ביאור:דבר תורה: התמודדות עם המצב בארץ ישראל(גליון 1)

במהלך ימי בין המצרים, תקופה שבה אנו עוסקים באבל על חורבן בית המקדש, אנו מתמודדים גם עם המציאות הביטחונית המורכבת בארץ ישראל. החודש האחרון, שבו התבצעו חיסולים של בכירי המחבלים, הביא עמו שיח ציבורי ורגשי, עם תחושות מעורבות של כאב, תקווה וחשש. נבקש להתבונן במצב זה לאור דברי הנביא ישעיהו, רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי, דברי חז"ל, ולציין את חשיבות שמירת השבת בתקופה זו.

1. תוכחה ותקווה

ספר ישעיהו פותח בתוכחה חריפה לעם ישראל, אך גם מציע דרך לתיקון ולתשובה:

 > "רַחֲצוּ הִזַּכּוּ הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם מִנֶּגֶד עֵינָי חִדְלוּ הָרֵעַ" (ישעיהו א', טז)

בימי בין המצרים, התוכחה של ישעיהו יכולה לשמש אותנו כהזדמנות לחשבון נפש אישי וקולקטיבי. זוהי תקופה שמזמינה אותנו לבחון את מעשינו ולפעול לתיקון. התוכחה איננה רק ביקורת אלא גם קריאה לתקווה ולשינוי.

דברי חז"ל בנושא

במסכת סוכה (נב, א) הגמרא מביאה מדרש שמפרש את הקשיים שבתקופות שונות כתוצאה מהתרחקות ממצוות השבת. רבי יוחנן אומר:

 > "אמר רבי יוחנן: כל מה שגזר הקדוש ברוך הוא על ישראל, אינו אלא כדי להחזירם בתשובה."

תוך כדי ההתמודדות עם האתגרים הביטחוניים, חשוב שנראה את ההזדמנות לחזור בתשובה ולחזק את הקשר שלנו עם הקב"ה.

2. מצב הביטחון והחיסולים

בחודש האחרון, המדינה ביצעה חיסולים של בכירי מחבלים, שהיו מעורבים בפעולות טרור נגד אזרחי ישראל. האירועים הללו עוררו תחושות של חוסן וביטחון לצד כאב והמתח שנובע מהמצב הביטחוני.

חיסולי בכירי המחבלים

במצבים כאלה, יש להבין את משמעותם לפי דברי חז"ל. המדרש (שוחר טוב תהילים פרק קל"ז) מפרש את הביטוי "באבוד רשעים רינה" במובנים של חיסול איומים על העם:

 > "באבוד רשעים רינה – כאשר נעלמים רשעים מן העולם, יש שמחה גדולה."

החיסולים, למרות הכאב שבמציאות הביטחונית, נראים כחלק מהמאבק המתמשך למען ביטחון העם והארץ, ויש לראות בהם חלק מהניסיון להבטיח את השקט והשלווה בארץ ישראל.

3. חשיבות ארץ ישראל

רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי מדגיש את ייחודיותה הרוחנית של ארץ ישראל:

 > "ארץ זו מיוחדת בתכונותיה... והיא מסוגלת יותר מכל הארצות לקרבת האלוהים" (מאמר שני, י')

בימי בין המצרים, חשוב לזכור את הקשר המיוחד שלנו לארץ ישראל. הכמיהה לציון אינה רק געגוע למקום פיזי, אלא שאיפה להתקרב לה' במקום המסוגל ביותר לכך.

דברי חז"ל בנושא

בגמרא בברכות (נח, ב) מצוין הקשר בין שמירת השבת לבין הישארות בארץ ישראל. רבי יוחנן אומר:

 > "אמר רבי יוחנן: אם שמרו ישראל שתי שבתות מיד נגאלים."

הדברים מצביעים על כך ששמירה קפדנית על השבת היא בעלת משמעות רבה בהקשר של הביטחון והשלווה בארץ ישראל, במיוחד בתקופות של מתח וקונפליקט.

4. אחדות ושמירת שבת

הכוזרי מדגיש את חשיבות האחדות בעם ישראל כתנאי לגאולה. הוא משווה את עם ישראל ללב בגוף האנושות:

 > "ישראל בין האומות כלב באיברים" (מאמר שני, ל"ו)

בימי בין המצרים, עלינו להשקיע מאמצים מיוחדים בחיזוק האחדות בין כל חלקי העם. כל פעולה של אהבת חינם, הקשבה וקבלת השונה מקרבת אותנו לתיקון הסיבה לחורבן ולגאולה.

