ביאור:החייאת המתים - טבלת השוואה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.



[חלק מהפירושים בפרק זה לקוחים מתוך "הבדלה בין פסוקים דומים" מאת עמוס עזריה]

בשני מקומות מסופר על נביא שהחייה ילד:

"אלישע ובן-השונמית (מל"ב ד)"

"אליהו ובן-הצרפתית (מל"א יז)"

" "ויאמר אל אביו: "ראשי ראשי!"... "שאהו אל אימו!"" "

" "ויישאהו, ויביאהו אל אימו, ויישב על ברכיה עד הצהריים וימות." "

" "ויהי אחר הדברים האלה חלה בן האישה בעלת הבית, ויהי חוליו חזק מאוד עד אשר לא נותרה בו נשמה." "

7

" "ותלך ותבוא אל איש הא-להים אל הר הכרמל..." "

" "ותבוא אל איש הא-להים אל ההר ותחזק ברגליו..." "

""

" "ותאמר: "השאלתי בן מאת אדוני!? הלא אמרתי לא תשלה אותי!"" "

" "ותאמר... "מה לי ולך איש הא-להים!? באת אלי להזכיר את עווני ולהמית את בני!"" "

3

" "ותעל ותשכיבהו על מיטת איש הא-להים ותסגור בעדו ותצא..." "

" "ויבוא אלישע הביתה והנה הנער מת מושכב על מיטתו." "

" "ויאמר אליה: "תני לי את בנך!" וייקחהו מחיקה, ויעלהו אל העליה אשר הוא יושב שם, וישכיבהו על מיטתו." "

1

" "ויבוא ויסגור הדלת בעד שניהם..." "

""

" "...ויתפלל אל ה’" "

" "ויקרא אל ה’ ויאמר: "ה’ א-להי! הגם על האלמנה אשר אני מתגורר עימה הרעות להמית את בנה!?"..." "

" "ויקרא אל ה’ ויאמר: "ה’ אלוהי, תשב נא נפש הילד הזה על קרבו!"" "

5

" "ויעל, וישכב על הילד, וישם פיו על פיו ועיניו על עיניו וכפיו על כפיו, ויגהר עליו, ויחם בשר הילד. וישב וילך בבית אחת הנה ואחת הנה, ויעל ויגהר עליו, ויזורר הנער עד שבע פעמים." "

" "ויתמודד על הילד שלוש פעמים, ויקרא אל ה'..." "

""

4

5

" "ויפקח הנער את עיניו." "

" "וישמע ה’ בקול אליהו, ותשב נפש הילד על קרבו ויחי." "

6

" "ויקרא אל גיחזי, ויאמר קרא אל השונמית הזאת, ויקראה, ותבוא אליו, ויאמר: שאי בנך!"" "

" "וייקח אליהו את הילד, ויורידהו מן העליה הביתה, וייתנהו לאימו. ויאמר אליהו: "ראי, חי בנך!"" "

2

" "ותבוא ותיפול על רגליו ותשתחו ארצה ותישא את בנה ותצא." "

" "ותאמר האישה אל אליהו: "עתה זה ידעתי כי איש א-להים אתה ודבר ה’ בפיך אמת!"" "

2

יש הרבה הבדלים בין הסיפורים. חלקם נובעים מכך שהסיפור השני קרה (כמובן) אחרי הסיפור הראשון:

  1. בסיפור הראשון הנביא בעצמו השכיב את הנער המת על מיטתו (" " "וישכיבהו על מיטתו" " "). ובסיפור השני אימו של הנער השכיבה אותו על מיטתו של הנביא עוד לפני שהגיע, וכשהגיע הוא מצא את הנער " " "מושכב על מיטתו" " ". כנראה שהשונמית שמעה את הסיפור הראשון (על הצרפתית) וידעה כבר מה צריך לעשות כדי להתחיל בהחייאה.
  1. בסוף הסיפור הראשון אמר הנביא לאם " " "ראי, חי בנך!" " ", לשון תדהמה. נראה שאליהו היה מאד מופתע מההחייאה, כי זו היתה הפעם הראשונה בתולדות האנושות שקרה דבר כזה. גם האם היתה מופתעת מאד ואמרה: " " "עתה זה ידעתי כי איש א-להים אתה ודבר ה' בפיך אמת!" " " אבל בסיפור השני אמר הנביא לאם רק "שאי בנך", כאילו שהכל כבר היה צפוי. וגם האם לא אמרה שום דבר (נאמר רק " " "ותישא את בנה ותצא" " ").
בשני המקרים האימא מאשימה את הנביא במצב, אבל יש הבדל:
  1. אליהו נאשם ש " " "באת אלי להזכיר את עווני ולהמית את בני!" " " - כי האישה הצרפתית לא הזמינה את אליהו - הוא בא ו'התנחל' אצלה בבית מעצמו. אבל השונמית לא יכולה להאשים את אלישע בזה כי היא הזמינה אותו אליה, ולכן היא רק מאשימה אותו בכך שהבטיח לה בן: " " "השאלתי בן מאת אדוני!? הלא אמרתי לא תשלה אותי!" " "
  1. בכל אופן, לשני הנביאים היו 'רגשי אשם' על כל הצרות שבאו על עמ"י בתקופתם, ובמיוחד על הרעב: בימי אליהו היה רעב 3 שנים (מלכים א יח א), ובימי אלישע היה רעב 7 שנים (מלכים ב ח א). לכן כשאליהו החייה את הילד הוא התמודד עליו " "3 פעמים" " , וכשאלישע החייה את הילד הוא זורר ( = עיסה או ריפא ) את הנער " "7 פעמים" " . " "" " [(אמנם ע"פ הפשט הרעב בימי אלישע היה אחרי שהוא החייה את בנה של השונמית, אבל ישנה השערה שלפיה סיפורי אלישע לא סודרו ע"פ סדר הזמנים ו"אין מוקדם ומאוחר בתנ"ך" - פירוט
בכל הסיפור עם אלישע נראה שה' יתברך בכלל לא התערב. אלישע שם לב לכך כבר מהרגע שהשונמית הגיעה אליו, ואמר לגיחזי (מלכים ב ד כז) " " "וה' העלים ממני ולא הגיד לי" " [למה מרה נפשה של השונמית]" לכן:
  1. אצל אלישע - התפילה שהוא " " "התפלל אל ה'" " " לא מפורטת, אבל הפעולות שעשה כדי להחיות את הילד בדרך הטבע (" " "ויעל, וישכב על הילד, וישם פיו על פיו ועיניו על עיניו וכפיו על כפיו, ויגהר עליו, ויחם בשר הילד..." " ") מפורטות מאד - כנראה שהכתוב רוצה ליצור את הרושם שההחייאה נעשתה בדרך הטבע, בלי התערבות גלויה של ה'.
אבל אצל אליהו המצב הפוך: התפילה שהוא התפלל מפורטת (" " "ויאמר: "ה’ אלוהי, תשב נא נפש הילד הזה על קרבו!"" " "), ודווקא פעולות-ההחייאה הטבעיות שעשה אליהו לא מפורטות כל-כך (כתוב רק " " "ויתמודד על הילד 3 פעמים" " ").
  1. גם בסוף הסיפור עם אלישע לא כתוב שהתפילה שלו השפיעה - כתוב רק " " "ויפקח הנער את עיניו" " ". אבל בסיפור עם אליהו כתוב בפירוש " " "וישמע ה’ בקול אליהו, ותשב נפש הילד על קרבו ויחי" " ".
  1. אולי הסיבה לכך היא שבסיפור עם אלישע הבן רק " " "מת" " " מוות קליני אבל הנשמה עדיין לא פרחה מגופו, ולכן היה אפשר להחיות אותו באופן טבעי. אבל בסיפור עם אליהו הבן חלה בחולי " " "חזק מאד, עד אשר לא נותרה בו נשמה" " " בכלל ולכן רק נס גלוי יכל להחזיר אותו לתחייה.

לשאר ההבדלים לא הצלחתי עדיין למצוא סימנים.

]

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של עמוס, אראל שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים 8 וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-08-01.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/hvdlim2/hxyaa