ביאור:אפלטון והתנ"ך: אין צורך באיברים לחטא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

שופטים טז כא: "ויאחזוהו פלשתים וינקרו את עיניו ויורידו אותו עזתה ויאסרוהו בנחשתים ויהי טוחן בבית האסירים".

שמשון, אפשר בגלל שחטא בעיניו בלקחו לו זנים זרות - לקה בעיניו. וכן אומרים: אוזן ששמעה בהר סיני - ויקרא כה נה: "כי לי בני ישראל עבדים" ומכרה עצמה לעבדות לאדם - תרצע.

בדיאלוג של אפלטון "קליטופון" סוקרטס אומר - "ומי שאינו יודע להשתמש בעיניו או באזניו או בכל איברי גופו מוטב לו שלא ישמע ולא יראה ולא ישתמש בגופו לצורך כל שהוא, משישתמש בו שימוש קלוקל" (כל כתבי אפלטון, כרך ה', עמ' 149).

אך באופן מובהק יותר אנו מוצאים עיקרון זה בברית החדשה: מתי 5, 27: "שמעתם כי נאמר 'לא תנאף'. 28 ואני אומר לכם שכל המביט באשה מתוך תאוה אליה כבר נאף אותה בלבו. 29 אם עינך הימנית תכשיל אותך, נקר אותה והשלך אותה ממך, כי מוטב לך שיאבד אחד מאבריך משישלך כל גופך לגיהנום. 30 ואם ידך הימנית תכשיל אותך, קצץ אותה והשלך אותה ממך, כי מוטב לך שיאבד אחד מאבריך מרדת כל גופך לגיהנום."

גם המשך הדיאלוג הוא ברוח הברית החדשה, שכן נאמר שם - "הצדיק לעולם לא יגרום נזק לשום אדם" (שם, עמ' 152), גם לא לאויבים - וכבר דנו בזה.


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-06-25.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t0716_1