ביאור:גזי המלך
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
עמוס ז א : כה הראני אדני ה' והנה יוצר "גבי" בתחלת עלות "הלקש" והנה לקש אחר "גזי המלך" :
בפסוק זה מוזכרים שלושה שמות של ארבה (חגב)
1 גוב = חגב
2 לקש = חגב , הלקש שמר על השם שלו בהרבה שפות – Locus(t)
3 גז ( "גז" ם , "גז" ר) = חגב
יונתן מתרגם את "גז" - ל"גזיז מן גובאי" (גוב = חגב) בפסוק הבא:
תהלים עב ו : ירד כמטר על "גז" כרביבים זרזיף ארץ:
תרגום יונתן : יחות היך מטרא דרעוא על עסבא "דגזיז מן גובאי" היך רסיסי מלקושא דנטפין על עסבא דארעא:
החגב מכונה גז , בגלל שהוא כאילו גוזז את הארץ , ולא משאיר כלום
בקשר לכינוי המלא "גזי המלך" :
בעבר הזכרתי שכ'סיל = ח'סיל = חגב
ושקבוצת הכוכבים כסיל = קבוצת הרקולס (ואולי גם אוריון)
הרקולס הוא מלקרת / מלכרת "אל הצורים"
נוטים לגזור את שמו מלקרת = מלך קריה (עיר) ואין זה נכון לדעתי
אלא מלכרת = מלך כרת , והשם שלו מקביל לגזי המלך (כרת = גז-ז , + גז'ע = גד'ע)
הכוונה לחגב גדול = חרגול = מלך החגבים
עוד בעניין - יואל א ד : יתר "הגזם" אכל "הארבה" ויתר הארבה אכל "הילק" ויתר הילק אכל "החסיל" :
אגב Locus(t) פירושו גם חרוב , מכאן ברור שמקור שמו של החרוב הוא חרב = ג(ר)ז-ן = כרת
לכאן מתקשר גם הביטוי ל"החריב את הארץ" שזה מה שקורה כשיש מכת ארבה
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אביתר כהן שפורסם לראשונה בהאתר וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-08-04.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/messages/7037