו עסקאות, שיש לו סיכוי להרוויח בהן;
  2. הלווה משלם למלווה, רק אם אינו יכול להוכיח, שלא היו לו רווחים.
  3. המלווה מקבל על עצמו אחריות מסויימת להפסדים - אם הלווה יצליח להוכיח שהפסיד את הכסף - הוא לא יצטרך לשלם ריבית, ואפילו לא להחזיר את כל סכום ההלוואה.

בימינו אין הגיון בהיתר עיסקה[עריכה]

ברוב ההלוואות של הבנקים בימינו, התנאים האלה לא מתקיימים:

1. רוב הלווים לוקחים את הכסף לצריכה - הם "לא גומרים את החודש" וצריכים כסף להוצאות שוטפות. הם לא מעלים בדעתם שירוויחו כסף מההלוואה הזאת. זה בדיוק המקרה שעליו התורה מדברת באיסור ריבית: " אם כסף תלוה את עמי, את העני עמך - לא תהיה לו כנושה, לא תשימון עליו נשך "; " לא תשיך לאחיך, נשך כסף, נשך אוכל , נשך כל דבר אשר יישך ", " ): " וכי ימוך אחיך , ומטה ידו עימך - והחזקת בו... אל תיקח מאיתו נשך ותרבית... "

הרבנים, שמלמדים את הלווים לקחת הלוואה ב"היתר עסקא", למעשה מלמדים אותם לשקר - לחתום על הסכם שבו הם מתחייבים להשתדל להשתמש בכסף למטרת רווח, כאשר הם יודעים בבירור שהם לא מתכוונים להרוויח.

גם לקוחות שמפקידים את הכסף בפקדונות נושאי-ריבית, למעשה נהנים באופן עקיף מהריבית שמשלמים אחיהם העניים, שנמצאים במשיכת-יתר (הם למעשה מלווים בריבית לעניים, בתיווך הבנק).

2. הלווה משלם למלווה בכל מקרה - גם אם הוא יכול להוכיח שלא היו לו כל רווחים. בתי-המשפט בישראל - גם החילוניים וגם ההלכתיים - לא מעזים לפטור את הלווה מתשלום, כי הם יודעים שאפילו פסיקה אחת כזאת תזעזע את המערכת הבנקאית, ותגרום לבנקים לבטל את חתימתם על "היתר עסקה".

באחד המקרים שנבחן בהם תוקפו של היתר העסקא בבית הדין הרבני בתל-אביב, בעניין מניות בנק צפון אמריקה, נאמר: "יש לזכור כי נושא 'היתר עיסקא' הוא נשמת אפו של כל בנק מודרני. אין שום אפשרות לנהל בנק בימינו - ואפילו בנק חרדי - מבלי להתבסס על היתר עיסקא... מטעם זה בלבד יש לצמצם ככל האפשר את אפשרויות הטענה כלפי בנקים הנוהגים לפי ההלכה" [מתוך היתר עסקא - אכיפתו ועקיפתו / דוד משען ].

3. לכן, המלווה לא מקבל על עצמו כל אחריות להפסדים - הרווח שלו מובטח גם אם הלווה יגיע עד פת-לחם (במקרים מסויימים הבנקים "מתחשבים" בלקוחות ומאפשרים להם פריסת-חובות, אך הדבר תלוי רק ברצונו הטוב של מנהל הבנק ואינו מובטח). הבנקים וחברות-האשראי מעודדים את לקוחותיהם לקחת הלוואות בריבית, ולא מתעניינים בשאלה מה יעשו הלקוחות בהלוואות אלה, כי הרווח שלהם ממילא ודאי; אילו זו הייתה עסקה אמיתית - הבנקים כמובן היו מתעניינים יותר בשאלה מה עושים עם הכסף [ע"ע על ריבית, היתר עסקא, חובות המדינות העניות והיובל / אברהם טננבוים ].

בעיות נוספות שגורמת ההסתמכות על היתר עסקה[עריכה]

4. הבעיה הגדולה ביותר בהיתר זה, כמו בכל שאר ההיתרים שנוהגים באופן קבוע (להוציא היתרים זמניים או היתרים שנוהגים במקרים חד-פעמיים) , היא - שההיתר עוקר שלוש מצוות שלמות מן התורה - שלוש המצוות הקשורות לאיסור הריבית - מרוב תחומי החיים שלנו. ההיתר מלמד את האנשים, שאפשר לקיים מצוות בלי שום מאמץ - רק על-ידי חתימה על נייר (ע"ע על הנייר ). אילו זו הייתה הכוונה של התורה - לא היתה שום בעיה לכתוב משהו כמו " אם כסף תלוה את עמי - וחתמת על מכתב ולקחת מאיתו נשך ", " לא תשיך לאחיך ללא מגילת-ספר חתומה ", " וכי ימוך אחיך - וכתב לך וחתם לך ולקחת מאיתו נשך ותרבית " או משהו מעין זה; אולם, התורה לא אמרה שום דבר מעין זה, ולכן ודאי שהתורה לא התכוונה למצב המקובל בימינו.

