ביאור:דברי דוד האחרונים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.



יש שלושה קטעים שאפשר לקרוא להם "דברי דוד האחרונים":

  • א. שמואל ב כג א-ז: " " "ואלה דברי דויד האחרונים: נאום דויד בן ישי, ונאום הגבר הוקם על--משיח אלוהי יעקוב, ונעים זמירות ישראל..." " "
  • ב. מלכים א ב א-ט: " " "ויקרבו ימי דויד למות, ויצו את שלמה בנו לאמור..." " ":הדברים האחרונים שאמר דוד לשלמה לפני שנפטר. (בפסוק י כתוב " " "וישכב דויד עם אבותיו; וייקבר בעיר דויד" " ").
  • ג. תהלים עב: " " "לשלמה:אלוהים--משפטיך למלך תן; וצדקתך לבן-מלך" " " (הפרק נגמר במלים " " "כלו תפילות דויד בן ישי" " " כלומר זו התפילה האחרונה של דוד).

לדעתי אפשר להבין אותם יותר בקלות ע"י השוואה ביניהם. קודם כל נשווה בין קטע א לקטע ב:

קטע ב ""

קטע א ""

" "אנוכי הולך בדרך כל הארץ..." "

" "אמר אלוהי ישראל, לי דיבר צור ישראל:..." "

" "וחזקת, והיית לאיש." "

" "...מושל באדם צדיק..." "

" "ושמרת את משמרת ה’ אלוהיך, ללכת בדרכיו לשמור חוקותיו מצוותיו ומשפטיו ועדוותיו, ככתוב, בתורת משה--למען תשכיל, את כל אשר תעשה, ואת כל אשר תפנה, שם." "

" "...מושל יראת אלוהים. (וכאור בוקר, יזרח שמש; בוקר לא עבות, מנוגה ממטר דשא מארץ.) " "

" "למען יקים ה’ את דברו, אשר דיבר עליי לאמור, אם ישמרו בניך את דרכם ללכת לפניי באמת, בכל לבבם ובכל נפשם: לאמור--לא ייכרת לך איש, מעל כיסא ישראל." "

" " (כי לא כן ביתי, עם אל); " " " "כי ברית עולם שם לי, ערוכה בכול ושמורה (כי כל ישעי וכל חפץ, כי לא יצמיח.) " "

" "וגם אתה ידעת את אשר עשה לי יואב בן צרויה, אשר עשה לשני שרי צבאות ישראל לאבנר בן נר ולעמשא בן יתר ויהרגם, וישם דמי מלחמה, בשלום; וייתן דמי מלחמה, בחגורתו אשר במותניו, ובנעלו, אשר ברגליו.ועשית, כחכמתך; ולא תורד שיבתו בשלום, שאול... (ולבני ברזלי הגלעדי תעשה חסד, והיו באוכלי שולחנך: כי כן, קרבו אליי, בבורחי, מפני אבשלום אחיך.) " "

" "והנה עימך שמעי בן גרא בן הימיני, מבחורים, והוא קיללני קללה נמרצת, ביום לכתי מחניים; והוא ירד לקראתי, הירדן, ואישבע לו בה’ לאמור, אם אמיתך בחרב." " "" " "ועתה, אל תנקהו, כי איש חכם אתה; וידעת את אשר תעשה לו, והורדת את שיבתו בדם שאול." "

" "ובלייעל, כקוץ מונד כולהם: כי לא ביד, ייקחו. ואיש ייגע בהם, יימלא ברזל ועץ חנית; ובאש, שרוף יישרפו בשבת." "

""

ההקבלה די ברורה: שני הקטעים פותחים בתיאור של מושל צדיק וירא ה', מזכירים את הברית שכרת ה' עם דוד, ומסיימים בחובה להשמיד את בני הבליעל. לפי זה ייתכן שגם קטע א נאמר כהנחייה לשלמה.

