ביאור:דברת שלמה - פרשת בא
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
חזרה לדף המבוא בספר דברת שלמה של המגיד מלוצק
פרשת בא
שבירת כח הרע להרע[עריכה]
ויאמר ד' אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו וכו' למען שתי אותותי אלה בקרבו ולמען תספר באזני בנך ובן בנך וכו' ויבא משה כו' עד מתי מאנת לענות הנני מביא מחר ארב' וכו'.
צ"ל תיבת 'כי' - הוא נותן טעם, ומהו הנ"ט וגם הכבדתי הוא לשון עבר - הל"ל 'מכביד' - לשון הווה.
הגם שנתבאר לעיל תירץ ע"ז בפ' שמות ע"פ 'וזה לך האות'. אמנם י"ל עוד בעז"ה.
גם צ"ל תיבת 'מאנת' הוא לשון עבר והל"ל 'תמאן' לשון הווה. אמנם - דהנה כתיב ואני אקש' כו' - כתבתי לעיל פ' ע"ז. וי"ל עוד -
דהנה ע"י עבירות של אדם נעשו מסכים מבדילין בינו להשי"ת כמ"ש כ"א עונותיכם כו'. וז"ש אחטא ואשוב אין מספיקין בידו כו' ר"ל שנתקש' לבו על המסכים המבדילין המחזיקים לבו שלא לעשות תשוב' וזהו אין מספיקין כו' ר"ל שנתקש' לבו - שלא יניחו אותו לשוב וזהו - ואני אקש וכו' עד אשר - והרביתי אותותי כו' - שאביא עליו עשר מכות ואז יכנע לבבו הערל.
אך צ"ל תיבת 'ואני' - כי הוא בעצמו לאר' הוא הגורם.
אמנם הלא כבר ביארנו כי כל עביר' שעוש' אדם ובורא ע"י משחית, לחבל ולהסך דרכו. אמנם גם במשחית זה יש חיות הבורא ב"ה כי האדם עוש' עביר' עם החיות שלו שנתן בו השי"ת כמו שנז"ל עיין בפ' שמות ע"פ 'הסתר פניך מחטאי - יעו"ש
ובזה יובן המדרש רבה ע"פ 'אם יסתר איש ...' כו' ואני לא אראנו... וכו' משל לאחד שבנ' היכלות ועש' שם חדרים ומרתפים מתחת לארץ ומרד א' נגדו, והלך ונסתר שם אמר: שוטה! מי עשה כל החדרים והמרתפים הדה"ד: אם וכו' ואני לא וכו'
הנה צ"ל מה היה קש' להמדרש, ומה תי' הלא לכאורה כך כתוב בפ' מפורש.
אמנם - י"ל דהקש' להמדרש לפי פשוטו שפי' הפ' הוא שיסתר איש באיז' חדר קש' - וכי יש חילוק בין החדרים לפני השי"ת ב"ה כי כל החדרים שווין לפניו ומה חדאר א' נסתר מחבירו לפני ב"ו ודאי יש חילוק אבל לפניו ית' לא שייך חילוק
אלא ע"כ שאין לפרשו כפשוטו.
והנה לכאור' יש חילו' לפני השי"ת שכשאדם עוש' רצונו ית' - הוא קרוב אליו ומשגיח עליו וכשח"ו עובר רצונו - הוא נתרחק ממנו ואינו שוכן אצלו וא"כ יאמר האומר שיוסיף חטא על פשע וכל עוד שיוסיף ותרחק ממנו מהשגחתו ית' כמ"ש חז"ל על יונה שעש' לטובת ישראל וברח לח"ל שלא ישר' עליו הנבוא'.
ואפשר לומר שזה פי' הפ' 'והתברך בלבבו לאמר שלום וכו' כי בשרירות לבי וכו'
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
אמנם אחר המכה הז' שעבר עליו רובא דמנכרא, והגיע המכה הח' שהוא שלישית למכה ה', ואמרו חז"ל () עד ג' לבוד, נמצא בעת עיסקו במכה הח' נתגלו גם ב' מכות הנשארים והתחיל לשבר מטה הרשע - המסך המבדיל ומשחית הנ"ל וז"ש בא כו' כי אני הכבדתי את לבו כנ"ל
ר"ל עד הנה הי' בו כח להכביד מחמת שאמר "מי ה'" ומעת' יתחיל להתבטל ע"י מכה זו ולכן היא לשון עבר
וז"ש עד מתי מאנת ר"ל עד מתי יהי' כח המשחית להכביד את לבך ע"י שמאנת מאז לענות מפני, באומרך "מי ה'" הלא הגיע כוחו להשבר במכ' זו.
ובזה י"ל דברי משה שאמר: כה אמר ד' עד מתי מאנת וכי היכן נאמר לו כן.
ולפ"ד יובן: שנתינת טעם כי אני הכבדתי כו' לשון עבר, הבין זה.
וז"ש - למען שתי אותותי אלה בקרבו כי תי' אלה אינו מובן אמנם לפ"ד יובן שא"ל הקב"ה והראא' לו ג"כ שר ב' אותות הנשארי' כנ"ל
שא"כ רק ב' אותות הלבודים בזה המכ' ולכן כבר נשבר מטה רשע כנ"ל
וא"ל כי תי' שתי חסר יו"ד הוא אותיות שתי ר"ל ב' אותיות הנשארים כנ"ל:
הכל נעשה מאותיות[עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
באזני בן בנך[עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.