ביאור:בריאה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


ברא = פעולה אלהית[עריכה]

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: בריאה

תגובה ל: ברא א שנכתבה ב11:58:45  22.03.2005

[מתוך פירוש שד"ל בראשית א ]

פועל "ברא" בבנין הקל ובבנין נפעל לא נמצא בשום מקום על פעולה אנושית, ומצאנו שהאדם נקרא עושה ונקרא יוצר, ולא מצאנו בשום מקום שייקרא האדם בורא.

ונראה שהונח השורש הזה להורות על כל דבר היוצא ממנהגו של עולם, כמו:

  • "אעשה נפלאות אשר לא נבראו בכל הארץ" ( שמות ל"ד י' )
  • "ואם בריאה יברא ה' ופצתה האדמה את פיה" ( במדבר ט"ז ל' )
  • "השמעתיך חדשות מעתה... עתה נבראו ולא מאז" ( [[ביאור:ישעיה מ"ח ז' ]] ),
  • "כי ברא ה' חדשה בארץ" ( [[ביאור:ירמיה ל"א כ"א ]] )
  • וכאן "ברא אלהים את השמים ואת הארץ" היא פעולה אלהית שאין כמוה. הבריאה מן האין מצאנוה מפורשת בספר חשמונאים, ספר שני, סימן ז', פסוק כ"ח ; וגם השמרונים בפיוטיהם אומרים, שהעולם נברא מן האין, וכן היא גם כן אמונת הקראים.
  • ויחזקאל בדברו על מלך צור אמר עליו לשון בריאה, "ביום הבראך כוננו" ( [[ביאור:כ"ח י"ג ]] ) "מיום הבראך" (שם ט"ו); דרך מליצת השיר המשיל אותו לאדם הראשון, שבראו ה' והניחו בגן עדן וכמו שאמר "בעדן גן אלהים היית" , לפיכך אמר עליו לשון בריאה, כאילו לא נוצר על ידי אב ואם, אך הוא בריאה אשר ברא ה'.
  • ובבנין פיעל מצאנו שורש בֵרֵא להוראת גדיעה וכריתה, ( [[ביאור:יהושע י"ז ט"ו ]] ; יחזקאל כ"ג מ"ז ).
  • ובהפעיל "להבריאכם" מענין בריא ושמן ( [[ביאור:שמואל א' ב' כ"ט ]] ),
  • ובקצת ספרים מצאנו בבנין הקל "ולא ברא אתם לחם" ( [[ביאור:ש"ב י"ב י"ז ]] ) באל"ף במקום ה"א, כך היתה גירסת הראב"ע ולא כן גירסת רד"ק.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של שד"ל שפורסם לראשונה בפירוש בראשית א א וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-04-06.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:ברא - פעולה אלהית

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/bra