מההקבלה ניתן ללמוד (אולי) מה משמעות הפסוק מקטע א: " " "ובליעל כקוץ מונד כולהם, כי לא ביד ייקחו. ואיש ייגע בהם יימלא ברזל ועץ חנית, ובאש שרוף יישרפו בשבת" " ": דוד מייעץ לשלמה, שלא ייקח את בני-הבליעל בידיו כי זה מסוכן מדי, אלא ישלח את גיבוריו שישמידו אותם. " " "ברזל ועץ חנית" " " הוא כלי הנשק של הגיבור הראשון, ו" " "בשבת" " " הוא כנראה כינוי לישיבת-הגיבורים של דוד, כמו שכתוב פסוק אחד לאחר סיום הקטע: " " "יושב בשבת תחכמוני, הוא עדינו, העצני על 800 חלל בפעם אחת" " " (העצני " "{{{1}}}" " המעורר את עץ-חניתו, כמו שרואים בפסוק המקביל בדברי הימים א יא יא).

ואכן, שלמה הרג את יואב ואת שמעי בידי אחד מגיבורי אביו – בניהו בן יהוידע {לא ברור לי למה הוא שלח דווקא אותו – למה לא את "עדינו העצני"?}.

אך יש כמה פסוקים שאינם מקבילים ( הקפתי אותם בסוגריים וכתבתי אותם בכתב נטוי ):

