ביאור:דיבור נמשל לפרי

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זהו מאמר לא גמור. קחו אותו כאתגר - להשלים אותו!

בפסוקים רבים בספר משלי נמשל הדיבור לפרי, או לעץ פרי; ראו:

בכמה מקומות, האדם עצמו נמשל לעץ שיש לו שורש והוא נותן פירות:

  • משלי יא ל: "פרי צדיק עץ חיים; ולוקח נפשות חכם"
  • משלי יב ג: "לא ייכון אדם ברשע; ושורש צדיקים בל יימוט"
  • משלי יב יב: "חמד רשע מצוד רעים; ושורש צדיקים ייתן"

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בלא גמור בכלל וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2003-01-25.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mjly/dibur_pri