לדלג לתוכן

ביאור:אמונה טהורה/השער האחד־עשר: דברי המדע שבחז"ל

הוספת קישורים
לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

השער האחד־עשר: דברי המדע שבחז"ל

כבוד אמיתי וידיעות אמיתיות

[עריכה]

מן המפורסמות, שבניגוד לירידת הדורות התורנית והרוחנית, שבה אם ראשונים כמלאכים אנו כבני אדם, בתחומי המדע, להבדיל, העולם הולך ומתקדם, למן אבי יושב אוהל ומקנה ועד ימינו אלה, דור הולך ודור בא.
כך שידיעות שראויות ונאות בדור מסוים, באשר הוא שם , מתגלות כטעויות או כחוסרי דיוק בדור מאוחר ממנו, ובניין הזקנים נסתר ע"י הנערים. ופשוט שאין בדבר משום זלזול בבני הדורות הקודמים שהחזיקו בידיעות המתאימות לתקופתם, כדרכו של עולם [1]. על המזלזל בקדמונים על טעויותיהם עולה התמיהה, מי ערב לו שאם היה חי בדורם, היה דווקא הוא הבן החכם שאילו היה שם היה נגאל מתפיסותיהם המוטעות}}. ובאמת, יש מקום רב יותר להשתאות כיצד בכלים שעמדו לרשותם בזמנם, היו שחישבו את היקפו של כדור הארץ, מאשר לדרוש מהם לגלות תפיסות מתקדמות יותר על תנועתם של כוכבי הלכת}}.
והרי דבר פשוט הוא שגדולי ישראל חכמים היו, ולא נביאים. וכיצד ידעו תגליות שנודעו מאות שנים לאחריהם? ומה בכך, ואדרבה, חכם עדיף מנביא [2].
ומי לנו גדול מאדם הראשון, שבירר ברוח הקודש את שמות הברואים [3], ואף על פי כן בתחילה לא ידע שמנהגו של עולם הוא שהחמה שוקעת [4]. ומה בכך.
צא ולמד מחכמי אומות העולם הקדמונים, שנתן להם ה' מחוכמתו, ומקובל בעולם לכבדם אף על פי שכבר נתגלו טעויותיהם הרבות והמהותיות, ואפילו שאדם מן היישוב בדורנו, ידיעותיו המדעיות רחבות יותר עמוקות יותר ומדויקות יותר מכל חכמי העולם הקדמונים גם יחד. וכבר הודו חכמיהם החדשים שאין זה פחיתות לקדמוניהם, אלא שהם כננסים על גבי הענקים שקדמום [5]. ולא תהא כוהנת כפונדקית, חכמינו זכרונם לברכה, שחלק להם ה' מחוכמתו, וחכמי דת האלוקית היו, ולא חכמי הטבע וההנדסה והתכונה והרפואה בייחוד [6], ולאפס ותוהו נחשבו בעיניהם נגד חכמת התורה אשר בליבותם [7]. על אחת כמה וכמה שלא ייפגע כבודם בגלל חוסר ידיעתם בפרטים מדעיים שונים שלא נודעו בזמנם.
המתעקש לומר בדורנו שחז"ל צדקו בכל דבריהם המדעיים, מלבד מה שחוטא לאמת, עצם זה שתולה את כבודם בידיעותיהם המדעיות לא יוסיף לכבודם, אלא אדרבה. ובא לברך ונמצא מקלקל .

דברי חז"ל בעניינים מדעיים

[עריכה]

כבר הארכנו [8] בכך שרבים חלקו על חז"ל בעניינים שאינם הלכתיים, והבאנו את טעמם. כעת נדון בדברי חז"ל בעניינים מדעיים.
רוב הגאונים, הראשונים והאחרונים שדנו בסוגיה סוברים שבעניינים מדעיים חז"ל הסתמכו על חכמי המדע של זמנם, ולכן ייתכן שהביאו טעויות בעובדות מדעיות [9]. ב. רב האי גאון (הובא במהר"ם אלאשקר סי' צו): "וכבר דחו לה להא מילתא רב שרירא גאון ורבינו האיי גאון ז"ל בשתי ידים ומחו לה מאה עוכלי בעוכלא וכתבו ז"ל: ודעו דאע"ג דהך בריתא דפסחים דר' יהודה תיובתא לעולא ולרבא, ליתה להך בריתא ולא לדרבה דבין רבי יהודה בין רבה סבירא להו הרקיע עשוי כקובה והגלגל קבוע הוא והמזלו' חוזרין והחמה היא בעצמה המהלכת ביום למטה מן הרקיע מן המזרח למערב... וליתה להא מילתא מכמה אנפי לפי שאינו רקיע אחד וכו'"}}. ג. רבינו חננאל (מועד קטן יא ע"א): "אמר רב אמר לי אדא ציידא כוורא סמוך למיסרחי מעלי וכו' כי באותה העת ובאותו מקום היו אומרים להם הרופאים כשתאכל דגים שתה אחריו וכו'" – משמע שהמימרא שבגמרא היא רק דברי הרופאים (לעומת זאת עיין במה שנביא מדבריו לקמן בשיטה ב שאין לחלוק על דברי חז"ל בחכמת הכוכבים)}}. ד. הרמב"ם (מורה נבוכים ח"ג פרק יד): "ואל תבקשני לתאם כל מה שאמרו מענייני התכונה [אסטרונומיה] עם המצב כפי שהוא, לפי שהמדעים באותו הזמן היו חסרים, ולא דיברו בכך משום שיש להם מסורת באותם הדברים מן הנביאים, אלא מצד שהם ידעני אותם הדורות באותם המקצועות, או שמעום מידעני אותם הדורות". ועוד כתב (שם ח"ב ח): "כי הדברים העיוניים לא דיבר בהם כל מי שדבר אלא כפי שהביאו אליו העיון, ולפיכך צריך לסבור מה שנתקיימה ההוכחה עליו"}}. ה. רבי אברהם בן הרמב"ם (במאמרו אודות דרשות חז"ל): "לא נתחייב וכו' שנטען להם ונעמיד דעתם בכל אמריהם ברפואות ובחכמת הטבע והתכונה וכו' וכן אמר אבא מורי ז"ל"}}. ו. רבי הלל בן שמואל מוירונא (ספר תגמולי הנפש חלק שני ציון שני ד"ה דע וד"ה אמנם החלק הה'): "דע כי כל דברי רבותינו ז"ל נחלקים לשישה חלקים... ובזה החלק החמישי נכנסים דברי רפואות שהם חיי דברייתא בקצת מהם, אע"פ שרובם דברי זקנים וזקנות"}}. ז. המאירי (שבת סז ע"א ד"ה כל מיני הלחשים): "וזה שכתבו רבותינו ע"ה הרבה מהם [רפואות ע"י לחשים והשבעות] בסוגיא זו ובמקומות אחרים, הם נעזרו בדבר זה בצירוף בשני דברים: האחד – שלא היה שם דבר כדאי להטעות, אלא הבלים המוניים וכזבי הנשים כמו שתראה ברובם שהיו מיחסים אותם על שם הנשים המיניקות והמגדלות את הילדים ומגדלות אותם בלימוד הבליהם, והוא אמרם אמרה לי אם וכו'. והשני – שמצד שהיו ההמון באותו זמן בטוח באותם העניינים, היה טבעם מתחזק ונמצא מצד ההרגל עזר טבעי בהם"}}. ח. רלב"ג (מלחמות השם מאמר חמישי ח"א פרק נב, הובא בהערות על הרלב"ג בראשית טו ד ד"ה ואולם): "שבכמו אלו הדברים [חכמת הכוכבים] לא נרחיק שיהיו לקצת חכמינו אז דעות בלתי צודקות". וכן דחה את דבריהם בעניין ארון הברית (רלב"ג שמות כה ד"ה הנה הארון): "ועובי ארונות הזהב לא נודע, ועכ"פ היה להם עובי מורגש כדי שישלם להם הקיום. ולא יתכן שיהיה עובי ארונות הזהב טפח כמו שאמרו ז"ל [יומא עב ע"ב: "אמר רחבה אמר רב יהודה: שלוש ארונות עשה בצלאל, אמצעי של עץ תשעה, פנימי של זהב שמונה, חיצון עשרה ומשהו"], כי לא יתכן שישלם אחד מאלו הארונות בזה העובי מכל הזהב הנזכר ב'אלה פקודי' העשוי למלאכה, וזה יתבאר למי שעיין בהנדסה עיון מעט. ואולם אמרו זה ז"ל להורות על שכבר היה לאלו הארונות עובי מורגש"}}. ט. הרדב"ז (שו"ת הרדב"ז ח"ח