לדלג לתוכן

ביאור:הטהור והמותר - תוכן העניינים

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




"גל עיני ואביטה נפלאות" "מתורתיך"

"מבוא" 9 - 12

המניעים לכתיבת הספר; גדולתו של הרמב"ם; הרמב"ם הוקיע את הנצרות, אך התיר ללמדם תורה; אדם חייב להקדיש את כשרונו לציבור. הסיכון בריפוי בסגולות; החובה להתחסן.

פרק א "בהמות וחיות טהורות וטמאות" 13 - 50

היש קשר בין העלאת גרה ופרסות שסועות להיתר אכילה?; מאכלים האסורים מצד עצמם וכאלה שנאסרו ע"י גורם זר; האם מאכלים אסורים מזיקים?; התאית; מעלה גרה; שלב ביניים; משמעות המונח "גרה"; האנטילופות; הגמל, השפן, הארנבת והחזיר; החזיר הוא היצור היחידי שחז"ל אסרו לגדלו; מקור החלבונים של היונקים הצמחוניים; החיידקים הם המקור לחלבוני הבהמות הטהורות; שרצים הם המקור של חלבוני בהמות טמאות; קדושת המזבח; התורה נתנה טעם רק לאיסור אכילת שרצים ועופות טמאים; רחמנות - תכונה יהודית; עצמות של הטמאים - כשרות; השפן והארנבת; הארנבת מעלה גרה; מינה; השפן (על הארנבת והשפן ראה גם בנספח א בעמ' 236-231); אכילת בשר; חלב וביצים; עופות טהורים וטמאים; ציפור דרור; הנשר; העיט; העורב; הקוקיה; בת יענה; החסידה; הדוכיפת; העטלף; כלאים בשר בחלב; כלאים וסדר הבריאה; בשר וחלב.

פרק ב "בשר וחומר לא-בשרי בהלכה" 51 - 63

הגדרת בשר בהלכה; הבשר בהרכבו; כזית שהצטמק; ביצת עוף טמא; חלב; דם נעכר ונעשה חלב; לכל יצור חלב שונה; דבש; דונג; מזון מלכות.

פרק ג "בשר אדם" 64 - 70

איסורו; הקל הקל תחילה; הצו וחומרת האיסור; החובה לזון את הצאצאים; מחלת קורו; חומרת העונש וחומרת המעשה.

פרק ד "דגים טהורים וטמאים" 71 - 86

דגים וחיות ים; סימני דגים טהורים; סטינקס מרינוס; איבוד קשקשים; רגלים במקום סנפירים?; חיות ים; חמור-ים; איסור דגים טהורים; "נספח" - ארבה; "נספח" - הלויתן; "סעודת לויתן" .

פרק ה "דם" 87 - 89

איסור אכילת דם; דם ובשר; דם ביצים.

פרק ו "דם בן פקועה" "" "" 90 - 92

מחלוקת על איסור דמו; דם בן פקועה שונה מדם אמו.

פרק ז "החזיר" 93 - 103

טעם איסור אכילתו; ריב אחים וסמל רומי גרמו לסלידה מחזיר; חזיר ככינוי לרומא; למה נקרא שמו חזיר; מקור הרעיון שכאילו תותר אכילתו; "חזירים" כשרים?.

פרק ח "בריה" 104 - 109

ביטולה; בריה בטלה יותר מאלף; בריה שלמה; "מילבן"; תאנים; פגה; הפיתרון המעשי.

פרק ט "גבינת גוי" 110 - 124

סיבת איסורה; "טובים דודיך"; שש דעות בסיבת האיסור; הסיבה לא הובהרה; צירופי טעמים; ההתייחסות לאשה בימי וסתה; איסור גבינה; התרת חלב גוי ממפעלים גדולים; תעשיית גבינה; איש איש ותפיסת עולמו; כי טובים דודיך; "נספח" : רבי ישמעאל לא השתתף במניין.

פרק י "טריפה" 125 - 130

נבלה; טריפה; טריפה אינה חיה; דעה להטריף עופות המודגרים באינקובטור; אווזים מפוטמים.

פרק י" "א הצעה מהפכנית לכשרות המזון" 131 - 138

כשרות המזון; ההצעה; בן-פקועה; ניצול האפשרות; משק העופות; החששות; שמא בן פקועה יפרה פרה רגילה; בעיית הערלה.

פרק י"ב "עופות הגדלים על אילנות" 139 - 152

בדיה בווריאציות שונות; ראשי כנסיה זוללי בשר בימי "הצומות" המציאו את הבדיה; כיצד נוצרים "תיאורים מדוייקים". כומר נשבע שהכל אמת ובעיניו ראה ובידיו מישש אותם; זיוף הספר "בשמים ראש"; מחלוקת הפוסקים על כשרותם; אין לפרסם דברי גדולים, אלא בהסכמתם, משום שלא הכל ראוי לפירסום; העופות צומחים על עצים או/ גם על המים; השוני למרות היחס החיובי לתופעה; גם "אנשים" (גרמנים) גדלו על עצים וחלק מהם על אבנים; גם "בתולות" צומחות על עצים; עופת הגדלים על אילנות.

