ביאור:דרכי פרשנותו של אבן-עזרא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בין הפרשנים המרתקים של תקופת הראשונים נשתדל לעמוד על הנקודות המרכזיות של הפירוש ומהו ייחודו של אב"ע. אב"ע נולד ב–1090 בספרד ונאלץ לברוח בגלל קנאי האסלאם. הגיע גם לא"י. עסק בתחומים רבים: לשון, אסטרונומיה, מ"מ. עיקר מעשיו היה הפירוש לתנ"ך (אין פירוש מלא לכל התנ"ך). ישנם ספרים שלא הגיעו לידנו. לשונו קשה במקצת. (1) הראשון מחכמי ספרד שכתב בעברית שלא הייתה שגורה בפי הספרדים ולכן יש מונחים שהוא היחיד שמשתמש בהם למשל: 'והעד' לפני ציטוט, 'והטעם' – והפירוש, 'המעתיקים' – חז"ל (למרות שהביטוי לכאורה נשמע שלילי, הנה הוא כמו "מעתיקי השמועה" המובא ברמב"ם, וכוונתו מעבירי התורה במדויק). צריך להתרגל לסגנון ולמילים שאינן מופיעות בפרשנים אחרים. (2) משתמש בחכמתו בעניינים אחרים. כותב הרבה דברים בקיצור וברמז. נעמוד על המאפיינים בפירושו. חדשן ושמרן בו זמנית. היו לו הרבה צרות בגלל חדשנותו (נאלץ לברוח מרומא בגלל דבריו החדשניים), ושמרנות בקיצוניות שנייה, נוצר אצלו מעין איזון. מתח בין חדשנות ושמרנות. קביעת יחסו למדרשי חז"ל, ניתוק בין מדרשי אגדה למדרשי הלכה.

מדרש אגדה:

בכיוון זה הלך בכיוון חדשני וקובע את ההבדל בין הפשט לדרש.

" מקור 1 {הקדמתו לתורה}: " מבחין בין הפשט לדרש. שבעים פנים לתורה.

" מקור 2 {הקדמה למגילת איכה}: " יש מדרשים שנדבקים טוב לגוף ויש מדרשים שנדבקים פחות טוב לגוף. {לא תחרוז בשור וחמור יחדו – צריך יותר משתי הברות לחריזה, נאמר על האב"ע}. משפט חוזר באב"ע: אם חז"ל אומרים שזו קבלה אז לקבל. מה שחכמים אומרים שהוא בקבלה אזי הוא לא מתווכח ואומר שצריך לקבל, אולם זמן של סברה אם היא לא נראית לו אזי הוא חלק על כך. במקרה של פרשנות (אבל לא מסורת), ולכן אב"ע מרשה לעצמו לחלוק (יש לסייג כי אין הראב"ע חולק כי אם על פרשנות חז"ל אבל לא על ההלכה היוצאת מדבריהם). דרש – 70 פנים לתורה. אפילו חז"ל מודים שזה לא פשט ולכן מתייחס לכך כדרש. בבראשית שני פירושים (יצא בחומש של אשר ווייזר) כנראה ישנן שתי מהדורות.

" מקור 3: " לדעת אב"ע – בקעה, ולדעת חז"ל – כבשן. רק אם זו קבלה נקבל, ומתוך כך לומדים על "השלילה" של דרכים אחרות. "אם נקבל, נקבל כדברי תורה", "דרך דרש הוא או סברה לא נקבלה ואין זה דרך מצווה". מתייחס ל -2 מדרשים מפורסמים:

  • יסכה = שרה. לא נראה עפ"י הפשט, כי היא הייתה נקראת בת בנו כמו לוט אבל זהו דרש או סברה (לא בא להכריע בכך ולא מקבל את פרשנות חז"ל).
  • רבקה הייתה בת 3. לא מסכים בגלל 3 סיבות: *איך השקתה את הגמלים *איזו דעה יש לה אם היא בת 3? *ולמה לא לכתוב שהיא בת 3 אם היא רק בת 3? קשה לדעת מה סברה ומה דרש ולכן זה או או.

" מקור 4: " לפי סדר עולם רבה יצחק היה בן 37 בעקידה. אם זו קבלה הוא מקבל ואם לא זוהי סברה – לא מוצמד לפס' אלא היסטורי כללי. אם סברה אזי הוא מביא פירוש אחר. קרוב ל–13 והראיה שהיה מוסתר מיצחק שהולך להיעקד שמא יברח.

" מקור 5 " : דרש על בכל. אחרת היה מוסיף ב' השימוש, ולכן אב"ע מפרש פירוש נוסף.

" מקור 6: " הניקוד על 'וישקהו' – דרש. למה חושבים על עשו, מחשבות זדוניות. עובדה שעשו בוכה. לא נראה כאסמכתא על הפסוקים ולכן זהו דרש.

" מקור 7: " לא מקבל את הדרש, כי אפשר להכניס מה שרוצים. גימטריה, לא דרך הפשט אלא דרש וממילא מפרש בדרך אחרת.