בנקים, חברות אשראי וגופים פרטיים מפרסמים "הלוואות בריבית" בלי שום בושה; המושג "ריבית" כבר לא נחשב לחטא אלא למקור-רווח כשר; ואיסורי התורה בנושא זה נעלמו מהתודעה היהודית, אפילו זו של שומרי התורה (פרט לתלמידי הישיבות). ההיתר נחשב ל"תעודת כשרות" שמאפשרת להלוות בריבית (ע' היתר עסקא כ"תעודת כשרות" / אתר "סנהדרין" ). ההיתר הופך את מצוות התורה לנחלתם של בודדים, שמסוגלים להבין את כל פרטי ה"היתר" (השאר פשוט חותמים למטה, וממשיכים להלוות בריבית כאילו שלא ניתנה תורה...);

5. גם מי שחושב ש"היתר עסקה" מועיל כדי להכשיר הלוואות בריבית, מודה שבהלוואה עם "היתר עסקה" לא מקיימים את המצוה החשובה של הלוואה לנזקקים בלי ריבית . הבנקים מעודדים את הלקוחות להפקיד את כספם בפקדונות נושאי ריבית (עם "היתר עיסקא"), וזה גורם לשומרי-מצוות רבים "לשכוח" את המצוה החשובה הזאת, או להתעלם ממנה (שהרי, "אם אלווה את הכסף בלי ריבית, אפסיד את הריבית מהפק"מ..."). אמנם, יש גם השקעות מותרות (כגון: מניות, קניית רכוש להשכרה) שעלולות לפתות את העשירים שלא להלוות לעניים, אולם בהשקעות אלה יש סיכון ולכן הפיתוי קטן יותר. בנוסף לכך, מכיוון שהאיסור להלוות בריבית והמצווה להלוות בלי ריבית ניתנו יחד, יש חשיבות עקרונית להשפעה של היתר במצוה אחת, על קיום המצוה השניה; אם ההיתר עלול להשפיע לרעה על קיום המצוה, יש סיבה טובה לחשוב שההיתר מנוגד לכוונה המקורית של התורה.

לפני זמן מה הגעתי לאתר של מכון-מחקר הלכתי כלשהו, שמתמחה בדיני ממונות. ציפיתי למצוא שם הצעות ורעיונות, ואולי גם תוכניות-פעולה מפורטות, להנהגת בנקאות בלי ריבית במדינת ישראל. במקום זה, כל מה שמצאתי בנושא ריבית היה.... נוסח "משוכלל" יותר של היתר עסקא. הבנקים יכולים להיות רגועים, הם לא צריכים לשנות או לשפר שום דבר - רק להחליף את הדף שתלוי על הקיר בדף אחר.

האם לשם כך ניתן לנו איסור ריבית - רק כדי לספק אתגר אינטלקטואלי לרבנים?

6. בנוסף לכך, מבחינה כלכלית, הריבית גורמת נזק , בכך שהיא פוגעת במוטיבציה לעבוד או לעשות עסקים אמיתיים, וזה לא משנה איך קוראים לה ועל איזה מסמך חותמים כדי להתיר אותה.

כבר התלמוד הירושלמי מתנגד לטענה שהריבית היא כלי מועיל למשק. בבואו להסביר מדוע המלווה בריבית הוא "כופר בעיקר", אומר ר' שמעון בן אלעזר: "יותר ממה שכופרין בעיקר, כופרין [=בכך] שעושין התורה פלסתר ואת משה טיפש, ואומר: אילו היה יודע משה שכך היינו מרוויחין - לא היה כותבו!" (בבא מציעא, פרק ה, י ע"ד). המפרשים על אתר מסבירים שכוונת "כך היינו מרויחין" אינה למלווה, שהרי הוא מרוויח תמיד, אלא ללווה ולכלל הציבור. גישה זו נדחתה על הסף בהלכה. [ אברהם טננבוים ]

מי שרוצה לקיים את המצוה בלי התחכמויות - מוזמן לקרוא כאן .

תגובות[עריכה]

מאת: saar

בכל המאמרים האלה לא כתוב מהי ההנמקה לעקיפת איסור הריבית בין יהודים או בכלל

[נכתב ב: 21:09:33  10.01.2005]
מאת: דור לוי-קהילת רפורמה כלכלית בתפוז
שלום רב
1. האם ניתן למצוא באינטרנט את הנוסח המדויק של היתר העסקא שקיבלו הבנקים?
2. האם היתר עסקא ניתן לבנק בהליך דומה לתעודת כשרות?
3. אם כן, אם בנושא כשרות מזון, רשאי הממסד הרבני לשלול את תעודת ההכשר אם גילה שהתנאים לא קוימו,
היכן הממסד הרבני שישלול את היתר העסקא , או לחילופין יאכוף את קיומו?
בתודה מראש
דור לוי
קהילת רפורמה כלכלית בתפוז
http://forums.tapuz.co.il/reforma
מאת:
מאת:

לא להשתמש ב"היתר עסקא" זה מרד גלוי בהלכה של רבני חזל המסלפים את התורה

ולא לעשות שימוש "בהיתר מכירה" בשנת שמיטה

וכי יש להקים את כל דברי התורה ולא לעקוף אותם

-- daian moshe, 2012-05-10 09:20:22

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל סגל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-01-09.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tryg/ribit0/hetr_isqa