פרק י"ג "היש תולעים כשרות" ? 153 - 181

בריה שאין לה עצם; לאחר י"ב חודש האם נחשבת "כעפרא דארעא"; ישנם יצורים שאין להם עצם וחיים שנים רבות; הדיון עקרוני בלבד; סימני טהרה של בעלי חיים; תפילין שהיו כשרות בעבר הרחוק פסולים כעת, משום שאינם נראים עוד בעינינו כמרובעות; כל דור לפי הבנת המציאות; אין להתעלם מן המציאות; יצירה ספונטנית; בעלי חיים אסורים; דיונים היפוטטיים; דיון על חולדה שחדרה לרחם פרה ובלעה עגל ושתלה אותו ברחם פרה אחרת; חלזונות לאחר גשם; הריגת כינה בשבת; ההלכה והמציאות; אדני שדה; יצור דמיוני; הסירני; חיידקים; תפקידם; תולעים ויצורים אחרים; תולעים וחיידקים; בעל "ספר הברית"; "ערוך השולחן" על חיידקים; "נספח" : "אדני שדה"; דודאים; "השמטה מעמ' 156-155."

פרק י"ד "געולי כלים ויפת תואר" 182 - 187

התרת "קדלי דחזירי"; מלחמת מצוה ומלחמת רשות; "נקמת בני ישראל"; פרשת הגעלת כלים מופרדת ממלחמת מדין; אין דין "יפת תואר" במלחמת מדין.

פרק ט"ו "נטילת ידים" 188 - 190

גורמת לעניות; ה"אביונים" (= כת נוצרית) זילזלו תחילה בנטילת ידים. מים ראשונים ואחרונים; "אין למדין מאגדות".

פרק ט"ז "שֹאור ודבש" 191 - 195

קדושת המזבח; עשר קדושות הן; אין אדם תורם ליצירתם; "והכרעים ירחץ במים"; הדבש אינו רק צוף פרחים; דבש דבורים ודבש תמרים.

פרק י"ז "הקרבנות וסיבתם" 196 - 214

התנגדות הנביאים בהעדפת הקרבנות על פני מצוות אחרות; טעם הקרבנות; הצורך בקרבנות; בחירת הקרבנות; המצוות - חשיבותן; לשם מה ניתנו המצוות?; התורה ומצוותיה והבריאה; יחסי גומלין בין התורה והטבע; מעשים תמוהים של נביאי ישראל; ידי משה; השפעת הקרבנות; סוגי הקרבנות ומספריהם; השינויים במצוות הקרבנות; השעיר לעזאזל.

פרק י"ח "העישון" 215 - 227

ההיסטוריה של העישון; העישון גורם למחלות; עישון בהלכה; המתירים לעשן ביו"ט; אסור לעשן; הקשר בין עישון ל"מוות בעריסה"; מוטב שיהיו שוגגין?; היתר עישון מדקדוקי עניות.

פרק י"ט "גידול כלבים" 228 - 230

כלבים לשמירה; איסור לגדל כלב רע; הבחנה בין כלבים נובחים לנושכים; התורה התייחסה לכלב טוב יותר מלכל יצור אחר.

""

"נספחים:" 231 - 246

"א) הארנבת והשפן" : התורה פירטה ובשינוי נוסח איסור אכילת ארבעה יצורים; הארנבת מעלה גרה בצורה מיוחדת; השפן; המעי העיוור כתחליף להמסס; לשפן שלושה מעיים עוורים; הארנבת במציאות ובדמיון; "ציורים" : א) תוספתן רגיל ב) תוספתן הארנבונים.

"ב) אכילת בשר" : לאדם הראשון לא הותר לאכול בשר; אדם הראשון היה מוגבל לשתי אפשרויות: מותר או אסור, בניגוד לשלוש אפשרויות שלנו: מותר, אסור "ורשות."

"ג) בגד כלאים" : איסור שעטנז; השוני בין האבנט לציצית; "הכלאים" בציצית אינם כלאים אמיתים, חיבור כזה בבגד רגיל אינו כלאים, אלא בשל המצוה נהפך החיבור לכלאים. כשאין מצוה נעלם גם איסור כלאים.

"ד)" "הזָמֶר" - סיפור בדים על יצור דמיוני, הזמר - ג'ראפה.

"ה) למה נוטלים ידים?" בשל רוח רעה או לנקיונן?

"ו) התחש ותולעת שני" : אינם טמאים, "תולעת שני" - צמר בצבע שני; אינו משי; גם הצבע אינו מהתולעת עצמה.

מקורות

[עריכה]

על-פי מאמר של שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2003-11-23.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/wyqra/hthor_whmutr_tokn