ביאור:במדבר כ לילדים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


תבנית:מאמר סיפור

דמויות להצגה: משה, אהרן, העם.

פעם אחת, לפני הרבה שנים, בני ישראל הלכו במדבר.

והלכו לפניהם שלושה מנהיגים: משה, אהרן ומרים.

והמנהיגים היו צדיקים והתפללו בעד עם ישראל, ובזכותם ה' נתן לעם ישראל שלוש מתנות:

  • בזכות משה - ה' נתן לעם ישראל מן לאכול.
  • בזכות אהרן - ה' נתן לעם ישראל עננים שהקיפו אותם מכל עבר ושמרו עליהם.
  • ובזכות מרים - ה' נתן לעם ישראל מים לשתות.

ואחרי 39 שנים שבני ישראל הלכו במדבר, בחודש הראשון של השנה ה-40, הם הגיעו לעיר שנקראת קָדֵש. ושם נפטרה מרים. ומייד אחרי שהיא נפטרה - נפסקו המים.

ובני ישראל היו צמאים, והם נאספו סביב משה ואהרן, רבו איתם וצעקו עליהם:

  • "הלוואי שהיינו מתים יחד עם שאר האנשים שמתו במדבר!"
  • "למה הבאתם אותנו למדבר הזה?" "עוד מעט נמות כולנו, וגם הבהמות שלנו ימותו!"
  • "למה בכלל העליתם אותנו מארץ מצרים?" "למה הבאתם אותנו אל מקום כל כך רע - בלי צמחים, בלי עצים, בלי פירות, בלי מים?!"

בני ישראל צעקו כל כך חזק, שמשה ואהרן פחדו שהם יכו אותם. אז הם ברחו אל אוהל מועד, נפלו על הפנים והתפללו לה'.

וה' אמר למשה:

  • "קח את המטה שלך, ויחד עם אהרן, תאספו את כל עם ישראל, ולכו אל הסלע הגדול שליד המחנה. ושם תדברו שניכם אל הסלע, ותגידו לו: "סלע! תן מים!". וכך תוציאו מים מן הסלע, וכולם יוכלו לשתות."

ומשה לקח את המטה, והלך עם אהרן לאסוף את העם אל הסלע.

אבל כשראה משה את בני ישראל, הוא נזכר שרק לפני כמה דקות הם נאספו סביבו ורבו איתו, וכעס עליהם. ולכן משה לא דיבר אל הסלע אלא אל בני ישראל. והוא אמר להם:

  • "שמעו נא, אנשים מרדנים וסרבנים! נראה לכם שאנחנו יכולים להוציא לכם מים מהסלע הזה?!"

ומשה הרים את ידו והיכה את הסלע במטהו פעמיים, ויצאו ממנו מים רבים, וכל בני ישראל שתו.

אבל אז בני ישראל התחילו לדבר דברים רעים על משה. והם אמרו:

  • "מה, משה ואהרן לא מאמינים שה' יכול להוציא מים מהסלע?"
  • "מה, הם פוחדים מאיתנו וצריכים לברוח אל אוהל מועד? הם לא יכלו להאמין בה' ולהוציא לנו מים מייד?"
  • "מה, משה צריך להכות את הסלע פעמיים?"
  • "הרי כל ההורים שלנו מתו במדבר כי לא האמינו שה' יכול לתת להם את הארץ!"
  • "וגם משה ואהרן לא האמינו שה' יכול לתת מים! אז למה שמשה ואהרן ייכנסו לארץ?"

וה' שמע את הדברים של בני ישראל, ואמר למשה ולאהרן:

  • "בגלל שלא דיברתם אל הסלע, בני ישראל חושבים שאתם לא מאמינים בי. ולכן, לא תוכלו להביא את עם ישראל אל הארץ אשר נתתי להם."
  • כי כדי לכבוש את ארץ ישראל צריך המון אמונה - לא לפחד ולא לברוח, אלא להיות גיבור!
  • וכדי להנהיג את עם ישראל צריך המון סבלנות - לא לכעוס ולא להכות, אלא לדבר!
דמויות להצגה: משה, מלך אדום, העם.

