ביאור:הברכות בפרשת כי תבוא

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בדברים כח א-יד מופיעים הברכות והאיחולים שמשה מאחל לבני ישראל שיבואו עליהם, אם ישמעו בקול ה'. צבעתי את הברכות בצבעים לפי הנושא - הסבר בהמשך:

וְהָיָה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל-מִצְו‍ֹתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם-- וּנְתָנְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ, עֶלְיוֹן, עַל, כָּל-גּוֹיֵי הָאָרֶץ.
וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל-הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה, וְהִשִּׂיגֻךָ: כִּי תִשְׁמַע, בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ.
בָּרוּךְ אַתָּה, בָּעִיר; וּבָרוּךְ אַתָּה, בַּשָּׂדֶה.
בָּרוּךְ פְּרִי-בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ, וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ--שְׁגַר אֲלָפֶיךָ, וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ.
בָּרוּךְ טַנְאֲךָ, וּמִשְׁאַרְתֶּךָ.
בָּרוּךְ אַתָּה, בְּבֹאֶךָ; וּבָרוּךְ אַתָּה, בְּצֵאתֶךָ.
יִתֵּן ה' אֶת-אֹיְבֶיךָ הַקָּמִים עָלֶיךָ, נִגָּפִים לְפָנֶיךָ: בְּדֶרֶךְ אֶחָד יֵצְאוּ אֵלֶיךָ, וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים יָנוּסוּ לְפָנֶיךָ.
יְצַו ה' אִתְּךָ, אֶת-הַבְּרָכָה, בַּאֲסָמֶיךָ, וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ; וּבֵרַכְךָ--בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר-ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.
יְקִימְךָ ה' לוֹ לְעַם קָדוֹשׁ, כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע-לָךְ: כִּי תִשְׁמֹר, אֶת-מִצְו‍ֹת ה' אֱלֹהֶיךָ, וְהָלַכְתָּ, בִּדְרָכָיו.
וְרָאוּ כָּל-עַמֵּי הָאָרֶץ, כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ; וְיָרְאוּ, מִמֶּךָּ.
וְהוֹתִרְךָ ה' לְטוֹבָה, בִּפְרִי בִטְנְךָ וּבִפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתֶךָ--עַל, הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֶיךָ, לָתֶת לָךְ.
יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת-אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת-הַשָּׁמַיִם, לָתֵת מְטַר-אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ, וּלְבָרֵךְ, אֵת כָּל-מַעֲשֵׂה יָדֶךָ; וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים, וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה.
וּנְתָנְךָ ה' לְרֹאשׁ, וְלֹא לְזָנָב, וְהָיִיתָ רַק לְמַעְלָה, וְלֹא תִהְיֶה לְמָטָּה: כִּי-תִשְׁמַע אֶל-מִצְו‍ֹת ה' אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם--לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת.
וְלֹא תָסוּר, מִכָּל-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם--יָמִין וּשְׂמֹאול: לָלֶכֶת, אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים--לְעָבְדָם.

פרשת הברכות היא קצרה ומסודרת יחסית^[ ^{יהודה טרופר,} ^{במאמרו "} ^{הברכה הכפולה" (} ^{מגדים לז,} ^{עמ ' 47-67),} ^{הסביר היטב את מבנה הפרשה -} ^{ע '} ^{שם ]} . במאמר זה ברצוני להוסיף מספר נקודות [ בהשראת פירוש ר ' יצחק אברבנאל ]:

"שתי ברכות בתחום הכלכלי" : בפסוקים 3-5 ובפסוק ח נזכרת ברכה בתחום הכלכלי, ונראה לכאורה שיש כאן כפילות. עם זאת, בפסוקים 3-5 הברכה היא כללית, ומתייחסת גם לתושבי העיר וגם לחקלאים ורועי הצאן: " "ברוך אתה בעיר ברוך אתה בשדה" ... "ברוך פרי בטנך ופרי אדמתך ופרי בהמתך" ... "ברוך טנאך ומשארתך" ". לאחר מכן, בפסוק ז, מתואר מצב של מלחמה: " "יתן ה" ' "את אויביך הקמים עליך נגפים לפניך" ". ובפסוק ח נזכרת שוב ברכה כלכלית, אך הפעם היא מתייחסת רק למזון האגור באסמים ולעיסוק בכספים: " "יצו ה" ' "אתך את הברכה באסמיך ובכל משלח ידך" " (ראו ההבדל בין משלח יד לבין מעשה יד ). הסיבה לכך היא שבזמן מלחמה אי אפשר לעסוק בחקלאות, ולכן מתפרנסים מאכילת התבואה האגורה באסמים וממכירתה. הברכה הראשונה מתייחסת למצב של שלום, והברכה השניה מתייחסת למצב של מלחמה

[

טרופר (

שם)

הסביר את הכפילות באופן אחר -

לשיטתו,

הברכה בפסוק ד מכוונת ליחיד והברכה בפסוק יא מכוונת לציבור ]

.

