ביאור:הויכוח על הבחירה החופשית בין יחזקאל לעם-ישראל
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
[על-פי: שיחות בספר יחזקאל ]
בשני מקומות בספר יחזקאל, פרק יח ופרק לג, מובא ויכוח בין יחזקאל לבין העם, בשאלה - האם האדם יכול לתקן את דרכיו?
הויכוח מתקיים בשני מעגלים:
- המעגל הראשון מתייחס לקשר בין הדורות - האם דור אחד יכול להשתחרר ממה שהכין לו הדור הקודם? (יח1-20): "ויהי דבר ה', אליי לאמור. מה לכם, אתם מושלים את המשל הזה, על אדמת ישראל, לאמור: אבות יאכלו בוסר, ושיני הבנים תקהינה. חי אני, נאום ד' ה': אם יהיה לכם עוד, משול המשל הזה--בישראל. הן כל הנפשות לי הנה, כנפש האב וכנפש הבן לי הנה: הנפש החוטאת, היא תמות!... בן לא יישא בעוון האב, ואב לא יישא בעוון הבן!"
- המעגל השני מתייחס לאדם עצמו - האם אדם יכול להשתחרר מההסטוריה שלו עצמו? (יח21-): "והרשע, כי ישוב מכל חטאותיו אשר עשה, ושמר את כל חוקותיי, ועשה משפט וצדקה--חיה יחיה, לא ימות. כל פשעיו אשר עשה, לא ייזכרו לו: בצדקתו אשר עשה, יחיה. החפוץ אחפוץ מות רשע, נאום ד' ה'?! הלוא בשובו מדרכיו, וחיה!"
עם ישראל רואה את האדם כלוא בשני מעגלים - אין הוא יכול להשתחרר מירושת הדורות הקודמים, ואין הוא יכול להשתחרר מעברו. באותה תקופה, גישה פילוסופית זו היתה נפוצה גם בקרב חכמי יוון .
הנביא יחזקאל יוצא נגד הפילוסופיה הדטרמיניסטית הזאת, ואומר (יח30) "לכן איש כדרכיו אשפוט אתכם, בית ישראל--נאום, ד' ה': שובו והשיבו מכל פשעיכם, ולא יהיה לכם למכשול עוון". והגישה של הנביא יחזקאל היא הגישה שהנחתה גם את חכמי ישראל בדורות המאוחרים יותר, עד ר' עקיבא, שאמר " הכל צפוי והרשות נתונה ".
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של יהודה איזנברג שפורסם לראשונה בקול ישראל וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2001-01-01.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/nvia/yxzqel/bxira1