ביאור:דבר ה' לאדם כרמז למצוות בני נוח

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

"ויצו ה' אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל" (בראשית, ב', 16).

כותב בכוזרי, מאמר שלישי, עג: "כך בארו את הפסוק... כרמז ל'שבע מצוות שנצטוו בני נח', בדרשם: "ויצו - אלו הדינין, ה' - זה ברכת השם, אלהים - זו עבודה זרה; על האדם - זו שפיכות דמים, לאמר - זה גלוי עריות, מכל עץ הגן - זה גזל, אכל תאכל - זה אבר מן החי"". והוא כותב שיש עלינו לקבל את דבריהם כמו שהם, שכן או שהיו להם בדרך פירוש התורה סודות שבאו להם בקבלה, או שהשתמשו ב'אסמכתא', ואף ש-"מה רב המרחק בין הענינים האלה ובין הפסוק הזה!", ומוסיף - כי זה דרך סימן, למען הקל בזה על זכירת המצוות. ויש לציין, כי בדיוק סוג פרשנות שכזה הוא שמוכר לנו מ'הגדה של פסח' (ובאמת המשך הכתוב שם מדבר על 'הגדות'). וזוהי דרך פרשנות האופיינית לזמן ההוא, בו נכתבה.

מקורות

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-04-26.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t0102_4