ביאור:דוד דן לחיוב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


דברי הימים א' יב': "17 ויבאו מן-בני בנימן ויהודה עד-למצד לדויד. 18 ויצא דויד לפניהם ויען ויאמר להם אם-לשלום באתם אלי לעזרני יהיה-לי עליכם לבב ליחד ואם-לרמותני לצרי בלא חמס בכפי ירא אלהי אבותינו ויוכח. 19 ורוח לבשה את-עמשי ראש השלושים לך דויד ועמך בן-ישי שלום שלום לך ושלום לעזרך כי עזרך אלהיך ויקבלם דויד ויתנם בראשי הגדוד".

יש עלינו ללמוד מכאן מידה טובה מדוד, שאינו דן את האדם שבא מולו לכף חובה כמצוות הזהירות, אלא דן לכף זכות, כשהוא שם את נפשו בכפו ואת גורלו שם בכף ה'. כי השפיטה לשלילה אינה מובילה אלא לכף הקלע, כברכתה של אביגיל אליו. לכן גם מברך אותו עמשי בשלום לעוזרך, כי עזרך ה', כמו שהוא כותב - תהלים, טז',8: "שויתי ה' לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט".


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה בhoffer1 @ netvision.net.il וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-10-10.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t25a12_0