ביאור:האותות שקיבל שאול בהמלכתו
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
[רוב הרעיונות בסעיף זה לקוחים משיעור ששמעתי מהרב מנשה וינר]
כששמואל ממליך את שאול הוא נותן לו שלושה אותות:
- " "בלכתך היום מעמדי, ומצאת שני אנשים עם קבורת רחל, בגבול בנימין בצלצח; ואמרו אליך "נמצאו האתונות אשר הלכת לבקש..."" "
בכל אות שאול פוגש יותר אנשים:
- בהתחלה הוא מדבר רק עם שמואל (אדם 1);
- אח"כ הוא פוגש 2 אנשים;
-
- אח"כ הוא פוגש 3 אנשים;
-
- אח"כ הוא פוגש "חבל נביאים" שיש להם 4 כלי נגינה (נבל, תוף, חליל, כינור).
- ואז הוא נעשה מלך על כל ישראל.
יש כאן סדרה עולה: 1 -- 2 -- 3 -- 4 -- כולם.
בכל אות נפתרת אחת מהבעיות שהיו לשאול ולנערו ביום הקודם, לפי הסדר:
- הבעיה הראשונה היתה האתונות - ואכן 2 האנשים אומרים להם " " "נמצאו האתונות אשר הלכת לבקש" " ".
-
- הבעיה השניה היתה שנגמר להם הלחם ("והלחם אזל מכלינו" - ט7), ואכן 3 האנשים נותנים להם " " "שתי לחם" " " (לו ולנערו).
-
- הבעיה השלישית היתה שהם לא מצאו את הנביא - ואכן בגבעת-האלהים הם פוגשים לא נביא אחד אלא " " "חבל נביאים" " ".
שאול הולך מהצפון לדרום (ע' מפה):
בכל אות נרמז אחד מהתפקידים שיהיו לשאול כמלך: כששאול מגיע לצלצח, הוא פוגש שם " " "2 אנשים עם קבורת רחל" " ", כלומר - שני אנשים שנמצאים עכשיו (בזמן השיחה של שמואל ושאול) ליד קבר-רחל, בבית-לחם שבנחלת יהודה. שני האנשים האלה הולכים מגבול יהודה צפונה, ושאול ונערו הולכים מגבול אפרים דרומה, וכך הם נפגשים באמצע הדרך - " "" בגבול בנימין "" " . המשמעות של זה היא: ששבט בנימין צריך לגשר בין שני השבטים הגדולים של עם ישראל - שבט יהודה ושבט אפרים. זהו אחד מתפקידיו של שאול, שהוא משבט בנימין: לאחד את עם ישראל. כששאול מגיע לאלון-תבור, הוא פוגש " " " 3 אנשים עולים אל הא-להים בית-אל " " ". האוכל שהם נושאים ( " " 3 גדיים, 3 ככרות לחם, נבל יין " " ) מזכיר את האוכל שהביאה חנה, אמו של שמואל, לבית-האלהים בשילה, כאשר הקדישה את שמואל לה' (שמ"א א: חנה הביאה 3 פרים, איפה אחת [3 סאים] קמח, ונבל יין). המשמעות של זה היא: ששאול צריך להיות קדוש לה' ולהמשיך את דרכו של שמואל (דרך-אגב: בשמ"א א נאמר על שמואל: "כל הימים אשר היה הוא שאול לה'"!). |
|
כששאול מגיע לגבעת-האלהים הוא מתנבא עם הנביאים, וגם זה רומז לו שהוא צריך ללכת בדרכו של שמואל הנביא.
{באותו זמן הוא הופך ל" " "איש אחר" " " - הוא כאילו נולד מחדש. וזה מסביר את מה שכתוב בשמ"א יג: " " "בן שנה שאול במלכו…" " " - כנראה שעברה שנה מאז}.
אותו מקום הוא פוגש את "נציבי פלשתים", והמשמעות של זה היא: להזכיר לשאול שהוא צריך להושיע את ישראל מיד הפלשתים (ע' שמואל א ט טז).
יש דמיון מסויים בין ביטויים שנזכרים באותות לבין ביטויים שנזכרים במסעו של יעקב מחרן לכנען, רק ששם הביטויים מופיעים בסדר הפוך:
- בסוף המסע שלו (בראשית לה כ-טז) מתה רחל ונקברת (כמובן) ב" " "קבורת רחל" " ".
-
- לפני זה (בראשית לה טו-א) יעקב מגיע ל " "בית אל," " ושם מתה דבורה מינקת רבקה, ונקברת מתחת ל" " "אלון בכות" " " (אולי הוא " "אלון תבור" " ).
-
- בתחילת המסע (בראשית לא כז) לבן פוגש את יעקב ואומר לו: "
- … " "
- ולמה לא הגדת לי, ואשלחך בשמחה בשירים בתוף ובכינור' " "
- ".
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של ע"פ הרב וינר שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים 2 וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-02-01.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/nvir/jmuela/haotot_ljaul