ביאור:ההרים רקדו כאילים
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זהו מאמר דמיוני; אין לקחת אותו ברצינות!
בסוף ימיו, ציווה משה את בני ישראל לבצע טקס של ברכה וקללה, שבו חצי מעם-ישראל צריכים לעמוד על הר גריזים והחצי השני על הר עיבל, דברים כז יג-יא: "אלה יעמדו לברך את העם על הר גריזים... ואלה יעמדו על הקללה בהר עיבל...".
איפה נמצאים הר גריזים והר עיבל? אפשר ללמוד מהציווי הדומה, שנזכר בדברים יא ל-כט: "...ונתתה את הברכה על הר גריזים ואת הקללה על הר עיבל" יש שם תיאור מדוייק ביותר למיקום שלהם:
"הלא המה בעבר הירדן, אחרי דרך מבוא השמש, בארץ הכנעני היושב בערבה, מול הגלגל, אצל אלוני מורה".
אבל התיאור הזה הוא כל-כך מדוייק שאי-אפשר בכלל להבין ממנו איפה ההרים האלה נמצאים:
- מצד אחד - הם נמצאים "מול הגלגל" כלומר ליד יריחו (ראו יהושע ד יט: "ויחנו בגלגל בקצה מזרח יריחו").
- ומצד שני - הם נמצאים "אצל אלוני מורה" כלומר ליד שכם, 60 ק"מ צפונה מיריחו! (ראו בראשית יב ו: "ויעבור אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה")
חז"ל נחלקו בשאלה הזאת - ראו ספרי תחילת פרשת ראה, וגם תלמוד בבלי סוטה לג:. בהמשך המאמר נראה שכולם צודקים.
ננסה למצוא רמזים ממקומות אחרים בתנ"ך:
- יהושע ח ל: "אז יבנה יהושע מזבח לה' א-להי ישראל בהר עיבל" - ובנ"י חנו באותו זמן בגלגל שליד יריחו (ראו יהושע ז ב, יהושע ט ו).
- מצד שני - בשופטים ט ז מסופר שיותם (בנו של גדעון) עמד "בראש הר גריזים" כשדיבר אל בעלי-שכם!
משני המקורות האלה נראה שהר עיבל והר גריזים בכלל לא נמצאים באותו מקום: הר עיבל נמצא ליד יריחו והר גריזים נמצא ליד שכם.
עכשיו בואו נחזור לתיאור של טקס הברכה והקללה ביהושע ח לג. כתוב שם: "וכל ישראל... עומדים מזה ומזה לארון... חציו אל מול הר גריזים והחציו אל מול הר עיבל... ואחרי כן קרא את כל דברי התורה הברכה והקללה ככל הכתוב בספר התורה...". שני החצאים של עמ"י לא עומדים על הר גריזים ו על הר עיבל (כמו שכתוב בפסוק שקראנו קודם מדברים כז), אלא אל מול הר גריזים ו אל מול הר עיבל - ועכשיו אפשר להבין למה: הר גריזים והר עיבל נמצאו במרחק של כ60 ק"מ - זה הרבה יותר ממה שאפשר ללכת ביום אחד. לכן החצי שהיה אמור לעלות על הר גריזים לא יכלו ללכת עד שם ולעלות עליו . ולכן הם נאלצו לעמוד אל מולו - בכיוון שלו. וכדי שהטקס יהיה "סימטרי" - גם החצי השני לא עלו על הר עיבל אלא רק עמדו אל מולו.
אבל ההסבר הזה עדיין לא עונה על כמה שאלות:
- למה בציווי בדברים כז נאמר שבנ"י צריכים לעמוד " על הר גריזים" ו"על הקללה בהר עיבל" ולא מול ההרים?
- למה התיאור של המיקום של ההרים בדברים יא כתוב כאילו ששני ההרים נמצאים באותו מקום ("הלא המה...")?
לכן נראה לי, שבזמן שנכתב ספר דברים, לפני שבנ"י עברו את הירדן, שני ההרים האלה היו באותו מקום: שכם (אלוני-מורה) היתה ליד יריחו (הגלגל), ולכן שני ההרים היו גם "מול הגלגל" וגם " "אצל אלוני מורה" "" ". אבל כשבנ"י עברו את הירדן התקיים מה שנאמר (תהלים קיד ד-ג) "...הירדן ייסוב לאחור, ההרים רקדו כאילים..." - והר גריזים, יחד עם שכם הסמוכה אליו, רקד וזז 60 ק"מ צפונה! ולכן כשיהושע ובנ"י רצו לקיים את הטקס שכתוב בספר דברים - הם לא יכלו לקיים אותו כלשונו (ולעמוד על הר גריזים ממש) כי הר גריזים זז - הם יכלו לעמוד רק אל מול הר גריזים , כנ"ל.