" שלוש התייחסויות " :

  • קבלה – מקבל.
  • דרש – גם חז"ל חשבו שזה דרש
  • סברה – לא מחייב

במדרשי אגדה – אב"ע הולך על דרך הפשט ולא מקבל את הדרשנויות. במדרשי הלכה- אב"ע ה ולך לקיצוניות השנייה. במדרשי הלכה כולם קבלה ולכן אב"ע חייב לקבלם למרות שהפשט אומר אחרת למה חשוב כ"כ שהקבלה עיקר?

" מקור 8: " א"א לפרש כפשוטו. כי א"א להכות עין בדיור באותו מדיה שהכה. "'בן זוטא" : כאשר ייתן מום כן יינתן בו. רס"ג: כן יינתן עליו במובן של בו. "בן זוטא" (אחד מן הקראים): כתוב 'לו? "רס"ג" : השבת גמול וכו'. כמו שקיבלנו תורה שבכתב, קיבלנו תושבע"פ ולא נקבל משהו שנוגד את פירוש חז"ל.

" מקור 9 "

לולא תושבע"פ מה היינו עושים (ללא הקבלה) אם לא נעשה את זה אז מה נעשה? "סוג 2" : שידעו שזהו הפשט אבל ידע שישנו פירוש קבלה (דרש) – נראה לי הפשט אבל צריך לקבל את הפירוש של חז"ל.

"מקור 10"  : מקבל את דברי חז"ל (סמיכה/סומכים).

"מקור 11:" ה–40 גג למלקות, וכל אחד מוכה כדי רשעתו עד 40. אבל חז"ל אומרים אחרת. ומקבלים את דבריהם. רשב"ם הולך כפשוטו של מקרא. "ויהי ערב ויהי בוקר" – מכאן שהיום מתחיל מהלילה. רשב"ם: יום + לילה = יום אחד. אם כן נותרת בעיה קשה בנוגע לשבת. אב"ע משיב על כך בדרך מפתיעה: אגרת השבת.

" עריכת המקרא וסודות נוספים " :

" מקור 14: " מה זה "והכנעני אז בארץ"? אז להוציא משה ו שלא היה (שהיה בידי אחר) או שבזמן של משה כבר היו בארץ, אז למה כתוב 'אז'? לשון היה צריך להיות.

" מקור 15: " אם תבין סוד 12 אז תדע באמת. אב"ע דוגל בשיטה שיהושע כתב את 8 הפסוקים האחרונים של התורה (מקור 16). אז מה זה סוד ה–8? ה"צפנת פענח" (גדול מפרשי אב"ע): יש פסוקים שלא נכתבו ע"י משה אלא שנוספו ע"י יהושע או נביאים אחרים. אם נביא הוסיף סימן שהקב"ה אמר לו לעשות כן. אב"ע הסתיר זאת מאוד, צורה חדשנית מאוד. אותה בעיה נוצרה בישעיה מפרק מ'. יש אמירה כי ישעיהו השני כתב זאת, הן בגלל שמזכיר את החורבן בעבר {ס"ד, ט} והן בגלל שמזכיר את כורש שהיה כ–100 שנה אחרי.

" מקור 19: " ברור ששמואל לא כתב את כל ספר שמואל כי הוא מת באמצע הספר. כלומר כמו שספר שמואל הושלם אזי ישנם גם שני ישעיהו. הוא מגלה חדשנות בתחום המקרא.

" מקור 20 " : מה זה לעזאזל? אב"ע נותן רמז וכתב חידה איך להבין מה זה.

" מקור 21 " : קורבן לכוחות הטומאה. 33 פסוקים מויקרא י"ז ח ותגיע לי"ז ז. "ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים" – אב"ע שומר על סוד הפירוש.

" נוסח המקרא ותיקון סופרים " :

לא מסכים לקבל שינויים במילה בודדת. צמוד ללשון המקראות לא מקבל שמילה צריכה להתחלף למשהו אחר (התכוונו למשהו אחר).

" מקור 23 " : ר' יונה אבן ג'אנח – אפשר להחליף כי הם אחים. אב"ע מעיר הערה מאוד סובלנות. רק משוגע יתכוון לדבר אחד ויכתוב דבר אחר. תיקון סופרים – 18 תיקוני סופרים כדי לא לפגוע בכבודו של מקום.

" אב"ע " : לא צריך תיקון סופרים ומביא הוכחה. מרוב קנאות לפשט נוסח המקרא לא מקבל את נוסח תיקון סופרים.

" סגנון {מקור 27 " " }: "

"יורד" על בן אפרים הוא היה חסר א' (בן פרים) כלומר אב"ע תוקף את אלו שמפרשים בצורה אחרת (קראים וכו').

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של הרב אמנון בזק (סיכמה: פרידה נובוגרודסקי; הגהה: עופר לביא) שפורסם לראשונה ביום עיון ישיבת הר עציון וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-01-30.


קיצור דרך: tnk1/klli/limud/rabe-bzq