סי' קצא ד"ה ועוד אני אומר): "ועל כרחך למד [שמואל] חכמת הטבע שאי אפשר להיות רופא אם לא ידע זאת החכמה וכו' וכמה חכמים [מן האמוראים] היו רופאים ובקיאים בחכמת הטבע וכו', ואעפ"י שיש בדברי הפילוסופים דיבור סרה בענייני ההשגחה, וקצת מהם יגיעו עוד בשרשי התורה, לא מפני זה יגונה מי שלמד דבריהם"}}. י. רבי יוסף קארו (כללי הגמרא על הליכות עולם שער ב אות י): "אילו היה דבר התלוי בדין – היינו אומרים רבי לא שנאה רבי חייא מנא ליה, אבל דבר התלוי במציאות אם ישנו אם אינו [השאלה האם יכול להיות שאישה תפיל דמות עורב ושליא תלויה בו] – אין לרבי יתרון על שאר בני אדם"}}. יא. אמרי בינה ((מאור עיניים ח"ג, לרבי עזריה מן האדומים) תחילת פרק יד): "הנמצא להם [לחכמינו] ז"ל בדברים העיוניים, כמו על אודות אצטגנינות וצורת השמיים והארץ וכדומה, אשר דבריהם בם אנושיים לגמרי בפנותם אל הדרושים ההם איש במתנת שכלו, או כפי מה שקיבל מחכמי הדורות מאיזה עם היו בלי שפע נבואה ועזר ממנה, יכולים אנחנו עם רצונם הטוב לתת בו אל האחרונים [אנשי המדע מהדורות האחרונים] שכתבו נגדם אוזן שומעת ולבחון דברי החלקים כפי כח דעתנו". יש להדגיש שהיו מגדולי ישראל שיצאו נגד ספר זה ונגד מחברו, אך היו שקיבלוהו, ובפרט לאחר התנצלותו (האריך בזה אוצר ישראל ערך עזריה מן האדומים)}}. יב. רבי שמואל יפה אשכנזי (יפה תואר על בראשית רבה ב ו ד"ה ולא): "ואע"פ שחכמי התכונה לא יסבלו זה כלל ומופתיהם נאמנים, אינו קשה, שהרי חז"ל לא היו בקיאים בחכמה זו, רק מה שהוא נצרך לקבועא דירחא"}}. יג. רבי יש"ר מקנדיאה (ספר אילים ה מעיין חתום אות סז): "מה שתיקנו ביוצר של שבת 'ובוקע חלוני רקיע' הוא כפי מחשבתם שהוזכרה בתלמוד. ואין לתמוה אם היו נוטים מן האמת בדברם בעניינים שאינם מעסקם ואמונותם ואינם מקובלים אצלם"}}. יד. הרמח"ל (מאמר על ההגדות ד"ה עוד צריך): "וישתמשו [חז"ל] מן הלימודיים שהיו מלמדים בדורות ההם אנשי החכמה הטבעית והתכונה" (ובהמשך דבריו שם מבאר שממילא עיקר כוונתם של חז"ל אינו לחכמת הטבע עצמה אלא לסודות שרצו לרמוז בה, ולכן לא יוסיף ולא יגרע אם טעו בזה)}}. טו. הפחד יצחק (ר' יצחק למפרונטי ערך צידה האסורה והמותרת בשבת): "הורו באצבע דלאו כל מילי דאתאמרו בגמרא מפי הקבלה הם"}}. טז. החתם סופר (בשו"ת יורה דעה סי' שלח ד"ה ונחזי) כתב: "ועליהם [על חכמי הטבע הראשונים] סמכו חז"ל בהרבה עניינים מענייני התורה, כמבואר פרק רבי עקיבא (שבת) פ"ה ע"א"}}. יז. רבי ישראל מרוז'ין (דברי מנחם פירוש למסכת אבות עמ' 8, הובא בספר התורה שבעל פה סמכותה ודרכיה פרק ו): "כי הם [חז"ל] לא התעכבו על זה [בענייני שאר החכמות] לחקור כל כך, כי חקרו בענייני התורה אשר היו להם חשובים יותר"}}. מהר"ץ חיות הקדמה יח. המהר"ץ חיות (בהקדמתו, ד"ה ואולם): "גם לא הניחו חז"ל מלהשתדל להשלים עצמם ובני דורם. בשאר החכמות העוזרות לחכמת האלהות ולדיני התורה. והיו משכילים בטבעיות ובלמודיות כפי מעמד ומצב החכמות בזמניהם. מהם בחכמת התקופות הנחוצה לצורך קדוש החודש וקביעות המועדות. וחכמת המדידה מוכרחת לצורך מדידת עיר הקרובה לחלל. ולמדידת תחומי שבת. וחכמת הרפואה לדיני נדה ופצוע דכה וכרות שפכה. וחכמת הנתוח לדיני טריפות. וידיעות טבעות בעלי חיים והנטיעות לצורך דיני כלאים"}}. יט. המהר"ם שיק (אה"ע ז ד"ה והנה): "והנה לפי הנראה לי דהדברים דלא קבלו חכז"ל מהלכה למשה מסיני [לגבי סוגיית מקום החמה בלילה והרקיע] אלא שלמדו כן לפי סברתן, ובדבר שאינו מקובל ואין לו שורש בתורתנו אלא עפ"י השכל והניסיון, קשה להכריע, וכמה פעמים הכריעו חכמים עפ"י השכל שהדבר הוא כך והדור הבאים אחריהם השכילו יותר בדבר זה"}}. כ. דברי יוסף (לרבי יהוסף בן מנחם שווארץ, ח"ג־ח"ד הקדמה ד"ה ועתה עמוד 12): "אולי ייפלא בעיני הקורא כי ימצא שאני סותר דברי הראשונים וגדולים ממני. ע"פ הרוב הדברים האלה נמצאים בעניין ידיעת המציאות, והחטא והשגגה בה הוא חטא חיסרון הידיעה לבס, לא חיסרון חכמה דעת ותבונה. בדרך משל, האינו שיגעון לומר שהנער המוני זמנינו עלה במדרגת החכמה ובינה ממעל למדרגת הפילוסוף הקדמון זוקראט [סוקראטס], כי החכם ההוא לא ידע ולא נודע לו אז עולם החדש ארץ אמעריקא ואוסטראליע והנער המוני הזה ידעהו. ראיה ומופת שבחטא חיסרון הידיעה נכשל לפעמים גם המושלם בחכמה ובמדע"}}. כא. הרש"ר הירש (מאמר הרש"ר הירש על אגדות חז"ל, אות א ד"ה אכן מה, הודפס בקובץ המעיין טבת תשל"ו, עמוד 10): "חכמי דת האלוקית... היו חז"ל, ולא חכמי הטבע וההנדסה והתכונה והרפואה בייחוד וכו', ולא מצינו שנמסרו להם ידיעות האלה מסיני ידעו [חז"ל] כל החכמות והמדעים כפי אשר מוסכם היה בזמניהם לאמת [ולא ע"פ האמת המוחלטת], ועמדו בזה בשווה על במותי החכמה והמדע עם כל שאר גדולי החכמים באומות העולם"}}. כב. הבריחי זהב (סי' טו): "ולמה יאמרו הטועים שחכמים היו צריכים לדעת עיקרי חכמת הכוכבים על בוריים? ושלמה אמר להיפך, שתכלית הידיעה שנדע שלא נדע, שמחמת שרואה שאינו משיג בגשמיות לא יהרס לשאול מה למעלה ומה למטה מה לפנים ומה לאחור"}}. כג. הבן איש חי (בניהו בבא בתרא כה ע"ב): "אלא ודאי חכמי ישראל לא החליטו דברים אלו לאמת אלא אמרו שהשערת השכל כן נראה לומר על פי חכמת התכונה שהיתה בזמנם, ולא אמרו אלא בדרך אפשר"}}. כד. יד יהודה (הלכות טריפות סי' מ סוף ס"ק ב): "ונמצא כזה דבאיזה דברים לא היו [הקדמונים] בקיאין היטב וכו', וכיוצא בו מצינו לאדוננו הרשב"א וכו' ובעלי השו"ע הלכו אחריו, ואין זה שום פחיתות כבוד להם בזה [לומר שאינם בקיאים] כמ"ש כבר, דמצינו כן גם בגמרא (חולין נז ע"א) דאמרו ברבי לא היה בקי בתרנגוים" (וכן כתב שם סי טו ס"ק ב על דברי הב"ח ש"לא היה בקי בתרנגולים ואינו מכיר במציאות כלל")}}. כה. קסת הסופר (בעל פירוש קסת הסופר על שו"ת מן השמיים) (בראשית כ כא ד"ה ויברא): "ראינו בכל התלמוד בדיני איסור והיתר היותר חמורים שחששו רז"ל לדעת חכמי הטבע... ואם נמצא מאמר