לפי ההסבר הזה, כל הגיאוגרפיה של א"י בתקופת האבות (עד שבנ"י עברו את הירדן) היתה שונה מאשר היום. שכם היתה הרבה יותר בדרום, ומכיוון שבית-אל נמצאה מדרום לשכם (ראו בראשית יב - אברם הולך דרומה ומגיע משכם לבית-אל) נראה שגם בית-אל היתה יותר בדרום - באזור ירושלים. וזה גם מסביר את החלום של יעקב (בראשית כח) - יעקב נמצא בבית-אל ואמר "וזה שער השמים", ולדברי חז"ל שער-השמיים נמצא בדיוק מעל הר-הבית בירושלים!
אחד מפירושי רש"י שם (רש"י על בראשית כח יז) דומה לפירושים שמופיעים בפרק הזה: לדבריו, הר המוריה קפץ ובא צפונה, כדי לפגוש את יעקב בלוז, ואחר-כך חזר למקומו. ולדברינו, ההר שעליו נמצאת לוז היה בימי האבות באזור ירושלים, והוא זז צפונה רק פעם אחת - בזמן חציית הירדן, ונשאר בצפון עד היום הזה (ראו המקדש בבית אל ).
תגובות מהעבר
[עריכה]- תמר ביר מאפרת [תוספת]: בבראשית לה כתוב "ותמת רחל ותיקבר בדרך אפרתה היא בית לחם" ובית לחם, כידוע, נמצאת מדרום לירושלים. בשמ"א ט, לעומת זאת, כתוב שקבר רחל נמצא "בגבול בנימין בצלצח", זאת אומרת מצפון לירושלים. כיצד ניתן ליישב זאת?
- לענ"ד ניתן ליישם גם כאן את שיטת ההרים הרוקדים: לפני שחצו בנ"י את הירדן היתה אפרת מדרום לירושלים, אך לאחר מכן היא פשוט "עברה" צפונה (מה שאומר שאולי אנחנו צריכים לעבור דירה).
- ועוד תוספת: כדי להסביר יותר את הפירוש, יש להבהיר שמשמעות הפועל "רקד" בלשון התנך שונה מאשר בימינו: בלשון התנ"ך מדברים לרוב על בעלי-חיים או דוממים שרוקדים, כמו "ההרים רקדו כאילים", "ושעירים ירקדו שם", "כקול מרכבות על ראשי ההרים ירקדון", "מרכבה מרקדה" ועוד. האדם היחיד (כנראה) שנאמר עליו ש"רקד" הוא דוד המלך (דברי הימים א טו כט). מכאן נראה שמשמעות הפועל "רקד" היא "קפץ" או "דילג". כשרוצים להגיד שמישהו התנועע בצורה אומנותית, מתוך שמחה ושיר, משתמשים בפועל "חולל", כמו "בתופים ובמחולות", "וירא את העגל ומחולות" "אם יצאו בנות שילה לחול במחולות", ועוד.
- אביעד ב. 30.10.2002:
- אכן מסתבר שההרים הללו אינם ליד שכם, אלא דרומית לערד.
- מדובר בצמד הרים שנמצא ליד ואדי חימר דרומית לערד - הר דיה או חורבת עוזה.
- יש שם מזבח עתיק בראש ההר, וניתן לצפות משם גם על חוף עזה וגם על ים המלח והרי אדום. נקודה גבוהה מאוד.
- לפי הפסוק אכן העם הכנעני היה שוכן באותה תקופה על הרי אפעה ששוכנים מתחת.
- הגלגל הוא אולי צורת התוואי שנמצאת בשטח בין שני ההרים הדומה לגלגל.
- לא נמצאו 12 האבנים עליהם כתב יהושוע את התורה באיזור.
- בחוות בדואיות בסביבה יש ממצאים לעצי אלון רבים, מה שיכול להסביר את עובדת מתן השם "אלוני ממרא" לאיזור. בברכה, אביעד
- מנחם 17.05.2003:
- אמנם תמוהה הוא ששכם, העיר הגדולה לא נזכרת כנקודת ציון, אלא מקומות קטנים כמו גילגל ואלון מורה, אך נשאלת השאלה: מדוע יורד יהושע מאזור יריחי והעי דרומה, דרך שטחי שלטונו של מלך ירושלים, עד לדרום ערד ואחר כך עולה צפונה לכיבוש גבעון והמשך מערבה.
- לדעתי צריכים למצוא שני "הרים" שיכולים להיות למעשה גם גבעות הנראים לאנשי המדבר כהרים, והנמצאים מזרחית ממורה אלון ומערבית מגילגל ללא קשר עם שכם.
- אולי כאשר יחפשו באזור זה ימצאו בעתיד ממצאים בנושא זה.
- מנחם
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים 8 וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-08-01.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/hrim