ביאור:הביסום בפורים כהכנה לפסח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה, כך, משנכנס אדר מרבין בשמחה.
– בבלי תענית כט,א

רש"י שם: משנכנס אדר - ימי נסים היו לישראל: פורים ופסח.

1.הרבה תמהו: מדוע רש"י מכניס כאן את פסח?
אמר רבא: מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי.
– בבלי מגילה ז,ב

רש"י שם: לאבסומי - להשתכר ביין.

2. מדוע אין רש"י מסביר כלום על מה שדורות "שברו את הראש": עד דלא ידע?
3. מנין לרש"י שדווקא ביין? הרי אין זה כתוב בטקסט. כתוב רק לבסומי, או כגירסתו: לאבסומי. ומה אם ישתה וויסקי? סליבוביץ? האם לא 'יצא ידי חובת' השתכרות?

מקורות בנושא[עריכה]

ירושלמי פסחים פרק י, הלכה א:

מהו לצאת ביין מבושל? רבי יונה אמר יוצאין ביין מבושל. רבי יונה כדעתיה, דרבי יונה שתי ארבעתי כסוי דלילי פסחא, וחזיק רישיה עד עצרתא (=שבועות). רבי יודה בי רבי אלעי שתי ארבעתי כסוי דלילי פיסחא וחזיק רישיה עד חגא (=סוכות). חמתיה הדא מטרונה אפוי נהירין. אמרה ליה: סבא, סבא! חדא מן תלת מילין אית בך: או שתיי חמר את, או מלוה בריבית את, או מגדל חזירים את! אמר לה: תיפח רוחה דהיא איתתא! חדא מן אילין תלתי מילייא לית בי! אלא אולפני שכיח לי, דכתיב חכמת אדם תאיר פניו (קהלת ח,א).

בבלי נדרים מט,ב:

אמרה ההיא מטרוניתא לרבי יהודה: מורה ורוי! אמר לה: הימנותא בידא דההיא איתתא! אי טעימנא - אלא קידושא ואבדלתא וארבעה כסי דפסחא, וחוגרני צידעי מן הפסח עד העצרת (=שבועות).

פירוש ר"ן שם: מורה ורוי - בעל הוראה, ומשתכר?! שמתוך שראתה פניו צהובין היתה סבורה שנשתכר. כמגדלי חזירים - שמתוך שמרויחין הרבה פניהם צהובין.

תוספות שם: וחוגרני צדעי - פירוש: חוגר וקושר היה צדעיו לפי שהיה חש בראשו על היין ששתה בפסח.

בבלי פסחים ו,א:

קודם שלשים יום - אין זקוק לבער, תוך שלשים יום - זקוק לבער... הני שלשים יום מאי עבידתייהו? כדתניא: שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום.

רש"י שם: קודם שלשים יום - לפסח, ולקמן מפרש כנגד ששואלין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום, ומאז חל עליו להיזהר בצרכי הפסח.

תשובות[עריכה]

רש"י לשיטתו:

מכיון שחובה להיזהר בצרכי הפסח קודם לפסח שלושים יום, ומכיון שיהודים אינם שותים אלא קידוש, הבדלה וארבעה כוסות, הרי הם עלולים להשתכר כבר בכוס הראשונה או השנייה, ואז לא יידעו בין ארורים אלוהי מצרים וברוך השם ובין ארור פרעה לברוך משה!

אין זה איכפת לי, ואולי אף עדיף לי שלא יידעו בין ארור המן לברוך מרדכי! כאן, בפורים, המצוות כולן הן דרבנן, וקריאת המגילה כבר עשו לפני ששתו.

אולם, בליל הסדר המצוה דאורייתא היא סיפור יציאת מצרים. כאן אין בשום אופן מצוה להשתכר. לכן: עדיף, שכבר משנכנס אדר יַרבה אדם בשמחה, "ואין שמחה אלא ביין, שנאמר: ויין ישמח לבב אנוש" (פסחים קט,א).

עניינן של השמחה ביין משנכנס אדר ושל מצות ההתבסמות ביין דווקא בפורים, הן כדי להיות מאומנים בשתייה לקראת השמחה על סיפור הנסים של פסח! על ידי אימון זה, יגיע לליל הסדר כבקי וכרגיל בשתיית יין, שאינו משתכר.

אולי יכאב לו ראשו עד שבועות כר' יונה, ואולי עד סוכות יחזיק צדעיו כר' יהודה בי ר' אלעי, אך שיכור לא יהיה! ואז יוכל לשמוח ולספר כראוי ביציאת מצרים כל אותו הלילה.

ובכך מתורצות כל השאלות דלעיל:

1. באדר מתכוננים לשתיה של פסח
2. עד דלא ידע להבחין בין מרדכי להמן, כך שיהיה רגיל לכך, ובפסח יוכל להבחין בין פרעה למשה.
3. כמובן שביין, בדיוק בשביל זה פורים נופל 30 יום קודם הפסח בו שותים 4 כוסות.

פסח שמח, ביין!

מקורות[עריכה]

מיכאל דושינסקי, פראהא, צ'כיה , ערב חג המצות הבעל"ט , שנת "יִשְׁאָלוּן בְּנֵיכֶם מָחָר" לפרט קטן (יהושע ד,ו)