ביאור:אשה מזרעת תחלה יולדת זכר
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
"אֵלֶּה בְּנֵי לֵאָה אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב בְּפַדַּן אֲרָם, וְאֵת דִּינָה בִתּוֹ"
כותב רש"י:
- אלה בני לאה, ואת דינה בתו - הזכרים תלה בלאה והנקבות תלה ביעקב, ללמדך אשה מזרעת תחלה יולדת זכר, איש מזריע תחלה יולדת נקבה (ברכות דף ס.).
הסברים על פי המדע
[עריכה]אפשר לפרש שהביטוי "אשה מזרעת תחילה" מתייחס לביוץ[1]:
ידוע כיום שאם קיום היחסים מתבצע לפני יום הביוץ, צריכים הזרעים להחזיק מעמד עד שהביצית מוכנה להם, וכיוון שזרעוני נקבות יותר עמידים מזרעונים זכריים, גדל הסיכוי ללדת בת.
אם קיום היחסים מתבצע לאחר הביוץ, תאי הזרע שמגיעים ראשונים לביצית, הם אלו שיפרו אותה. כיוון שתאי זרע זכריים יותר מהירים, גדל הסיכוי ללדת בן.
פירוש נוסף ל"אישה מזרעת תחילה" מתייחס להגעה לסיפוק (גמירה)[2]:
אם האישה מגיעה לסיפוק לפני הגבר, הפרשות הנרתיק יוצרות סביבה בסיסית, תאי הזרע הזכריים שורדים טוב יותר בסביבה בסיסית מאשר בסביבה חומצית וגם כך גדל הסיכוי ללידת בן זכר.
- מקור ההסברים: אתר רשת רפואה לציבור
ההסבר המקובל
[עריכה]הרמב"ן על הפסוק: "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר" (ויקרא יב ב) מביא הבנה אחרת בדברי חז"ל אלו:
- ובמשמעותו אמרו (נדה לא א) "אשה כי תזריע" אשה מזרעת תחילה יולדת זכר.
- ואין כוונתם שיעשה הולד מזרע האשה... אבל אמרם "מזרעת", על דם הרחם שיתאסף בשעת גמר ביאה באם ומתאחז בזרע הזכר, כי לדעתם הולד נוצר מדם הנקבה ומלובן האיש, ולשניהם יקראו זרע.
הערות שוליים
[עריכה]- ^ על פי הרמב"ם בפירוש המשניות נידה, ב ה, וכן בהלכות איסורי ביאה, ה ד. ובדומה נכתב בספר שבילי אמונה, עמ' קעז.
- ^ על פי פירוש הראב"ד בשער הקדושה על מאמר חז"ל בנדה עא א: "בשכר שמשהין עצמן בבטן כדי שתזריע אשתו תחילה נותן לו הקב"ה שכר פרי הבטן". כמו כן, הרשב"ץ בפירושו למסכת אבות (פ"ג) מציין שזרע האישה הינו ריר שיוצא מרוב תענוג.