  • דוד ציווה על שלמה לגמול חסד עם בני ברזילי הגלעדי -- ואין לזה הקבלב ברורה בקטע א;
  • הפסוק " " " (וכאור בוקר, יזרח שמש; בוקר לא עבות, מנוגה ממטר דשא מארץ.) " " " וגם רוב הפסוק שאחריו " " " (כי לא כן ביתי עם אל... כי כל ישעי וכל חפץ, כי לא יצמיח) " " " מאד לא ברורים לי, וגם לא הצלחתי למצוא להם שום הקבלה בקטע ב.
עכשיו נעבור לקטע ג.
קטע ג ""
קטע א ""
" "לשלמה: אלוהים—משפטיך, למלך תן; וצדקתך לבן~מלך." "
" "אמר אלוהי ישראל, לי דיבר צור ישראל:..." "
" "ידין עמך בצדק; וענייך במשפט. ישאו הרים שלום לעם; וגבעות, בצדקה. ישפוט עניי~עם--יושיע לבני אביון; וידכא עושק." "
" "...מושל באדם צדיק, מושל יראת אלוהים." "
" "ייראוך עם~שמש; ולפני ירח, דור דורים." "
" "וכאור בוקר, יזרח שמש;..." "
" "יירד, כמטר על~גז; כרביבים, זרזיף ארץ." " "" " "יפרח~בימיו צדיק; ורוב שלום, עד~בלי ירח." "
" "... בוקר לא עבות, מנוגה ממטר... " "
" " (ויירד, מים עד~ים; ומנהר, עד~אפסי~ארץ. לפניו, יכרעו ציים; ואויביו, עפר ילחכו. מלכי תרשיש ואיים, מנחה ישיבו; מלכי שבא וסבא, אשכר יקריבו. וישתחוו~לו כל~מלכים; כל~גויים יעבדוהו. כי~יציל אביון משווע; ועני, ואין~עוזר לו. יחוס על~דל ואביון; ונפשות אביונים יושיע. מתוך ומחמס, יגאל נפשם; וייקר דמם בעיניו. ויחי—וייתן~לו, מזהב שבא: ויתפלל בעדו תמיד; כל~היום, יברכנהו.) " " " "יהי פיסת~בר, בארץ – בראש הרים: ירעש כלבנון פרייו; ויציצו מעיר, כעשב הארץ. " "
" "... דשא מארץ. " "
" "יהי שמו לעולם-- לפני~שמש יינון שמו: ויתברכו בו; כל~גויים יאשרוהו." "
" " (כי לא כן ביתי, עם אל); " " " "כי ברית עולם שם לי, ערוכה בכול ושמורה (כי כל ישעי וכל חפץ, כי לא יצמיח.) " "
" " (ברוך ה' א-להים – א-להי ישראל: עושה נפלאות לבדו. וברוך שם כבודו לעולם: ויימלא כבודו את~כול הארץ -- אמן ואמן.) " "
" " (ובלייעל, כקוץ מונד כולהם: כי לא ביד, ייקחו. ואיש ייגע בהם, יימלא ברזל ועץ חנית; ובאש, שרוף יישרפו בשבת.) " "
רוב הדימויים הקשים בקטע א ( " "יזרח שמש" " , " "מנוגה, ממטר" " , " "דשא מארץ" " ) מופיעים גם בקטע ג ( " "ייראוך עם שמש" " , " "ולפני ירח," " " "יירד כמטר על גז" " , " "ויציצו מעיר כעשב הארץ" " ; נוגה = אור חוזר מהירח או מעננים ). לכן בהתחלה התעוררה בי תקוה שהקטע הזה יעזור להבין את הדימויים. הבעיה היא, שגם בקטע ג הם לא ברורים. נראה מה בכל זאת אפשר להגיד על המושגים בקטע ג:
  • המטר והצמיחה הם בוודאי מושגים חיוביים:המלך הצדיק נמשל למטר, והוא יורד על הארץ ועוזר לאנשים לפרוח – בהתחלה לצדיקים (" " "יפרח בימיו צדיק" " ") ואחר-כך לאביונים (" " "ונפשות אביונים יושיע... ויציצו מעיר כעשב הארץ" " "). {לא הבנתי למה המטר יורד דווקא על " " "גז" " ". בסיפור של גדעון נזכרת גזה, וירד עליה טל, ואז ירד טל על הארץ. האם יש קשר בין הדברים?}.
  • השמש הוא גם-כן מושג חיובי: הוא נזכר פעמיים כביטוי לנצחיות (כנראה): בהתחלה בקשר ליראת ה': " " "ייראוך עם שמש" " ", ובסוף בקשר לכבוד המלך: " " "לפני שמש יינון שמו" " " (בקטע זה מתייחסים אל המלך תמיד בגוף שלישי, כי זו תפילה; לכן המשפט שמדבר בגוף שני מתייחס אל ה').
  • הירח הוא מושג לא ברור: בהתחלה נראה שיש ירח (" " "ולפני ירח דור דורים" " "), אבל אז כתוב " " "יפרח בימיו צדיק ורוב שלום עד בלי ירח" " ", ובסוף הירח לא נזכר בכלל. ייתכן שהירח הוא 'מתחרה' של השמש, והוא מבטא כוחות המתחרים במלך. בהתחלה עדיין יש כוחות מתחרים, אבל בסוף הם נעלמים. לפי מדרש חז"ל (מובא ברש"י נדמה לי) על הפסוק " " "שני המאורות הגדולים" " ": בהתחלה שני המאורות היו שווים בגודלם, אבל אז הלבנה התלוננה "אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד!", ואז ה' אמר לה "לכי ומעטי את עצמך!". לפי המדרש הזה נראה שהלבנה נתפסת כמתחרה של החמה על הממשלה בעולם.