כזה שיש תולדה מבלי זרע [כגון כינים], הוא ע"פ שיטת אריסטו"}}. כו. רבי יצחק מלצאן (מאמר "שפת אמת", הובא בספר תורה שבעל פה סמכותה ודרכיה פרק ו): "ובל יקטן בעינינו מעלת חז"ל אשר לא ידעו מאיזה המצאות, יען לא שמו לבם על עניינים אלו כאשר לא יגונה איזה פרופסור גדול אשר ידיו רב לו אם לא יהיה בקי במלאכת עיבוד העורות, כן לא תתמעט בעינינו מעלת חז"ל אם לא שמו לבם לאיזה חכמות המועילות לישוב העולם"}}. כז. רבי מנחם נחום פרידמן משטיפנשט (פירוש מן בפתיחה עמוד 7) (בתשובה למי שהקשה לו שישנן טעויות בדברים מדעיים בש"ס): "השמעת מעולם שאנחנו, מעריצי התלמוד, שבחו אותו שהוא ספר תכונה שאין כמוהו? או שהוא ספר חקירת הטבע עד להפליא? השמעת מעולם שחז"ל אומרים בדברים הנוגעים לתכונה או לחכמת הטבע קבלו דעתנו?... בדברים הנוגעים לחכמות חיצוניות... כאשר שמעו דבר אמת מפי חכמי אומות העולם מייד הודו לדבריהם"}}. כח. הריא"ה הרצוג (הובא באסיא כרך ה עמוד 196): "לא אכחד כי כמעט בושתי ונכלמתי מדברי כבוד גודלו... ואולם הם [חכמינו] ז"ל קיבלו את הנ"ל לאמת ובנו הלכות גדולות על ההנחה הזאת, הואיל ואריסטו קבע כך ונתקבל מפי כל החכמים שבעולם... במחילת כבוד גודלו, טעות גמורה היא מצידו... חבל שבעוד המדע הולך וכובש עולמות ומגלה סודי סודות, אם כי גם הוא טועה לפרקים, אנו בקשר לענייני מדע הנוגעים לתוה"ק משקעים ראשנו בחול כהעוף הידוע, ותו לא מידי"}}. כט. הרב דסלר (מכתב מאליהו ח"ד עמוד 355 הערה 4): "ואם לפעמים נתנו [חז"ל והגמרא] הסברים שהם לפי ידיעת הטבע שבימיהם, חובה עלינו לחפש הסברים אחרים שבהם יתקיים הדין על מכונו לפי הטבע שבימינו"}}. ל. הרב כשר (קו התאריך הישראלי שער ד פרק כה): "להלכה למעשה וכו' אין לבנות יסוד על השקפה זו [של הראשונים] וכו' ובעניין כזה יש להתחשב להלכה במציאות המוחשית בלבד" (לעניין קו התאריך, ובהערה 10 שם הביא דוגמאות נוספות מנושאים אחרים)}}. לא. האגרות משה (חו"מ ח"ב סי' עג): "וגמירי דאי בדרי לה סמי חיי דנאמר בגמרא על הא דמחו בגידא דנשיא ועל הא דמחו בכוליתא שהכשירו – אין גמירי זה מהלכה אלא מדרכי הרפואה"}}. לב. הרב מרצבך (דגלנו, תשל"ו, הובא בחזון שמיים (לרב איתן ציקינובסקי (ציקוני)) עמוד יא, בספר עלה יונה, ובאור ישראל ניו יורק שנת תש"ע גיליון נ"ט): "ויש שדיברו [חז"ל בעניינים מדעיים] בלשון ידיעות תקופתם של בני דורם"}}. לג. הגרש"ז אוירבך (שמירת הגוף והנפש ח"א מבוא ו עמוד 54): "כעת איני זוכר אם יש מישהו שממש חולק [על שיטת רב שרירא גאון ורבי אברהם בן הרמב"ם, שכתבו במפורש שחז"ל למדו עניינים מדעיים מחכמי האומות ואף הביאו לעיתים טעויות] או אפילו אם יש מישהו שיכול לחלוק עליהם". עכ"פ מוכח שסבר כשיטה זו}}. לד. רבי חיים דוד הלוי (שו"ת עשה לך רב ח"ה מט): "ועוד נראה לי שיש עניינים שבהם דיברו חז"ל מתוך חכמתם האנושית הפשוטה, והם דברים שאינם נוגעים כלל לענייני תוה"ק ופרשנותה וכו', כי אותה מחלוקת היתה בענייני הטבע, שאם גם עתה יתברר באורח מדעי מדויק שהנחה מסוימת בדברי רבותינו אינה מדויקת די צרכה, אין זה פוגם חלילה בגדולתם וגדלותם כחכמי התורה, שכן דבריהם הקשורים בתורה נאמרו מכח קדושת התורה, והם מעין רוח־הקודש, ואילו יתר דבריהם בנושאים כלליים נאמרו בעומק חכמתם האנושית הפשוטה בלבד"}}. לה. הרב שלמה פישר (בית ישי דרשות מז הערה ד): "רבים תמהים בזה כי לפי מה שידוע האידנא אין הלב אלא משאבה בעלמא ואילו הרגש משכנו במוח כמו השכל וכו'. וכיו"ב תמהים רבים על כך שחכמת הקבלה מיוסדת על תמונת העולם וחוקי הטבע שלפי חכמי יוון, כגון מציאות הגלגלים, וז' כוכבי לכת, וד' יסודות, וחומר וצורה, וההנחה שכל דבר נמשך למקורו, וכיו"ב טובא וכו'. וליישב זה וכו' כי הנבואה תבוא לו לנביא לפי תמונת העולם שבליבו [אע"פ שאינה נכונה] וכו'. ק"ו שנכון הדבר לאמרו על גילויים שמימיים שאינם במדרגת נבואה" (והביא סיוע לזה מהמורה נבוכים ומתורת העולה לרמ"א (לעומת זאת עיין בדברי הרמ"א שהבאנו לקמן בשיטה ב) ומהמגיד מישרים לב"י)}}. לו. הרב שלמה קורח (רב ואב"ד בבני ברק) (זמנים למלך על הרמב"ם קידוש החודש פי"ט הט"ז, וכן כתב בשפת מלך על יסודי התורה פ"ג ה"ט ד"ה וכיוון): "הכל [בעניינים הטבעיים] ע"פ החוקרים שבעיקרם חכמת יוון. וחז"ל כל מה שכתבו בעניינים כאלה היה ע"פ החקירות שידעו בזמנם... יכולים לסתור אותו ע"י החקירות... שהמציאות דוחה דרשות"}}. לז. מנוחת אהבה (מהדורה שלישית ח"ג, מילואים, יח ו): "ומעתה דעת לנבון נקל, שדברי חכמי ישראל הם ג"כ לפעמים על דרך החקירה האנושית, ואין כל דבריהם בנבואה וקבלה ורוח הקודש". והוסיף שהרב מאזוז (הרב נאמ"ן) כתב על דבריו "דבריו נכוחים וישרים, כולם נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת וכו'. וחלילה וחלילה לפסול את דבריו מפני שהתייחס לדעות המדענים בזמננו, דתורה אמת כתיב בה, וכל הפוסל במומו פוסל", ושהרב עובדיה יוסף זצ"ל כתב על כך "אני מסכים לכל הדברים הנ"ל" (לעומת זאת עיין במה שנביא מדבריו לקמן בשיטה ב שאין לזוז מדברי חז"ל בכל דבריהם. וצ"ע) (ובמנוחת אהבה שם הוסיף לספר שבגלל דבריו אלה, כמה אנשים המכנים עצמם "אברכים" קמו עליו מתוך קנאה וצרות עין והחלו ללכוד ברשתם גם תמימי דרך וכו')}}, שהרי חז"ל אינם רופאים, ורק כתבו בתלמוד דברים בעלמא שראו, ולכן אין לסמוך על הרפואות שהביאו [10], וכן בענייני חכמת הכוכבים – לא היתה לחז"ל מסורת מן הנביאים, אלא למדום באופן טבעי ע"פ המדעים שבאותו הדור, ומדעי אותו הדור היו חסרים [11]. ועוד כתב שם ח"ב ח: "כי הדברים העיוניים לא דיבר בהם כל מי שדיבר אלא כפי שהביאו אליו העיון, ולפיכך צריך לסבור מה שנתקיימה ההוכחה עליו"}}, ובדבר התלוי במציאות אם ישנו אם אינו [12] – אין לרבי יתרון על שאר בני אדם [13], שחכמי דת האלוקית היו חז"ל, ולא חכמי הטבע וההנדסה והתכונה והרפואה בייחוד [14], והמתעלם מכך, הריהו כטומן ראשו בחול [15].