אחר-כך, בני ישראל רצו להמשיך ללכת לכיוון ארץ ישראל. ובארץ אדום גרו הצאצאים של עשו, אח של יעקב. ובני ישראל חשבו שהם יהיו נחמדים ויתנו להם לעבור. אז משה שלח שליחים למלך אדום ואמר לו:

  • "מה שלומך, אח שלי? כבר המון זמן לא נפגשנו!"
  • "אוי, אל תשאל איזה צרות היו לנו!"
  • "היינו במצרים המון זמן, והמצרים הרעים האלה כל הזמן הציקו לנו!"
  • "אבל צעקנו אל ה', וברוך ה' יצאנו ממצרים!"
  • "ועכשיו אנחנו ממש ליד הגבול שלך, ואנחנו רוצים לעבור לצד השני."
  • "אז... אפשר בבקשה לעבור דרך הארץ שלך?"
  • "אנחנו מבטיחים שלא נדרוך על הצמחים, לא נעבור בשדות או בכרמים, ואפילו לא נשתה מים מהבארות שלכם!"
  • "נלך רק בכבישים הראשיים, עד שנגיע לצד השני."

אבל מלך אדום לא הסכים, הוא כעס ואמר להם:

  • "אל תעזו להיכנס! אם תיכנסו, אני אצא ואלחם איתכם בחרב!"

בני ישראל ביקשו שוב:

  • "יש לנו הצעה אחרת: אנחנו נעבור רק במסילה שעוברת מחוץ לערים, ובכל מקום שנשתה מים - נשלם לך!"
  • "אנחנו מבטיחים לא לגרום שום נזק, בבקשה תן לנו לעבור!"

אבל מלך אדום לא הסכים, ואמר

  • "לא תעבור!".

וכל האדומים יצאו לקראתם עם כלי נשק, כדי לחסום להם את הדרך.

ובני ישראל לא נלחמו בבני אדום, כי ה' לא הרשה להם לקחת את ארץ אדום. אז בני ישראל עשו סיבוב והלכו לכיוון אחר.

דמויות להצגה: משה, אלעזר, אהרן, העם.

והם הלכו והלכו, עד שהגיעו למקום שנקרא הור ההר - הר גדול שעליו היה הר קטן יותר. והתאריך היה א' באב (למי יש יומולדת בא' באב?).

ושם ה' אמר למשה ואהרן:

  • "הגיע זמנו של אהרן למות! הוא לא ייכנס לארץ, כי הוא לא דיבר אל הסלע כמו שציוויתי אתכם!"
  • "משה - אתה תיקח את אהרן, ויחד איתו תיקח את הבן שלו, אלעזר, שיהיה הכהן הגדול במקומו. ושלושתכם תעלו להור ההר. ובראש ההר, תפשיט את בגדי הכהן הגדול של אהרן, ותלביש אותם על אלעזר בנו. ואהרן ימות שם."

וכך עשה משה: הוא עלה עם אהרן ואלעזר להור ההר, וכל עם ישראל חיכו למטה והסתכלו.

והוא הפשיט את אהרן מבגדי הכהונה שלו, והלביש בהם את אלעזר.

ואז מת אהרן, ונשאר בראש ההר.

ומשה ואלעזר ירדו מן ההר.

וכשעם ישראל ראו שאהרן מת, הם בכו והתאבלו עליו שלושים יום - חודש שלם!

כולם התאבלו - גם הגברים וגם הנשים.

כולם אהבו את אהרן - כי אהרן היה עושה שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו.

גם אתם אוהבים לעשות שלום בין החברים שלכם?

המשך בפרק כא

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-06-30.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/bmdbr/bm-20-yldim