ביאור:אפלטון והתנ"ך: הטובה הפילוסופיה?

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


בדיאלוג של אפלטון "המאהבים המתחרים" הוא שואל מתעמלים האם טובה ההתפלספות? וקודם – מהי? נענה – ריבוי לימוד. והיא טובה, אך הפילוסוף צריך להתמצא בכל התחומים ועל כן בכל תחום הוא שני במעלה ביחס למומחה. אך אם כך תועלת ועל כן גרועים. אם כך, מסתבר שאין היא רק ריבוי לימוד.

בתנ"ך נאמר - ישעיהו א יז: "למדו היטב", אף כי בהקשר המשכו – "דרשו משפט אשרו חמוץ שפטו יתום ריבו אלמנה". לעומת זאת נכתב - קהלת יב יב: "ויתר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ ולהג הרבה יגעת בשר". ונוסיף, שהרי - ישעיהו סה כד: "והיה טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע".

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-07-01.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t3112_1