ביאור:הגילוי של הזוהר הקדוש על פרשת משפטים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הגילוי של הזוהר הקדוש על פרשת משפטים

הפרשה פותחת בפסוקים הבאים:" ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם: כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבוד ובשביעית יצא לחופשי חינם אם בגפו – בגפו יצא אם בעל אישה הוא ויצאה אשתו עימו..."

השאלה הראשונה לפרשה זו: מדוע המשפט הראשון בתחילת הפרשה- פותח בוו החיבור:" ואלה המשפטים" ?

השאלה השנייה: מדוע הפרשה פותחת דווקא בדיני עבד עברי?

האם אין דינים ומשפטים חשובים יותר ?

השאלה השלישית : מדוע נסמכה פרשת משפטים לעניין נושא המזבח המופיע בסוף הפרשה הקודמת ?

השאלה הרביעית : מה ההבדל בן שלושת סוגי המצוות: חוקים, עדות, משפטים ?

השאלה החמישית: מה הגילוי של הזוהר הקדוש בפרשת משפטים ?

השאלה השישית ? מה מרמז לנו המשפט:" ואלה המשפטים"?

התשובה לשאלה הראשונה : מדוע הפרשה מתחילה במילים: "ואלה המשפטים" - על פי רש"י: המילה –"ואלה" – בתוספת וו החיבור באה ללמדנו " מה עשרת הדברים שבפרשה הקודמת- מסיני הרי גם המצוות שניתנו כאן- הם מסיני, והרי דברי רש"י תמוהים הם, האם מישהו היה מעלה בדעתו שדינים אלו שנאמרו בפרשה- אינם מסיני?

על שאלה זו עונה: רבי יצחק מאיר מגור[בעל " חידושי הרי"ם"] אלא רצה כאן רש"י – להדגיש שאפילו המשפטים המובנים לכל בר דעת ע"פ השכל וההיגיון, הרי עיקר כוחם הוא מטעם שניתנו לנו על ידי הקב"ה בהר סיני.

התשובה לשאלה השנייה : מדוע התורה פותחת דווקא בענייניו של עבד עברי- על כך עונים חכמי ישראל כי התורה ביקשה להזהיר את הרב והדיין בעם ישראל שלא יבואו, חס ושלום ,

לידי זלזול בדיני עבד עברי ויקדימו ויטפלו בנושאים אחרים בתחום המשפט הנראים להם כביכול חשובים יותר.

התשובה לשאלה השלישית: מדוע נסמכה פרשת משפטים לענייני המזבח- המופיע בפרשה הקודמת – על כך עונה רש"י: כי התורה באה ללמדנו שיש לשים את הסנהדרין אצל המקדש- בלשכת הגזית.

התשובה לשאלה הרביעית: ישנם בתורה : חוקים, עדות, משפטים.

החוקים: הם כוללים גם מצוות שאין להם טעם של היגיון, כמו לדוגמא: פרה אדומה, אבל מקיימים אותם כי כך נצטווינו על ידי הקב"ה.

עדות: אלו סוגים של מצוות שיש להם טעם של היגיון, או מצוות שנקבעו לזכר ניסי ה', לדוגמא: מצוות אכילת מצה, סוכה, שבת, תפילין, מזוזות וכיו"ב.

משפטים: הן מצוות שיש להן הגיון- שבעזרתן שומרים על הסדר במדינות, לדוגמא דיני שור,בור, שומרים,

והרמב"ן אומר על הפסוק: [דברים ו, כ'] " כי ישאלך בנך מחר לאמור: מה העדות והחוקים והמשפטים אשר ציווה ה' אלוקינו אתכם"- חייבים להסביר לבן את ההבדל בן חוקים, עדות, משפטים.

התשובה לשאלה החמישית: הגילוי של הזוהר הקדוש, הוא מוצא שהפרשה דנה בגלגול נשמות, הנשמה היא פיקדון אצל כל אדם מתוך עם ישראל שניתן על ידי הקב"ה

ובכל איש מתוך עם ישראל- יש חמש דרגות לנשמה: נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה.

דוד המלך- זכה לנפש הנשמה.

אליהו הנביא - זכה לרוח הנשמה.

משה רבנו – זכה לנשמה של הנשמה.

אדם הראשון – זכה לחיה של הנשמה.

המשיח – זוכה לדרגה הגבוהה ביותר = ליחידה של הנשמה.

לנושא החוקים ,המשפטים והדינים ישנם תהליכים שכוחם נובע מעניין גלגול הנשמות. [כדאי ללמוד את התורה בכתבי הארי ז"ל]

התשובה לשאלה השישית : הרמז המסתתר במילים :" ואלה המשפטים" – לפי בעל הטורים [רבנו יעקב בן אשר] ישנם הנחיות בעלי ערך חשוב לדיינים היושבים בבית הדין והדבר מרמז בדרך כלל על ידי ראשי תיבות:

"ואלה" = וחייב אדם לחקור הדין.

"המשפטים" = הדין- מצווה שיעשה פשרה טרם יעשה משפט.

"אשר" = אם שניהם רוצים- כלומר עם שני בעלי הדין מגיעים מתוך רצון לפשרה.

"תשים " = תשמע שניהם יחד מדברים, חייב הדיין להקשיב לשני הצדדים, כי אסור לדיין לשמוע צד אחד של בעל הדין שלא בנוכחות חברו.

"לפניהם": לא לפני נדיב יהדר- אסור לדיין לכבד פני איש חשוב יותר מאשר השני, אלא הוא חייב לנהוג מתוך זרות כלפי בעלי הדין במידה שווה.

מסקנה: התורה דורשת משפט צדק.


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אהובה קליין שפורסם לראשונה בAhuvak @ bezeqint.net וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-02-09.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/forums_86