הרש"ר הירש אף הוסיף, שכל ידיעה תמוהה בעניינים מדעיים שנמצאת בחז"ל, כשנחקור ונדרוש נמצא שכך היה מפורסם ומקובל לאמת בקרב חכמי המדע בזמנם [16]. ואכן, החוקר ודורש בכתבי חכמי המדע מתקופת התנאים, ימצא בהם ידיעות רבות שמוזכרות בתלמוד, בין אלו הנכונות ובין אלו שלא, למשל: ישנם עכברים הנוצרים מהאדמה, סלמנדרה חסינה מאש, שדרה הופכת לנחש, העובר נע ברחם מהיום הארבעים להריון, חגבים אינם זזים בשעת הטל, אישה מתעברת סמוך לווסתה, הננשך על ידי כלב שוטה יאכל את הכבד של הכלב, דולפינים משמשים פנים כנגד פנים [17].
ידיעות אלו חשובות גם על מנת שלא נטעה ונפרש דברי חז"ל כרמזים לרעיונות נסתרים, כאשר כוונתם היתה כפשוטם, כיוון שכך סברו בזמנם, אף אם בימינו הדבר נראה רחוק. כך למשל לגבי שדרה הופכת לנחש, כבד כועס, גלגל חמה משמיע קול, המחלוקת האם העננים מגיעים מהאוקיינוס או מהרקיע, המחלוקת האם מקום החכמה בראש או בלב [18].
אחרי הודיענו את כל זאת , הרי שאין צורך, ובמקרים רבים אף אין זה נכון, לתרץ בסוגיות שונות שנשתנו הטבעים.
למותר לציין שכל אלו ייחסו לחז"ל בעניינים אלו רק טעויות שהן בבחינת אנוס בדבר משנה, אך לא טעויות בשיקול הדעת, שהרי שיקול הדעת הוא היסוד [19], ואם אין יסוד אין בניין, הוא התלמוד כולו [20].

לעומתם, חלק מהראשונים והאחרונים סברו שאי אפשר לומר שחז"ל הביאו טעויות אף בעובדות מדעיות [21]. ב. שו"ת הרשב"א (ח"א סי' צח): "וייבטל המעיד ואלף כיוצא בו ואל תיבטל נקודה אחת ממה שהסכימו בו חכמי ישראל הקדושים" (בעניין טריפות)}}. ג. שו"ת הריב"ש (סי' תמז): "כי לא מפי הטבע והרפואה אנו חיין, ואנחנו על חכמינו ז"ל נסמוך אפילו יאמרו לנו על ימין שהוא שמאל, שהם קבלו האמת ופירושי המצווה איש מפי איש עד משה רבינו" (בעניין טריפות)}}. ד. שו"ת התשב"ץ (ח"א סי' קסה תחילת וסוף ד"ה ומה שכתבת): "שלא נעלם מהם האמת כי הם אנשי אמת מקבלי האמת מאלקי אמת וכו', ובוודאי מאשר ראינו עומק שכלם בפירוש המשניות ובכל דבריהם, יש לנו לומר שא"א שישיגו חכמי העכו"ם במחקריהם מה שלא השיגו הם, וכבר הפליג בעל ספר הכוזרי ז"ל להראות ליאות שכל היונים מהשיג מאשר השיגו חכמי ישראל בעניין הטריפות ובנגעי אדם ובגדים ובתים ובעניינים אחרים וכו', וכ"ש בענייני השיעורים דבחושבנא ושיעורא תליא מילתא, שא"א לומר שתקצר יד שכלם מהשיג מה שהשיגו אוקלידס וארשמידש [ארכימדס] להבדיל בין החול ובין הקודש וכו', שאין בכל דברי רז"ל דבר שיפול ממנו ארצה כי הם אמת ודבריהם אמת"}}. ה. האברבנאל (ישועות משיחו תחילת ח"ב לפני העיון הראשון, דף יז ע"ב): "גם דברי החכמות שלהם [רפואות ותכונה]... אם אינם מסכימים לדעתינו אין זה בחסרון האומרים ולא לחולשת דבריהם כי אם לקצרנו..." ו. אור החיים לחסיד היעב"ץ (פרק ג): "חכמי ישראל היו בקיאים בכל מה שיצטרך מהחכמות להבנת התורה והתלמוד כי גם בשבעים לשון ובחכמת הכישוף היו בקיאים. אכן לא היו מוציאים ימיהם כלל כי אם בעיתות הבטלה היו מקבלים אמיתת הדברים מהחכמים אשר קיבלו מהנביאים אשר הם קיבלו מבורא העולם, לא שחקרו בהם החקירה העצומה אשר כלו ימיהם בה חכמי האומות"}}. ז. הרמ"א (תורת העולה ח"א פרק ב): "לא יחשוב האדם החס על כבוד קונו וכבוד חכמי התורה כן [שחכמי ישראל טעו בענייני התכונה], אלא ידקדק בדבריהם שבוודאי נמצא תוך כל דבריהם כמו שנתבאר באלו המאמרים שידעו סוד התכונה על צד שידעו אותו חכמי הגויים ויותר מהם, שידעו גם כן דרכים אחרים אשר נעלמו מכל חכמי הגויים"}}. ח. ר' יוסף אשכנזי ("התנא מצפת") (הודפס בתרביץ כח חוברת ב, טבת תשי"ט) פרק לב: "שאע"פ שאמרו חכמים על עניין החמה 'ונראים דבריהם', לא אמרו משום הכי שאמת הם"}}. ט. המהר"ל (באר הגולה ו י) יצא בחריפות נגד האמרי בינה (שהובא לעיל בשיטה א), וכתב עליו: "איך לא ירא לדבר בחכמים, וידבר עליהם כאילו הם אנשים בדורו, חבריו וכו'. תמצא כי האמוראים לא היו חולקים על הראשונים, הם התנאים. ואשר אחר כת האמוראים, לא היו חולקים על האמוראים וכו'. וגילה פנים בהם שלא באמת, ונתן אותם כבלתי יודעים שום חכמה, וכאילו חס ושלום הם נבערים מדעת"}}. י. שו"ת שבות יעקב (ר' יעקב ריישר) (ח"ג סי' כ): "כיון שעיקר ספריהם הוא מחכמת אומות העולם אריסטו וחביריו, אין לסמוך על דבריהם לדינא" (ושם הוסיף שכך כתב גם החוות יאיר ריט, שאין לסמוך על ספרי חכמי האומות לדינא, ולא ללמוד אלא רק את חשבון א' י"ב תשצ"ג. אך באמת דברים אלו לא נמצאים שם כלל)}}. יא. אמונת חכמים (רבי אביעד שר שלום באזילה) פרק ב ד"ה אמנם: "הרלב"ג כתב על דברי רז"ל כי זה דרך דרש כי כבר התבאר במופתים הנדסיים... אבל אי אפשר שהרלב"ג יהיה חכם גדול יותר מרז"ל... אני מאמין שהם אמת ודבריהם אמת"}}. יב. רבי יהונתן אייבשיץ (יערות דבש ח"ב דרוש ז ד"ה טעם שני, ובדומה לזה בח"א דרוש ד (ל ע"ב)): "ואמת אמרו חכמי ישראל [בענייני כוכבים] – כי כל דבריהם אמת ואמונה וקבלה מנביאים אשר בסוד ה' באו"}}. יג. החיד"א (שם הגדולים מערכת ספרים ה ב): "היו מן הגדולים שעלה על דעתם לנטות קצת מדברי רז"ל בצד מה [בעניינים מדעיים], והיה זה שהם היו חכמים בלימודיות וטבעיות ודעתם רחבה, וסברו כי רז"ל היו חכמים לבד וכו'. אבל הי"ל לשום ליבם כי רז"ל היה להם רוח הקודש ואליהו זכור לטוב שכיח גבייהו וכו' וצריכין אנו לכוף ראשנו ולקבל האמת מבעלי האמת"}}. יד. פרי מגדים (אשל אברהם שכח ב): "ואפילו החולה והרופאים אומרים אינו צריך [לחלל שבת על מחלת צפידנא] – שקר אומרים, כי מקובל ביד חז"ל שסכנה הוא"}}. טו. ספר הברית (רבי פנחס אליהו הורביץ) ח"א מאמר יד פרק ח: "ולשון חכמים תיטיב דעת ענין זה [שכינים נוצרות מן הזיעה וכד'] מכל אמר יגידו מחקרי הגויים, כי דבר ה' בפיהם אמת נכון הדבר"}}. טז. רבי צדוק הכהן מלובלין (תפארת צב"י על שו"ע יורה דעה סי' לה סוף ד"ה עוד): "העתקתי כל דבריו [של התשב"ץ שהובא לעיל] כי ממנו תצא תורה למתפרצים מדברי חכמי העכו"ם נגד דברי חכמינו ז"ל וחושבים כי נגלה להם [לחכמי העכו"ם] כל תעלומות הנעלמים מעם רז"ל ח"ו, תיפח רוחם של החושבים כן". וכן כתב (משיב הטענה תשובת ר' צדוק): "גם אם נראה מופתי חכמי האומות ויהיו נראים חזקים, כל שנמצא משמעות מדברי חכמינו ז"ל הקדושים היפך דעתם – לא נאבה להם ולא נשמע להם, אבל נעמול ונטריח לדחות מופתיהם, ואם לא נמצא לדחותם הנה לא נחשוד אלא ששכלינו לואה מהגיע לזה, אבל נאמין כי דברי חכמינו ז"ל כנים... הא אין לנו אלא לסמוך על המקובלים מפי נביאים וחכמינו ע"ה בעלי הופעה ורוח הקודש, ואשר עליהם נאמר מגיד דבריו ליעקב"}}. יז. ערוך השולחן (אבן העזר סי' יג סעיף ל): "וכלל גדול אומר לך, שרבותינו חז"ל לבד גודל קדושתם וחכמתם בתורת ד', עוד היו יותר גדולים בחכמות טבעיות ובידיעות העולם יותר מכל המתחכמים להשיב על דבריהם הטהורים"}}. יח. שו"ת תולדות יעקב (רבי יעקב זאב כהנא) (יורה דעה סי' לג ד"ה הגם, עמודים עד ע"ב – עה ע"א): "כל רז לא אנס מהם [מחז"ל] הן בחקירה והן ברפואה והן בטבע והן בפילסופיא והן בחכמת החשבון והן בתכונה והן בחכמת הכישוף ובלשנות וכו'. וא"ת מנין היה להם ידיעה בכל הנ"ל, אני אומר לך לא מחקירתם ולא סמכו על חכמתם רק ידעו הכל מהתורה הקדושה וכו'. אבל חכמיהם [של הגויים] המה באו ויבואו בכוחם ובחוכמתם, לכן א"א להיות בלא מכשול כי השכלתם היא תכשילם כאשר ראינו בספריהם לא ראי זה כראי זה, כי המושכלות שלהם אינם עומדים על מקום אחד כי המושכלות שלהם נחלקות לפי האדם ולפי העת}}. יט. שו"ת צפנת פענח (ח"א סי' יד): "רפואות הנזכרים בגמרא זה גדר חלק מן תורה שבע"פ המסור לנו בקבלה, ובאמת זה גדר ספר רפואות" (אמנם לא ברור אם כוונתו לקבלה מסיני דווקא, שהרי עיקר כוונת דבריו שם לומר שהם חלק מתורה שבע"פ, שאסור לכותבן. והרי גם דברים שאמרו התנאים והאמוראים מסברתם כלול בתורה שבע"פ)}}. כ. מעוז הדת (רבי יהושע הלר) פרק ו סימן ו: "ועל כל אלה נשאל, וכי חכמינו ז"ל קניגיים היו או בליסטריים היו? ומאין ידעו כל אשר ביבשה ואשר בים אשר ביישוב ואשר במדבר?... אשר בלעדי הקבלה מהנביאים ונותן התורה יתברך שמו, היוצרם יחד ויודע אותם, אין יכולת בשר ודם להשיג ידיעות אלה בהחלט גמור, והכל רמוז או כתוב בתורה"}}. כא. החזון איש שו"ת וחידושים (בני ברק תשע"ו) סי' תמ: "לא אמר כלום [ספר מחר חודש שכתב שחז"ל לא ידעו שיש מקומות שבהן השמש לא שוקעת כלל] וכו' וקטנותו גרם לו". וכן כתב בחזון איש או"ח־מועד קלח ד ד"ה ודע: "הם [דעת העיתים לבינה שחז"ל למדו את אורך שנת החמה והמולד בדרכים טבעיות] מהכזבים שהיצר מחבבן". (אמנם כדברי העיתים לבינה הללו בעניין אורך המולד נמצא גם בראשונים – הסמ"ק מצוריך סי' קג)}}. כב. הרבי מליובביץ' (מה רבו מעשיך ה' עמוד 105): "גם אותם נושאים בתלמוד הקשורים בטבע האדם ברפואה וכיו"ב, כלולים כולם בנצחיות התורה שאיננה משתנה לעולם"}}. כג. יביע אומר (ח"י יורה דעה סי' כד): "כי בוודאי אין לנו לזוז ממה שקבעו חז"ל בכל דבריהם, כי רוח ה' דיבר בם ומילתו על לשונם וכל שכן במה שנוגע לדינא וכו'. ולא נעלם ממני מה שכתב רבינו אברהם בן הרמב"ם וכו'. מכל מקום אנו אין לנו אלא דברי חז"ל כדברי האחרונים הנ"ל". ובסוף דבריו הוסיף שאעפ"כ אין להרחיק ולדחות את מי שנמשך אחר דברי רבינו אברהם בן הרמב"ם (לעומת זאת עיין במה שהבאנו מדבריו לעיל בשיטה א שהסכים לדברי המנוחת אהבה. וצ"ע)}}, ואם חכמי המדע חולקים על חז"ל – יבטלו אלף כיוצא בהם, ואל תיבטל נקודה אחת ממה שהסכימו בו חכמי ישראל הקדושים [22], עליהם נסמוך אפילו יאמרו לנו על ימין שהוא שמאל [23], שלא נעלם מהם האמת כי הם אנשי אמת מקבלי האמת מאלוקי אמת, ואי אפשר שישיגו חכמי העכו"ם במחקריהם מה שלא השיגו הם [24]. מובן שבדעה זו יש תועלת חינוכית רבה.
