ביאור:האם החומר סופי או אינסופי? בכל מקרה אי אפשר להבין

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

"השמים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע... בכל הארץ יצא קום ובקצה תבל מליהם" (תהילים, יט', 2, 5).

הרמב"ם ב"מורה נכוכים" בהקדמה לחלק השני אומר, שאין אפשרות מבחינת חוקי הפיזיקה שיהיה אין-סוף חומר, כך שחייב שיהיה קצה ליקום. ואולם, השכל האנושי, כשם שאין הוא מבין את מושג האינסוף בכלל ואינסוף היקום בפרט, כך אין הוא תופש את מושג הסוף, שהרי מה אם כך יש אחרי סוף זה? באותו אופן ישנן שתי גישות ביחס לראשית היקום, מבחינת הזמן והחומר - האחת הדתית אומרת כי אלהים ברא את העולם, ואילו השניה, הנחשבת ללא-דתית גורסת את קדמות העולם. ואולם, נראה שגם הגישה השניה - אי-אפשר לכנותה לא דתית, שהרי צריך אמונה רבה כדי להאמין ברעיון כל-כך בלתי-נתפש ועל-כן מיסטי, כמו קדמות העולם, הווייתו האינסופית. כל שנותר לנו לעשות, הוא להודות, בענווה, בקטנות השגתנו ולומר פרק זה בתהילים ברגש. "מה אנוש ותזכרהו?".

מקורות

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-01-10.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t2619_0