ביאור:בני ישראל דורשים לקיים מצוות

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

יש אנשים שפונים לרב ומבקשים שימצא להם היתר - שיעזור להם להימנע מקיום מצוה כלשהי שמקשה עליהם את החיים.

בתורה מתוארים אנשים שפנו לרב בבקשה הפוכה. לאחר שכל בני ישראל חגגו את הפסח במועדו (במדבר ט ו-ז): " וַיְהִי אֲנָשִׁים, אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם, וְלֹא-יָכְלוּ לַעֲשֹׂת-הַפֶּסַח בַּיּוֹם הַהוּא; וַיִּקְרְבוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אַהֲרֹן בַּיּוֹם הַהוּא. וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה אֵלָיו 'אֲנַחְנוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם; לָמָּה נִגָּרַע, לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶת-קָרְבַּן ה' בְּמֹעֲדוֹ, בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל?!' ". האנשים האלה פנו למנהיגי הדור - משה ואהרן - ואמרו להם "גם אנחנו רוצים לקיים את מצוות הפסח! תמצאו לנו 'היתר' שיאפשר לנו לקיים את המצוה!".

מבחינה הלכתית הם היו פטורים מקיום המצוה, שהרי הם היו טמאים בזמן הפסח הראשון; אבל הם לא הסתפקו בכך, הם לא רצו להיות פטורים מהמצוה, הם דרשו לקיים את המצוה בצורתה המקורית.

ואכן, משה פנה עבורם אל ה', וה' מצא (או המציא) היתר: פסח שני ; חודש אחרי הפסח הראשון יש עוד הזדמנות, לכל מי שלא יכל לחגוג את הפסח הראשון, לעשות "מועד ב" ולחגוג את הפסח בתאריך י"ד באייר.

בימינו יש הרבה מצוות שאנחנו לא מקיימים בשלמותן, למשל: שמיטת קרקעות (מוכרים את הקרקעות לגויים כדי להפקיע אותן מהמצוה); ריבית (כותבים היתר עיסקא ולא משתדלים להלוות בלי ריבית); חלוקת הארץ והיובל (לרוב האנשים אין קרקע); ועוד. לנו, האנשים הפשוטים, קשה לפתור בעצמו את כל הבעיות הטכניות הכרוכות בנושאים אלה, ולמצוא דרכים לקיים את המצוות בצורתן המלאה.

אולם, אנחנו יכולים ללכת בדרכם של אבותינו: לפנות אל המנהיגים (כל אחד יפנה לרב או למנהיג הרוחני שלו), ולהגיד להם "אנחנו רוצים לקיים מצוות! אנחנו לא מסתפקים בהיתרים שמטרתם לעקוף את המצוה! אנחנו דורשים שתמצאו לנו דרכים לקיים את המצוות בצורה אמיתית ושלמה!". אם נפנה ונדרוש, אולי גם נזכה - נזכה למצוות.

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-05-19.

תגובות

מאת: מוטי אהרוני

אינני מאמין שישנם היום בקרב פוסקי הדור שיהיו מוכנים להציע פתרונות 'רדיקאליים', שהרי "חידוש אסור מן התורה".

הגישה הרווחת היא: "אם הראשונים בני מלאכים אנו בני אנשים ואם הראשונים בני אנשים אנו כחמורים". לכן אינני סבור שיש מישהו שהיה מוכן היום לקבוע את תקנת הפרוזבול (המהפכנית), למשל או "עין תחת עין – ממון", ואולי אפילו את "פסח שני".

מאת: אראל

עד כמה שידוע לי, הביטוי "חדש אסור מן התורה" קיבל את המשמעות (המחודשת) "חידוש אסור מן התורה" ע"י החת"ם סופר, בתקופה שהתנועה הרפורמית התחילה לפעול בעם ישראל. כשהרבנים ראו שיש הרבה אנשים שרוצים להקל על עצמם ולבטל מצוות, הם הלכו בכיוון ההפוך והחליטו שאסור לעשות שום שינוי.

אבל אם עם ישראל יבוא בגישה הפוכה וידרוש לקיים יותר מצוות ובצורה יותר אמיתית ושלמה, ייתכן שגם הרבנים יהיו יותר גמישים ופתוחים לשינויים.

ייתכן שאני טועה.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/bmdbr/bm-09-0607