הרבי מלובביץ' אף טרח ליישב דברי מדע שברמב"ם בענייני הכוכבים עם הידוע לנו בזמננו [25]. הנאמר בתכונה 5/4 מיליון ויותר הוא בנוגע לכמות, וברמב"ם מדובר על דבר הקוטר. והנה ערך הקוטרין הנ"ל המובא בספרי התכונה דעתה הוא – כמו 110 (ולא ק"ע) – אלא שמדידת קוטר השמש זו מביאה בחשבון שכבות מסוימות של השמש ולא כולן... אבל (לפעמים עכ"פ) דאו ומדדו שהתפשטו הנ"ל עד כדי כך שהיה אז קוטר השמש יותר מן ק"ע פעמים מקוטר הארץ ונתכווץ אח"כ וכו' ואכ"מ"}}, ואף יצא בחריפות נגד השואל בעניין זה [26]. וזאת אף על פי שהרמב"ם כתב במפורש שבתחום זה למד מספרי חכמי יוון [27]. כמו כן סבר שחלילה לומר שהרמב"ם קיבל את דבריו מאומות העולם [28], וכתב שנצחיות התורה כוללת גם ענייני רפואה שבש"ס, ומה שמצינו שיש גדולי ישראל גאונים שכתבו שבעניינים אלה יכול להיות שינוי, כתבו זאת רק להניח דעתם של תלמידים, אבל באמת לא סברו כן [29]. ואפשר שיסוד דבריו בקושי לחלק בדרגתם של חלקים שונים מתוך הש"ס והרמב"ם.
חשוב לשים לב שחלק מאלו שאחזו בדעה שחז"ל לא טעו בעובדות מדעיות, לא טענו כך באופן גורף. חלקם אמרו זאת דווקא לגבי דיני טריפות, שבהן נאמרה הלכה למשה מסיני [30], וחלקם הדגישו שהידע המדעי שסתר את דברי חז"ל לא היה מבוסס, אלא נופלות בו כמה ספיקות [31], ואי אפשר להביא בו ראיות ברורות [32], וכמעט שאין בו דבר שאין בו מחלוקת [33], ודרך חכמיהם לשנות את הסכמותיהם והנחותיהם [34], ואיך נדע על מי לסמוך [35].
כמו כן יש להעיר שמבין גדולי ישראל שרכשו את השכלת המדע [36], כמעט כולם אחזו בשיטה שחז"ל הביאו ידיעות מדעיות שגויות [37].
על כל פנים, עם הידע המדעי שיש בימינו [38], דבר ברור ומוחלט שבמקרים רבים חז"ל [39] הביאו ידיעות מדעיות שאינן נכונות, כפי שעולה מעשרות סוגיות בתחומים מדעיים שונים [40]. למרות תירוצים שונים שנאמרו בנושא זה [41], עדיין נותרו סתירות רבות מהמציאות [42]. ודווקא מכיוון שאנו מאמינים בגדלותם וקדושתם של הראשונים, ברור לנו שאילו היה בידם את הידע שבידינו – היו חוזרים בהם ומודים על האמת, וכן עתה שהם במתיבתא דרקיעא בעולם האמת [43], וניחא להו שנתקן דבריהם [44], שהאדם שיחזור בו מדעתו כשיתבאר לו הופכה, אין ספק כי קדוש הוא [45]. והנה נתברר לנו, כי החכמים ז"ל אינם מעיינים הדעות ולא מביטין אותם, אלא מצד אמיתתם ומצד ראיותיהם, לא מפני האומר אותו, יהיה מי שיהיה"}}.
ואם נמצא מי מחכמי הדורות האחרונים שמחזיק בדעה שנסתרת מהמציאות המפורסמת, ובא לשנות סדרי בראשית , נדונו לכף זכות ונתלה שמחמת שקידתו בתורה אינו בקיא בחכמות חיצוניות ובדרכי הסקתן [46]. יפה תואר על בראשית רבה פרשה ב סי' ו ד"ה ולא: "ואף על פי שחכמי התכונה לא יסבלו זה כלל, ומופתיהם נאמנים – אינו קשה, שהרי חז"ל לא היו בקיאים בחכמה זו, רק מה שהוא נצרך לקיבועא דירחא, וכמו שמצינו שהודו לחכמי אומות העולם כדאיתא בפרק מי שהיה טמא"}}, ולא נחשוד ונהרהר אחריו שהוא יודע את המציאות וסבור שיש להתעלם ממנה על מנת להחזיק בסברותיו ובדברי הקדמונים [47].
ראיות־לכאורה שהביאו בדור האחרון לכך שבידי חז"ל היה ידע מדעי שלא היתה בזמנם אפשרות להסיקו בדרכים טבעיות, אין בהן ממש [48]. מעניין לציין שגם גדולי ישראל שהביאו במקומות בודדים ראיות־לכאורה ממין זה, התבססו הם־עצמם על מידע מדעי מוטעה [49]. אמנם ברור שאין בכלל גלגל "כמין אופן ברקיע שהמזלות נתונים בו" (רש"י שם), ובוודאי שאין זה נכון שהכוכבים "אין מקיפין אלא מהלכין הילוך מועט וחוזרין" (רש"י שם)}}. ב. אמונת חכמים (רבי אביעד שר שלום באזילה) פרק ה: "ועוד שנינו בתורת כהנים פרק ח הנפש להביא את הסירני... והנה דע כי הסירני [בת ים] הזה הסכימו חכמי אומות העולם שלא היה ולא נברא... אמנם אחר כמה מאות מהשנים בשנה שעברה אנשי מלך צרפת בלכתם בים מצאו בריה אחת בים והיו פניה וכל גופה דומה לאדם חוץ מידיה... ונתאמתו דברי חז"ל"}}. אמנם לא מוכר לנו יצור שחציו אדם וחציו דג, ועדויות על כך יכולות להתפרש כחוסר דיוק בפרטים (שהיה מצוי בזמנם), ואפשר שמקורו בגד המכונה "תחש המשכן", שצורתו יכולה להזכיר במידת־מה צורת אדם. אכן כבר אירע שייחסו אותו לבת ים, כפי שמובא בצילום שבמאמרי "הידיעות המדעיות של חז"ל תוקפן ומקורן" פרק ב סעיף 4}}. ג. ספר תולדות אדם (לר' שלמה זלמן מווילנא, הודפס תקס"א (1801)), פרק ח ד"ה והנה: "והנה רבים המתחכמים המה ראו זה המאמר כן תמהו, באמרם איך אפשר לשחוט או לסחוט הילדים בטרם ייוולדו, הלוא בעת ההיא המה רק ליחה דקה... ואיך יתכן שייענש האדם עליה כמו על שפיכות דם האדם. אולם אחרי שהמציאו החוקרים כלי ההבטה המגדלים את דברים הנראים כמה וכמה פעמים יותר ממה שהם באמת, ועל ידם יובט בזרע הצומח גוף הצומח בנוי ומתוקן ונגמר בצביונו ותבניתו, על דרך משל בגרעין פרי עץ יובט אילן קטן מצויר עם שורשיו וענפיו ופריו נגמר בכל חלקיו, ובטיפת זרע האדם עיני האדם רואות בריות קטנות בצלם דמות תבנית אדם שלם בכל ענייניו [שיטה זו כונתה: פרפורמציה]... ואחר שבחנו המתחכמים כל אלה, ענו ואמרו כולם שמאוד נאמנו דברי חז"ל האמיתיים