ביאור:בריאת העולם הקדמון

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

"בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ. והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלהים מרחפת על פני המים" (בראשית א, 1-2).

לפי הרמב"ם ב"מורה נבוכים", חלק ב', ישנן שתי גישות יסודיות - האחת, של המאמינים, אך גם של אפלטון, מאמינה בבריאה יש מאין ואילו השניה, של אריסטו, מאמינה בקדמות העולם. והנה, כאן מופיעות שתי גישות אלה, אלא שאומרים לנו, שאלהים ברא גם את העולם הקדמון הראשוני, מה שמכונה כאן 'תהו ובהו'. ועולם זה מקבל במיתולוגיה נוכוחות אלוהית בפני עצמו, כך באלה הבבלית תיאמת, שאינה אלא התהום המוזכרת כאן, וכך באל היווני כאוס, שנוכל לקרוא לו בעברית - כעוס. ובכל אופן רק מן הפסוק השלישי מתחילה הבריאה שבמאמר - "ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור", שכן רק מעתה מכניס אלהים סדר לעולמו. והשמים? - בהם על פי הכתוב היה סדר כל הזמן, כי רק על הארץ שנבראה נאמר כי היתה תהו ובהו. וזו היא אולי פמליה של מעלה, כפי שהיא מופיעה בהמשך, בלשון רבים ביצירת האדם.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-01-24.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t0101_9