ביאור:הגדת פסח - מדוע משה אינו מוזכר בהגדה?

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


הגדת פסח- מדוע משה אינו מוזכר בהגדה?

מאמר מאת: אהובה קליין.

בחג הפסח קוראים אנו על הניסים שהתרחשו לאבותינו ביציאתם ממצרים- יציאה מעבדות לחירות.

וכך התורה מתארת את ההכנות לקראת היציאה ממצרים:

"ויאמר ה' אל- משה ואל הארון בארץ מצרים לאמור: החודש הזה לכם ראש חודשים ראשון הוא לכם לחודשי השנה: דברו אל כל עדת ישראל לאמור:בעשור לחודש הזה,וייקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית....ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי-אש ומצות, על מרורים יאכלהו..וככה תאכלו אותו, מותניכם חגורים,נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם,ואכלתם אותו בחיפזון,פסח הוא לה' "

[שמות י"ב,א-י"ב]

ובהמשך נאמר מהי מטרת החג וכיצד חוגגים:"והיה היום הזה לכם זיכרון, וחוגותם אותו חג לה',לדורותיכם חוקת עולם תחגהו: שבעת ימים מצות תאכלו, אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם,כי כל- אוכל חמץ ונכרתה הנפש ההיא מישראל,מיום ראשון עד-יום השביעי:וביום הראשון מקרא קודש,וביום השביעי מקרא- קודש יהיה לכם,כל מלאכה לא יעשה בהם,אך אשר יאכל לכל- נפש הוא לבדו יעשה לכם,ושמרתם את- המצות,כי בעצם היום הזה הוצאתי את-צבאותיכם מארץ מצרים,ושמרתם את-היום הזה לדורותיכם חוקת עולם"

[שם י"ב,י"ד-י"ח]

בפסוקים הנ"ל התורה מתארת את פסח מצרים, אך כיום אנו חוגגים את חג הפסח באופן שונה, בערב יום הראשון של החג - אנו מסובים סביב השולחן- עורכים את ליל הסדר ובו אנו מקריאים את הגדת פסח – באופן חגיגי יחד עם כל בני הבית ומוזמנים נוספים.

השאלות הן:

א] מה כוונת התורה במילים:"ושמרתם את המצות"?

ב] מהי מטרת ליל הסדר?

ג] מדוע משה -מנהיג משכמו ומעלה, בעל מסירות נפש כלפי עם ישראל- אינו מוזכר כלל בהגדה?

התשובה לשאלה א]

על כך נאמר במדרש מכילתא:"אמר רבי יאשיהו" אל תהי קורא:"את המצות" אלא:"את המצוות".כדרך שאין מחמיצין את המצות,כך אין מחמיצין-[דוחים] את המצוות".

ופירוש נוסף של אחד מתלמידי הבעש"ט – רבי פינחס מקוריץ:

כשם שמצה שהחמיצה בפסח- אינה נחשבת למצווה,אלא האוכל אותה חייב עונש כרת,כך המחמיץ מצווה כלשהי- מפסיד שכר מצווה ולא די בזאת, הוא גם נענש בעונש חמור מהיושב במרומים.

התשובה לשאלה ב]

מטרת ליל הסדר היא: להזכיר את הניסים הגדולים שהקב"ה חולל לנו במצרים ואת היציאה מעבדות לחירות כפי שהתורה מדגישה:

"ולמען תספר באוזני בינך ובן- בינך את אשר התעללתי במצרים ואת אותותיי אשר שמתי בם,וידעתם כי אני ה' " [שם י,ב]

כלומר המטרה - להחדיר את האמונה לדורות הבאים- כי הקב"ה בכבודו ובעצמו הוציא את עם ישראל מגלות מצרים לחירות.

ויש לזכור זאת לנצח.

התשובה לשאלה ג]

אכן באמת מוזר שמשה אינו מוזכר כלל בהגדה, אומנם יש גם פרשה אחת בתורה שגם שם שמו נעדר,זוהי פרשת תצווה,על כך אמרו חז"ל כי: היות ומשה ביקש מהקב"ה:"מחני נא מספרך" לכן לא הוזכר שם.

אך בניגוד לכך בהגדת פסח,היינו מצפים לראות את שמו לנגד עיננו תוך כדי כל סיפור יציאת מצרים,כיצד ניתן להתעלם ממנהיג כה מסור וחשוב?

על כך יש כמה פירושים:

לפי דברי האדמו"ר מצאנז- קלויזנברג: בתחילת שיעבוד עם ישראל משה לא לקח עדיין חלק בהנהגה,הוא היה עסוק כרועה צאן של יתרו.

בני ישראל היו עובדים בפרך והיו שקועים במ"ט שערי טומאה,עד כדי כך שהמלאכים היו מקטרגים עליהם כי הללו הם עובדי עבודה זרה.

ומנגד אין שום תזכורת בכתובים כי משה אז צעק ונשא תפילה- למען עם ישראל,אלא היה עסוק במרעה.

ורש"י מוסיף:על הפסוק:"אכן נודע הדבר" על פי המדרש- משה לא רק שלא ביקש רחמים מה',אלא השלים עם שיעבוד זה.

וגם כאשר ה' מודיע למשה על מצב העם במצרים ורוצה למנות את משה לגשת אל פרעה – כדי לבקש שישחרר את העם מהעבדות המפרכת, הוא מסרב תחילה למלא תפקיד כה נעלה ועוד שואל את אלוקים: איזו זכות יש להם?