שאמרו המוציא ש"ז לבטלה כאילו הורג הנפש וכאילו שוחטים הילדים ממש"}}. אמנם ידוע לנו שאין בטיפת הזרע צורת אדם}}. ד. מעוז הדת (רבי יהושע הלר) פרק ו סימן ו: "עכבר שחציו בשר וחציו אדמה (חולין קכז ע"ב) וזה לשון הרמב"ם ז"ל בפרוש המשניות: והוא עניין מפורסם מאוד אין מספר לרוב המגידים לי שראו זה, אף על פי שמציאת בעל חי כזה דבר מתמיה ולא נודעת בו טענה בשום פנים... ועל כל אלה נשאל, וכי חכמינו ז"ל קניגיים היו או בליסטריים היו? ומאין ידעו כל אשר ביבשה ואשר בים אשר ביישוב ואשר במדבר?... אשר בלעדי הקבלה מהנביאים ונותן התורה יתברך שמו, היוצרם יחד ויודע אותם, אין יכולת בשר ודם להשיג ידיעות אלה בהחלט גמור, והכל רמוז או כתוב בתורה"}}. אמנם לא מוכר לנו יצור שחציו בשר וחציו אדמה, ויתכן שראו בעלי חיים שבוקעים מביצים שטמונות באדמה}}. ה. שו"ת יד חנוך סימן לד ד"ה הגה"ה: "הגה"ה. ודע שהעופות הגדילין על האילנות כבר הוזכרו בספר הזוהר פרשה שמות (דף ט"ו ע"ב). וראיתי בספר זכרון יהודה להרב רבי מנחם אש מאונגוואר ז"ל שהביא שאיזו פוחזים קלי הדעת הדפיסו דברי לעג ולהג על הפוסקים בזה והכחישו בלצון וצחוק מציאת העופות האלה מעולם באומרם שחכמי הגויים עכשיו אינם יודעים ממנה. ואני אומר תיפח רוחם ועפרא לפומייהו, ולא ראינו אינו ראיה, כי ידוע שהרבה בריות שונות נשמדו מן הארץ בהתרחב יישוב בני האדם, ובגינת ביתן מלך אשכנז נמצא עוד היום מין שרץ קטן שהוא גדל על אילן בתוך המים, כאשר העיד לפני בני הרב רבי חנני' ליפא אבד"ק סעמיהאל שליט"א שראה אותו בעיניו. וגם חיות רבות נכחדו כליל מן העולם ברבות הימים ולא נשאר מהם שריד, כמו החיה הנקראה ידוע שהוזכרה בירושלמי דכלאים (פ"ח הלכה ד'), שהיתה מחוברת בטבורה לארץ. ועכשיו בימינו אלה מצאו במדבר אשר בדרום אמעריקה אילנות הטורפות בני אדם, אשר לא נודע מהן בימי קדם, כי כאשר יקרב אדם אליהם יחבקוהו ויאחזוהו בחזקה בענפיהם העבים וילחצוהו עדי תצא נפשו, וימוצצו את כל ליחות גופו אל תוכם וישאר ממנו אבק ועפר"}}. אמנם לא ידוע על צמחים טורפים שמסוגלים לטרוף אדם. מעטים מהם יכולים ללכוד מכרסמים וציפורים קטנות}}. ו. הרב שך (הביאו הרב מאזוז בבית נאמן נצבים־וילך תשעז (מספר 80) הערה 15, והוכיח את טעותו): "הרמב"ם (יסודי התורה פ"ג ה"ח) כתב שהשמש גדולה מהארץ פי 170. מאיפה ידע את זה? מהתורה"}}. אמנם גודל השמש גדול בהרבה, וניפחה גדול מהארץ פי 1.3 מיליון}}.
בדור האחרון חזר ונתעורר דיון זה לגבי תולעים שבדגים, שע"פ דברי חז"ל התולעים נוצרות מבשר הדג, וע"פ המציאות הידועה לנו היום הן בוקעות מביצים כבעלי חיים אחרים. אעפ"כ, יש שפסקו שאין לסמוך בזה על דעת חכמי המדע [50], וחלקם אף הוסיפו שמדובר באחד מעיקרי האמונה [51]. שם עמוד רב ד"ה אבל, מהרב שלמה הכהן גראס: "וכל מי שנסתפק בדבר הרי הוא ח"ו ככופר באמונת חכמים שהוא מעיקרי האמונה"}}. שם עמוד ריט ד"ה אבל, מהרב ישראל דוד הארפענעס: "ולכאורה מהלך כזה הוא חשש כפירה, שכללא קיי"ל שהכופר באחד מדברי חז"ל הוא אפיקורס"}}. אמנם במחילת כבוד תורתם, מעיון בטענותיהם ניכר חוסר הכרת המציאות [52]. שם עמוד קס ד"ה מה (מהרב בן עיון יעקב הלוי ואזנר): "המציאות ממילא תכחיש כל עיקר הנחתם [של חכמי המדע], כי אנו בדקנו ומצאנו שהתולעים הנ"ל חפורים ודבוקים בעומק הבשר עד שניכר בעליל ששם נוצרו, ולא עוד אלא שכל תולע סגור ומסוגר בתוך שלייתו החופפת אותו כצמיד פתיל, ללא יכולת תנועה וזיע כל דהו, עד שאי אפשר בשום אופן ששרצו ובאו ממקום אחר"}}. שם עמוד קצז ד"ה בשו"ת (מהרב אהרן טייטלבוים): "הנה הייתי אצל מומחה גדול בזה, ולא היה לו במה לברר את המציאות, חוץ במה שהראה לי תחת המייקראסקאפ זאפלענקטין ונראין שם בתוכו איזה מקום שחרות, ואמר שזהו השרץ שייכנס אח"כ לבשר הוויטפיש ויתגדל השרץ שאנו מוצאין שם, והיות שמקום שחרות זה לא נראה כצורת שרץ, ע"כ א"א לדון אם אמת המציאות שלהם בזה"}}. שם עמוד רג ד"ה ועוד (מהרב שלמה הכהן גראס): "שחכמי אוה"ע מאז ומתמיד היו סבירא להו שלא ימצא שום רחש ובעל חי בעולם אפילו מקטני הכמות אשר יתהווה מן האשפתות או מן העפר או ממאכל נבאש ומעיפושים, רק כולם יתהוו ונולדו מן הביצים אשר נוצרו מזכר ונקבה". האמת היא שאדרבה, כבר מתקופת אריסטו, מאות שנים לפני דברי התנאים בסוגיא זו, ידוע לנו שהאמינו שיש בריאה ספונטנית (דהיינו מן העיפוש וכד'), ורק בין המאה ה־17 למאה ה־19 נערכו ניסויים שהוכיחו שאין בריאה כזו, בעקבותיהם שינו חכמי המדע את דעתם. הארכתי בזה בקונטרס "דע מאיין באו" פרק יב}}. שם עמוד קמח למעלה (מהרב מנשה קליין): "שגם אסור לקרות בחיבוריהם, והקורא בהם הרי בכלל הקורא בספרי החיצונים שאין להם חלק לעוה"ב", ואם כן קשה כיצד יוכל בכלל לדון ולהבין את ראיותיהם על מנת להכריע אם צדקו}}. מעניין לציין שדווקא אלו הסוברים שאין להאמין לחכמי המדע, בפועל אוחזים בקנאות בדעה שמקורה הקדום בכתבי אריסטו, וחלקם אף עשאוה לעיקר באמונה [53].

יסודות המדע שבדברי חז"ל והראשונים

[עריכה]

כבר נתבאר שחז"ל דיברו בענייני מדע על פי הידוע בזמנם.