דברי חז"ל בנושא

במסכת שבת (קיח, ב) מצוין:

 > "שבת היא אות ברית בין הקב"ה לישראל. כל השומר שבת כראוי, מראה בכך את האחדות שלו עם הקב"ה."

שמירת שבת כראוי מחזקת את הקשר שלנו עם הקב"ה ומשקפת את האחדות בין בני העם ובינם לבין בוראם.

חיזוק המסורת ושמירת שבת

לימוד בספר ישעיהו ובספר הכוזרי מחבר אותנו למסורת ארוכת שנים. ישעיהו מציין:

 > "כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלָ‍ִם" (ישעיהו ב', ג)

בימי בין המצרים, נתחזק בלימוד תורה ובהעמקת הקשר למסורת. השבת, כחלק מהמסורת, היא אבן יסוד במסורת ובאמונה שלנו. כפי שנאמר בתלמוד:

 > "המעבר על שבת כאילו עבר על כל המצות שבתורה" (שבת קה, א).

דברי חז"ל בנושא

במסכת שבת (פא, א) נאמר:

 > "אמר רבי יוחנן: כל השומר שבת כראוי, מראה בכך את האמונה בה' ואת הרצון להשאיר את העולם תחת שלטונו של הקב"ה."

שמירת שבת כראוי מחזקת את הקשר שלנו עם הקב"ה ומסמלת את הרצון שלנו להמשיך ולקיים את העולם לפי רצון הבורא.

סיכום

בימי בין המצרים, נלמד מהתוכחה והתקווה של ישעיהו, נחזק את הקשר שלנו לארץ ישראל, נפעל לאחדות בעם ונעמיק בלימוד המסורת ובשמירת השבת. גם בעתות קשות כמו אלה, כאשר אנו מתמודדים עם מצבים ביטחוניים ורגשיים, חשוב להתמיד בשמירה על השבת ולראות בה לא רק כמסורת אלא כצעד קרדינלי בחיזוק הקשר שלנו עם הקב"ה ועם העם. השבת היא זמן של התחדשות רוחנית ושל חיבור פנימי עם ה' ועם העם, והיא בעלת משמעות רבה במיוחד בתקופות של משבר. בזכות מאמצים אלה, נקווה לראות במהרה את נחמת ציון וירושלים ואת התגשמות נבואות הגאולה.

אחדות העם וחיזוק רוחני בעת מבחן

בימים אלה של מערכה צבאית מתמשכת, אנו עדים לגילויים מרגשים של אחדות ועזרה הדדית בעם ישראל. תופעה זו מזכירה לנו את חשיבות האחדות והערבות ההדדית, כפי שמודגשת במקורות התורניים.

אחדות העם

רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי מדגיש:

"ישראל בין האומות כלב באיברים" (מאמר שני, ל"ו)

רבי יהודה הלוי מדמה את עם ישראל ללב בגוף האנושות. כשם שהלב מחיה את כל הגוף, כך האחדות והערבות ההדדית של עם ישראל מחזקות ומחיות את כל האומות. דבריו מדגישים את חשיבות האחדות הפנימית של עם ישראל, במיוחד בעתות משבר.חז"ל מלמדים:

"כל ישראל ערבים זה בזה" (שבועות לט ע"א)

ביטוי זה מלמד אותנו על האחריות ההדדית שיש לכל יהודי כלפי רעהו. בעתות מבחן, כמו המערכה הצבאית הנוכחית, אנו רואים כיצד ערך זה מתממש בפועל, כאשר אזרחים מתגייסים לסייע לחיילים ולמשפחות הנפגעים.הנביא ישעיהו קורא:

"הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת" (ישעיהו נח, ז)

ישעיהו מדגיש את חשיבות החסד והצדקה. בעתות משבר, עלינו להקדיש תשומת לב מיוחדת לעזרה לזולת ולתמיכה באלו הזקוקים לכך. מעשי החסד הם ביטוי לאחדות העם ולערבות ההדדית.

חיזוק רוחני

בימי בין המצרים, נשאב חיזוק מנבואות ישעיהו:

"רַחֲצוּ הִזַּכּוּ הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם מִנֶּגֶד עֵינָי חִדְלוּ הָרֵעַ" (ישעיהו א', טז)

ישעיהו פותח את ספרו בתוכחה חריפה לעם ישראל, אך גם מציע דרך לתיקון. בימי בין המצרים, עלינו לקחת את דברי הנביא כהזדמנות לחשבון נפש אישי וקולקטיבי. זוהי תקופה המזמינה אותנו לבחון את מעשינו, לזהות את הטעון תיקון, ולפעול לשיפור דרכינו.

"כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלָ‍ִם" (ישעיהו ב', ג)

ישעיהו מזכיר לנו את חשיבותה של ירושלים כמקור התורה והחכמה. בימי בין המצרים, נתחזק בלימוד תורה ובהעמקת הקשר שלנו למסורת, המעניקים לנו כוח ויציבות בעתות משבר.

הלכות מלכים ומלחמותיהם

הרמב"ם מדגיש את חשיבות האחדות וההכנה הרוחנית לקראת הגאולה:

"המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה, ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל. וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם" (הלכות מלכים פרק יא, הלכה א)

הרמב"ם מדגיש את הצורך באמונה ובציפייה לביאת המשיח, ואת השאיפה להחזיר את מלכות דוד ולבנות את בית המקדש, כמרכיבים מרכזיים בתהליך הגאולה. בימים אלו, עלינו להתחזק באמונה ובתקווה לגאולה הקרובה.

קריאה להנחת תפילין

התורה מצווה:

"וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ" (דברים ו', ח')

הנחת תפילין היא מצווה יומיומית המחברת אותנו לקב"ה ולתורתו. הרמב"ם מדגיש בהלכות תפילין (פרק ד', הלכה כ"ה):

"קדושת תפילין קדושתן גדולה היא, שכל זמן שהתפילין בראשו של אדם ועל זרועו - הוא עניו וירא שמים, ואינו נמשך בשחוק ובשיחה בטלה, ואינו מהרהר מחשבות רעות, אלא מפנה לבו בדברי האמת והצדק."

הרמב"ם מדגיש את ההשפעה הרוחנית החזקה של הנחת תפילין על האדם. התפילין מסמלות את הקשר האישי והקולקטיבי שלנו עם הקב"ה, ואת המחויבות שלנו לתורה ולמצוותיה. בתקופה זו של אתגרים לאומיים, הנחת תפילין יכולה לחזק את אמונתנו ולהזכיר לנו את הקשר המיוחד שלנו עם הקב"ה.

הלכות קריאת שמע

הרמב"ם בהלכות קריאת שמע (פרק א', הלכה ב') מדגיש:

"פעמיים בכל יום קוראין קריאת שמע - בערב ובבוקר, שנאמר 'ובשכבך ובקומך'."

קריאת שמע, המלווה את הנחת התפילין, מהווה הצהרת אמונה יומית. היא מזכירה לנו את אחדות ה' ואת מחויבותנו לקיום מצוותיו. בימים אלה של אתגר לאומי, קריאת שמע יכולה לשמש כעוגן רוחני, המחזק את אמונתנו ואת הקשר שלנו עם מסורת אבותינו.

דברי פוסקי דורנו

החפץ חיים על חשיבות החסד:

"בימי מבחן, עלינו להגביר את מעשי החסד שלנו. החסד מחזק לא רק את מקבליו, אלא גם את נותניו, ומקרב את הגאולה."

הרב עובדיה יוסף על אחדות העם:

"בעת צרה לישראל, חובה עלינו להתאחד. האחדות היא המפתח לישועה, כפי שנאמר 'כאיש אחד בלב אחד'."

הרבי מלובביץ על חיזוק האמונה:

"גם בזמנים קשים, עלינו לחזק את אמונתנו. האמונה היא המגן הרוחני החזק ביותר שלנו, והיא שתוביל אותנו לגאולה."

הלכות שבת בעת חירום

בימים אלה, חשוב להדגיש מספר הלכות שבת הרלוונטיות למצב החירום:

1. פיקוח נפש: פיקוח נפש דוחה שבת. בעת סכנה, יש לפעול על פי הוראות גורמי הביטחון גם אם הדבר כרוך בחילול שבת.
2. הכנות לשבת: יש להקפיד על הכנות מוקדמות לשבת, כולל הכנת אמצעי בטיחות נדרשים.
3. תפילות מיוחדות: ניתן להוסיף תפילות מיוחדות לשלום החיילים והאזרחים במסגרת תפילות השבת.

סיכום

בימים אלה של אתגר לאומי, נתחזק באחדות העם, בלימוד תורה, ובקיום מצוות, ובמיוחד בהנחת תפילין וקריאת שמע. נפנים את מסר התוכחה והתקווה של ישעיהו, נחזק את הקשר שלנו לארץ ישראל, ונפעל לאחדות בעם. בזכות מאמצים אלה, נקווה לראות בקרוב בנחמת ציון וירושלים ובהתגשמות נבואות הגאולה. יהי רצון שנזכה לראות את בניין המקדש במהרה בימינו.נזכור גם להתחזק במצוות היומיומיות שלנו, ובמיוחד במצוות הנחת תפילין, כסמל לקשר שלנו עם הקב"ה ולמחויבותנו לתורה ולמצוותיה.