גם אם ישנם דברים שאולי כן פעל באותם הזמנים לטובת העם,התורה איננה מגלה זאת.

המסקנה היא: כי כל נס יציאת מצרים ולפני כן עשרת המכות-נעשו אך ורק על ידי מישהו אחד ויחיד: הקב"ה בכבודו ובעצמו,ללא שרף וללא שליח.

והדבר שאנו רוצים להוכיח בליל הסדר כי כל הגאולה נעשתה על ידי בורא עולם לבדו.

ויש בגמרא לתשובה זו חיזוק,[פסחים קט"ז,א] כי ה' הוציא בעצמו את עם ישראל ממצרים ללא סיוע מאנשים שהתחננו שיעשה זאת,אלא הוא שמע את צעקת עם ישראל אליו-ונענה להם מתוך רחמים וגם שקד לקיים את דבריו על גלות מצרים כפי שהבטיח לאברהם זאת בברית בין הבתרים,כי עתיד להוציאם ממצרים, ואכן ניתן לראות שהם יצאו ברכוש גדול ובידיהם כלי כסף וזהב.

לכן בהגדה אין תזכורת למשה ואהרון, כי עלינו להודות רק ליושב במרומים- לפי שהוא היחידי ששמע את נאקת בני ישראל והוציאם מאפלה לאורה.

לפיכך עלינו להודות רק לה' על גאולה זו.

יש לציין כי גאולה זו היא בבואה לגאולה העתידית שתתרחש לעם ישראל בע"ה במהרה כפי שכתוב:

"מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שייעשה ואין חדש תחת השמש"[קהלת א,ט]

דברים אלו אומר הרמב"ן [בראשית י"ב,ה]כי הגאולה הראשונה היא –גאולת מצרים והאחרונה תהיה גאולה ממלכות אדום הרעה.

גם בימים אלה עלינו לזכור כי אין לנו על מי להישען,אלא על אבינו שבשמים.

ובע"ה בקרוב ה' יגאל אותנו שנית ויתקיים בנו הפסוק:

"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"[מיכה ו,ט"ו]

שיטת הלל הלפרין

קודם כל משה מוזכר בהגדה במאמרו של רבי יוסי הגלילי : "מנין אתה אומר שלקו המצרים המצרים במצרים ... ויאמינו בה' ובמשה עבדו" . בכל זאת צריך להבין למה משה רבנו מופלה לרעה בהגדה, המקום היחיד בו הוא מופיע בהגדה מרמז כאילו יש שתי רשויות ה' ומשה ! למה לא מספרים ביציאת מצרים לפי הסדר שכתוב בספר שמות ? למה לא מכירים בזה שמשה היה השליח של ה' ביציאת מצרים ? למה אומרים "אילו הוצאנו ממצרים ולא נתן לנו את התורה דיינו", יוצא שכל מתן תורה כשמשה השליח מיותר ? למה מפרשים את "ארמי אובד אבי" לא כפי הפשט (כפי שמשה רבנו רצה) ,שיעקב אבינו היה ארמי שהלך לאיבוד, או לאבד את עצמו, אלא דורשים ארמי הוא לבן, "אובד אבי" פירושו ניסה להשמיד את אבי. הרי זה לא מסתדר עם הפשט כי המשך הפסוק : "וירד מצרימה" הרי לבן הארמי לא ירד מצרימה ! תשובה: אני מוצא לאורך התורה והתנ"ך מחלוקת עתיקה בין בית יעקב (תומכי יעקב אבינו) ובין בית משה(תומכי משה רבנו) וכנראה אחד מתפקידי הגדה של פסח לסנגר על בית יעקב על חשבון בית משה. ולכן לא מוזכר שמתחילה היו אבותינו עובדי עבודה זרה במצרים (כמו שכתוב בסוף ספר יהושע), אלא "מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו ... תרח" כדי לא להשמיץ את בית יעקב. אילו העמידנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה(לא מומלץ להגיד זאת לפני משה) מה היה קורה? – היינו ממשיכים ללכת על פי תורת בית יעקב. מדוע נכנס לבן הארמי להגדה? מפני שבפרשת כי תבוא ישנה מצווה להגיד בבית המקדש: "ארמי אובד אבי", יעקב אבינו הוגדר כארמי אובד. ולכן מי שמנסה להתחיל לספר את סיפור יציאת מצרים ולהגיד: יעקב וכל משפחתו ירדו למצריים, ישר הבן הפוליטיקאי קורא קריאת ביניים: "יעקב הארמי האובד הזה", ולכן בעל ההגדה מקדים תרופה למכה על ידי הוספת פסיק במקום הנכון: ארמי, אובד אבי. ארמי זה לבן, שניסה לאבד (להשמיד) את אבי (יעקב). אולי גם מסיבה נוספת : זה המקום שמשה מכנה את יעקב בכינוי הגנאי הכי פוגע בתורה, באה ההגדה ומרככת את דברי משה. המקום בו מופיע משה בהגדה, רומז על שתי רשויות, רמז לחטא משה במי מריבה לפי רבנו חננאל : משה אמר לבני ישראל "המן הסלע הזה נוצא לכם מים?" והיה צריך להגיד: המן הסלע הזה יוציא לכם ה' מים ? , ולכן גרם לבני ישראל לחשוב שיש שתי רשויות: ה' ומשה.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אהובה קליין שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2012-04-08.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/forums_386