"שתי ברכות בפרי הבטן"

, "האדמה והבהמה" : בפסוק ד ובפסוק יא נזכרת הצלחה בפרי הבטן, פרי האדמה ופרי הבהמה, ושוב נראה שיש כאן כפילות. עם זאת, בפסוק ד הנשוא הוא מהשורש " ברך ": "ברוך פרי בטנך ופרי אדמתך ופרי בהמתך"; ובפסוק יא הנשוא הוא מהשורש " יתר ": " "והותרך ה" ' "לטובה בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך" ": ברכה מבטאת שלמות, ויתרון מבטא עודף -- הצלחה מעל השלמות

[

טרופר (

שם)

הסביר את הכפילות כמוסבר בהערה הקודמת ]

.

"היחסים בין ישראל לגויים" : בכמה פסוקים בפרשה נזכרים היחסים שבין עם ישראל לבין הגויים. בכל פעם היחסים הם שונים:

פסוק ז: " "יתן ה" ' "את איביך" , "הקמים עליך" , "נגפים לפניך" : "בדרך אחד יצאו אליך" , "ובשבעה דרכים ינוסו לפניך" " - נצחון צבאי - הגויים בורחים מפני ישראל בגלל כוחם.

פסוק י: " "וראו כל עמי הארץ כי שם ה" ' "נקרא עליך" ; "ויראו ממך" " - יראת - כבוד - הגויים יראים מישראל בגלל קרבתם לה '.

פסוק יב: " "והלוית גוים רבים" , "ואתה לא תלוה" " - נצחון כלכלי - הגויים תלויים בכספם של ישראל.

בנוסף לכך, בתחילת הקטע ובסופו נזכרים ביטויים שמציינים עליונות כללית: " "ונתנך ה'" "א" - "להיך עליון על כל גויי הארץ" " (פסוק א), "והיית רק למעלה ולא תהיה למטה" (פסוק יג)^[ ^{טרופר (} ^שם) ^{הסביר כפילות זו כחלק מהמבנה הקודקודי של פרשת הברכות.} ^{הוא מסביר (} ^{בנספח למאמר)} ^{שהברכות בנויות במבנה של "} ^{כלל ופרט וכלל ":} ^{כלל -} ^{בפסוק א,} ^{פרטים -} ^{בפסוקים הבאים,} ^{ושוב כלל -} ^{בפסוק יג ]} .

^{[יש הבדלים רבים בין פרשתנו לבין פרשת '} ^{בחוקותי '.} ^{אחד ההבדלים הוא בתנאים:} ^{בחלק הראשון של פרשת בחוקותי (} ^{החלק המקביל לפרשת הברכות אצלנו)} ^{כלל לא נזכר תנאי של שמיעה בקול ה ':} ^{נזכרו רק שמירה,} ^{עשיה והליכה: "} ^{"אם בחקתי תלכו" ,} ^{"ואת מצותי תשמרו" ,} ^{"ועשיתם אתם" " (} ^{ויקרא כו ג} ^). ^{ההבדלים לא צריכים להפתיע אותנו,} ^{כי שתי הפרשיות נאמרו במטרות שונות:} ^{פרשת '} ^{בחוקותי '} ^{היא הבטחה שה '} ^{מבטיח לעם -} ^{ישראל – אם ישמרו את המצוות הם יצליחו ואם לא ישמרו את המצוות הם ייכשלו.} ^{אך פרשת '} ^{כי -} ^{תבוא '} ^{היא איחול שמשה מאחל לעם ישראל (} ^{זו המשמעות של ברכה וקללה בתנ"ך} ^{) –} ^{הוא מאחל להם שאם ישמרו את המצוות יזכו לברכות,} ^{ואם לא ישמרו את המצוות יזכו לקללות.} ^{גם חז "} ^{ל קבעו כי: "} ^{קללות שבמשנה תורה – משה מפי עצמו אמרן "].}

הברכות בפרשה זו מנוגדות למחצית הראשונה של הקללות בהמשך הפרשה .

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה במגדים מא וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-03-30.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/dvrim/dm-28-0114