עכשיו נחזור לקטע א וננסה להבין את משמעות הביטוי " " "כי לא כן ביתי עם אל" " ". מכל המושגים שנזכרו בפסוק שלפניו – המושג היחיד שאפשר לייחס לו משמעות שלילית לפי קטע ג הוא " " "מנוגה" " " – אור הירח. לפי זה אפשר לקרוא את הפסוק כך: " " "וכאור בוקר יזרח שמש, בוקר לא עבות מנוגהּ, ממטר דשא מארץ" " ", כלומר: "כשהמושל יהיה צדיק וירא א-להים – השמש יזרח, ולא יהיה נוגה-ירח שיעיב על אורו, או: לא יהיו עננים שיעיבו על אורו ויחזירו נוגה ( נוגה = אור חוזר מהירח או מעננים ); ואז המטר יצמיח הרבה דשא מהארץ". והפסוק הבא אומר: " " "כי לא כן ביתי עם אל" " " – לבית המלוכה שלי לא תהיה תחרות (נוגהּ), " "כי ברית עולם שם לי, ערוכה בכל ושמורה." " ...
המשך הפסוק " " "כי כל ישעי ו כל חפץ" " ": אולי הוא מפרש את " " "ערוכה ב כל ושמורה" " ", והוא בא לפרש את משמעות הברית – הברית היא שה' ייתן לדוד את כל הישועה שהוא צריך, ואת כל הדברים שהוא חפץ בהם, ולכן לא תהיה לו תחרות (צריך לנסח את זה יותר טוב) .
המשך הפסוק " " "כי לא יצמיח" " " בכלל לא ברור לי: הרי לפי קטע ג – צמיחה היא מושג חיובי! אולי הכוונה למה שכתוב בפסוק הבא – " " "ובליעל כקוץ מונד כולהם..." " ": המלך הצדיק מביתי לא יצמיח בני בליעל (שנמשלו לקוצים) אלא יעקור אותם. לפי זה צריך לפרש שהמילה "בליעל" עולה לכאן ולכאן, כאילו היה כתוב " " "כי לא יצמיח" " בליעל " ", ובליעל כקוץ מונד כולהם..." " " (זה קצת קשה אבל יש עוד דוגמאות לתופעה הזאת בתנ"ך, למשל " " "ונציב אחד אשר בארץ" " יהודה " ", יהודה וישראל רבים..." " " לפי פירוש דעת-מקרא) .
לפי ההסבר הזה אפשר להשלים פרט שחסר בהקבלה לקטע ב – הציווי לגמול חסד עם בני ברזילי הגלעדי. המלך הצדיק עוזר לצדיקים לפרוח (קטע ג) ולא נותן לבני בליעל לצמוח (קטע א), וזה בדיוק מה שציווה דוד על שלמה בקטע ב: לגמול חסד לצדיקים ולהרוג את בני הבליעל.
לסיכום, זו המשמעות של "דברי דוד האחרונים" שעולה מההשוואה בין הקטעים, לפי מה שנראה לי עד כה: דוד פונה אל שלמה ואומר לו:
"המושל באדם צריך להיות צדיק וירא א-להים. אז יזרח עליו אור השמש, לא יהיו לו מתחרים, והוא יהיה כמו מטר שעוזר לצדיקים לפרוח מהארץ. כי לא יהיו מתחרים לבית המלוכה שלי, כי ה' כרת איתי ברית-עולם – לתת לי את כל הישועה שאני צריך ואת כל חפציי, ולכן לא יצמחו במלכותי אנשי בליעל שיתחרו בי. ובאשר לאנשי-הבליעל שקיימים היום – התייחס אליהם כאל קוצים: אל תיקח אותם בידך, אלא שלח אליהם את הגיבורים המעוררים את חרבם ועץ חניתם, והשמד אותם בעזרת הגיבורים היושבים בשבת. ואלה שמות הגיבורים..."
הערה :
שלמה שלח את בניהו-בן-יהוידע לא רק כדי להרוג את יואב ואת שמעי (כדבר אביו) אלא גם כדי להרוג את אדוניהו. ייתכן שהוא למד את זה מ"דברי דוד האחרונים", כי ע"פ דברים אלה יש דמיון בין ה"נוגה" (הכוחות המתחרים במלך הצדיק) לבין ה"בליעל", ולכן צריך להשמיד את שניהם בעזרת הגיבורים. כאמור, עדיין לא ברור לי למה דווקא הגיבור בניהו נבחר לתפקיד זה.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה במכתב וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-01-01.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim2/ddh