ביאור:החג בחודש השמיני

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


מלכים א יב כח: "וייוועץ המלך - ויעש שני עגלי זהב; ויאמר אליהם: 'רב לכם מעלות ירושלים - הנה אלוהיך, ישראל, אשר העלוך מארץ מצרים. וישם את האחד בבית אל, ואת האחד נתן בדן. ויהי הדבר הזה לחטאת; וילכו העם לפני האחד עד דן. ויעש את בית במות; ויעש כוהנים מקצות העם, אשר לא היו מבני לוי. ויעש ירבעם חג בחודש השמיני בחמישה עשר יום לחודש כחג אשר ביהודה, ויעל על המזבח . כן עשה בבית אל, לזבח לעגלים אשר עשה; והעמיד בבית אל את כוהני הבמות אשר עשה. ויעל על המזבח אשר עשה בבית אל, בחמישה עשר יום בחודש השמיני - בחודש אשר בדא מליבו; ויעש חג לבני ישראל, ויעל על המזבח להקטיר."

למה ירבעם קבע חג דווקא בחודש השמיני?[עריכה]

1. מסיבה חקלאית: בצפון הארץ, היבולים מבשילים ונאספים מאוחר יותר, ולכן הגיוני יותר לעשות את חג האסיף בחודש השמיני.

2. ירבעם היה בקיא מאד בתורה, ובפרשת המועדים (ויקרא כג) הוא קרא:

  • בהתחלה (ויקרא כג ו): " " "ובחמישה עשר יום לחודש הזה, חג המצות לה': שבעת ימים מצות תאכלו. ביום הראשון, מקרא קודש יהיה לכם; כל מלאכת עבודה לא תעשו. והקרבתם אישה לה' שבעת ימים; ביום השביעי מקרא קודש, כל מלאכת עבודה לא תעשו." " "
  •  ובסוף (ויקרא כג לד): " "בחמישה עשר יום לחודש השביעי הזה, חג הסוכות שבעת ימים , לה'. ביום הראשון, מקרא קודש; כל מלאכת עבודה לא תעשו. שבעת ימים תקריבו אישה לה'; ביום השמיני מקרא קודש יהיה לכם והקרבתם אישה לה', עצרת היא -- כל מלאכת עבודה לא תעשו."

שני הקטעים דומים מאד. בשניהם נזכר חג שאורכו שבעה ימים. אבל בקטע הראשון – היום השביעי של החג הוא מקרא קודש, ובקטע השני – היום השמיני של החג הוא מקרא קודש! זה מאד מוזר – איך יכול להיות יום שמיני אם החג הוא שבעה ימים?!

ירבעם הסיק מכאן שבקטע השני חלה טעות בהעתקה: המעתיק החליף את המילה "שמיני" במילה "שביעי", והפסוק במקור היה: " " "בחמישה עשר יום לחודש" " השמיני " "הזה, חג הסוכות שבעת ימים, לה'. ביום הראשון, מקרא קודש; כל מלאכת עבודה לא תעשו. שבעת ימים תקריבו אישה לה'; ביום" " השביעי  " "מקרא קודש יהיה לכם והקרבתם אישה לה', עצרת היא - כל מלאכת עבודה לא תעשו." " " (אראל) .

"" 3. ייתכן שירבעם קבע שהחודש השמיני קדוש כמחאה על מעשיו של שלמה: שלמה גמר לבנות את בית-המקדש בחודש השמיני (מלכים א ו לח), ומסיבה בלתי מובנת דחה את חג חנוכת הבית לשנה לאחר מכן, לחודש השביעי (ע"פ רש"י - כתוצאה מכך לא צמו ביום הכיפורים באותה שנה!). ייתכן ששלמה דחה את החג כדי לצרפו לחתונתו עם בת-פרעה. אחת הסיבות למרד ירבעם היא נישואיו של שלמה עם בת-פרעה, והוא עשה את החג בחודש השמיני - כדי (כביכול) להחזיר לחודש השמיני את הכבוד הראוי לו, ולהזכיר לכולם את מעשיו של שלמה. (ע"פ סיגליה) .

למה יש כפילות בפסוקים?[עריכה]

(למשל שלוש פעמים כתוב שירבעם עלה על המזבח)

1. ע"פ אברבנאל, הפסוקים כפולים כי הם מדברים קודם על דן ואח"כ על בית-אל.

2. לדעתי, ירבעם חשב שהחודש השמיני הוא חודש קדוש (מאחת הסיבות שנזכרו בסעיף הקודם), והחג החשוב ביותר בשנה חייב להיות בדיוק באמצע החודש השמיני. מכיוון שהוא רצה שחנוכת-המזבח שלו תהיה בחג (כמו חנוכת ביהמ"ק של שלמה שהיתה בחג), הוא דאג שחנוכת המזבח בדן תהיה בחודש השמיני, כמו שכתוב: "וילכו העם לפני האחד עד דן , ויעש את בית במות, ויעש כהנים מקצות הארץ אשר לא היו מבני לוי, ויעש ירבעם חג בחודש השמיני ב15 יום לחודש כחג אשר ביהודה, ויעל על המזבח." כל זה מדבר על מה שקרה בדן. אח"כ ירבעם רצה לעשות בדיוק אותו דבר בבית-אל, אבל היתה לו בעיה טכנית קטנה – בתאריך החשוב הוא היה בדן, ואם הוא יחכה עד השנה הבאה – בינתיים אנשים עלולים לעלות לירושלים... הוא חשב וחשב, ולבסוף עלה בדעתו רעיון – להוסיף עוד חודש שמיני! ואכן, בהמשך כתוב: "כן עשה בבית אל, לזבח לעגלים אשר עשה, והעמיד בבית-אל את כהני הבמות אשר עשה, ויעל על המזבח אשר עשה בבית-אל ב15 יום בחודש השמיני - בחודש אשר בדא מלבו , ויעש חג לבני ישראל...".

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של סיגל, אראל שפורסם לראשונה במכתב וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-01-01.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvir/mlkima/xodj8