לפיכך, הרוצה להבין כוונת חז"ל והראשונים בסוגיות אלו לאמיתן [54], עליו להכיר את היסודות עליהם הושתתו דבריהם. שאם לא כן, יערב מין בשאינו מינו ויעמיס בדבריהם דברים אשר לא דיברו ולא עלה על ליבם [55]. כאן המקום לברר את ההבחנות בין המושגים השונים: א. "גלגל חמה" ו"גלגל לבנה" בחז"ל – פירושם העיגול שלהם שאנו רואים. כך: "רבי אומר הלבנה בתקופתה התחיל גלגל חמה לשקע ותחילת גלגל לבנה לעלות זהו בין השמשות" (ירושלמי ברכות פ"א ה"א)}}. ב. "הגלגל שבו קבועים המזלות" בחז"ל – הגלגל שבו קבועים כוכבי השבת. בניגוד לתפיסה היוונית, מדובר על גלגל בודד, שיש בו לפי חז"ל גם שאלה האם המזלות קבועים בו או לא. כך: "תנו רבנן, חכמי ישראל אומרים: גלגל קבוע ומזלות חוזרין, וחכמי אומות העולם אומרים: גלגל חוזר ומזלות קבועין" (פסחים צד ע"ב)}}. ג. "רקיע" בחז"ל – כיפה אטומה שהשמש נכנסת דרכה בשביל להאיר. כך: "אמר רבא: שיתא אלפי פרסי הוי עלמא, וסומכא דרקיעא אלפא פרסי" (פסחים צד ע"א)}}. ד. "רקיעים" בחז"ל – שבע שכבות שלכל אחת מהן יש תפקיד רוחני או גשמי שונה: "נכנס שחרית ויוצא ערבית... בו חמה ולבנה כוכבים ומזלות קבועין... ריחיים עומדות וטוחנות מן לצדיקים..." ( חגיגה יב ע"ב)}}. ה. "גלגלים" אצל היוונים, לעומת זאת, הם כעשרה כדורים שקופים שבכל אחד מהם קבוע כוכב לכת אחד וכן השמש והירח, ובגלגל החיצון ביותר קבועים כל כוכבי השבת}}.
יסוד היסודות ועמוד החכמות בעניין זה, שדברי חז"ל מיוסדים על מדע שקדם לדברי חכמי יוון [56]. בתקופת הראשונים ישנו חילוק ברור בין הראשונים שחיו בגלות ישמעאל [57] לבין הראשונים שחיו בגלות אדום [58]. שכן אצל גלות ישמעאל התקבלו ספרי חכמי יוון, וחכמיהם הרבו לעסוק בחכמות ואף לשכללן, ולעומתם אצל גלות אדום הדבר אירע בתקופה מאוחרת יותר, ולרוב היתה הבורות מצויה [59].
העולה מכך, שאין לערב בין יסודות המדע שבחז"ל, ברש"י ובתוספות, לבין יסודות המדע שברמב"ם, שמבוססים על חכמי יוון, ולא קרב זה אל זה [60]. בנוסף, אצל חלק מהרומאים, שכידוע המשיכו את המדע היווני, אפילו במאה ה־1 לפנה"ס (כמאתיים שנה לאחר ארכימדס), הערך עדיין היה מחושב כ־3 בדיוק. כפי שהבאתי בקונטרס "תירוץ חדש לקושיא עתיקה בעניין היחס שבין היקף המעגל לרוחבו" פרק ו}}.
המדע שברמב"ם, המיוסד על המדע היווני, כולל יסודות מחודשים [61] בתחומי המדע השונים: בענייני אסטרונומיה – הארץ כדורית, מרחפת בחלל, מקיפים אותה גלגלים שקבועים בהם כוכבי הלכת. בענייני גיאוגרפיה – מפת עולם של שלוש היבשות [62] הדומה בעיקרה לזו המוכרת לנו, תוך שימוש בקווי אורך ורוחב. בענייני רפואה – עיקרי הרפואה מיוסדים על ארבע מרות [63] שמשפיעות על מצב הבריאות. בענייני מתמטיקה – מיצוי הגיאומטריה, חישוב מדויק [64] של היחס שבין היקף המעגל לרוחבו. בענייני פילוסופיה – עקרונות החומר והצורה, ארבעת היסודות.
כל היסודות הללו אינם קיימים בחז"ל, ברש"י ובתוספות. והדבר ניכר מסוגיות רבות. הרמב"ם עצמו אף העיר על כך [65].
הדבר בולט במיוחד בסוגיה האסטרונומית הגדולה ביותר בתלמוד [66], העולה ממנה שהארץ שטוחה [67]. רש"י שם: "הולך למזרח – לסוף העולם לקץ שנים הרבה, יראה אל אותו מקום שהיה רואהו כשהיה עומד במערב. ואילו לא היה מחזיק כל הישוב כשהוא עומד במערב ורואהו על ראשו כשהוא למזרח לא היה רואהו על ראשו אלא מן הצד באלכסון כפי מה שעבר ונמשך מתחתיו"}}. ראיית אותו הכוכב ממקומות רחוקים מאוד באותה זווית, אינה אפשרית על פי ההבנה שהארץ כדורית. אדרבה, היוונים התבססו רבות על שינויי הזוויות בהן נראה אותו כוכב ממקומות שונים בארץ}}. אמנם המהר"ל כתב על כך (באר הגולה באר השישי פרק ד ד"ה עוד מקשה): "וזה שאמר 'אדם נותן עיניו בכוכב – הכוכב עומד נגדו, הולך בכל ד' רוחות – הכוכב עומד נגדו', רוצה לומר כאשר תסלק מה שגורם כדורת הארץ, כמו שהתבאר, ימצא אליו הכוכב בשווה". אך דברים אלו, וכן שאר דבריו שם לגבי סוגיה זו, הינם בגדר "שינויי דחיקי ורחיקי לא משנינן לך", ולא נאמרו אלא ע"פ שיטתו שאי אפשר להעלות על הדעת שחז"ל לא היו בקיאים בחכמות (כדבריו החריפים שם פרק י נגד האמרי בינה: "וגילה פנים בהם שלא באמת, ונתן אותם כבלתי יודעים שום חכמה, וכאילו חס ושלום הם נבערים מדעת, ואחר כך היה מתנצל בעדם לומר שאין עליהם אשמה אם לא ידעו שום חכמה, כי לא דברו בהם מפי הנבואה, ואמרו דעתם כפי הנראה להם")}} ודקה [68]. רש"י שם: "ובלילה מעיינות רותחין – שהחמה מחממתן תחת הקרקע, תדע, שבעלות השחר אתה רואה עשן על הנהרות"}}. חימום הנהרות על ידי השמש המהלכת למטה מן הקרקע, אינו אפשרי על פי ההבנה שקוטרו של כדור הארץ קרוב לשלושה עשר אלף קילומטר}}, ומעליה רקיע עבה שהחמה עוברת דרך עוביו בזריחתה ובשקיעתה [69]. רש"י שם: "שיתא אלפי פרסי הוה עלמא – היקף הילוך החמה בתוך החלל ממזרח למערב}}. וסומכא דרקיעא – עוביו של רקיע..}}. עוביו של רקיע אחד מששה ביום – מהנצה ועד שקיעתה, שהרי אדם מהלך שלשים מילין מהנצה ועד שקיעתה ובתוך מהלך שלשים מילין לאדם היא מהלכת את כל העולם שהוא ששת אלפים פרסי, וכדי מהלך חמישה מילין הוי אחד מששה בשלשים מילין, אלמא: סומכא דרקיעא אלפא פרסי, שבכל מהלך חמישה מיל לאדם החמה מהלכת אלף פרסאות"}}. בתלמוד הבבלי [70]. בדברי הירושלמי מפורש שידע זה הגיע מהיוונים. אכן הירושלמי היה קרוב יותר להשפעה יוונית מאשר הבבלי, והדבר ניכר גם בלשונם (דרכי התלמודים (ר' אחיקם קשת) עמוד 43)}}. עוד יש להעיר, שאלכסנדר מוקדון היה בצעירותו תלמידו של אריסטו, ממייסדי השיטה של כדוריות הארץ}} אין מקור מפורש לכך שהארץ כדורית [71]. וכן כתב היפה תואר על בראשית רבה פרשה ב סי' ד סוף ד"ה ולא היה בין מים העליונים: "ומה שהביא ראיה ממ"ש בגמ' (ע"ז מא ע"א) שאיסור צלם שבידו כדור שתופס כל העולם ככדור, פשיטא שאינה ראיה שהם יסברו שהעולם כמרכז בתוך העגולה או שהוא כדוריי, שהכוונה שבידו העולם כתופס כדור בידו ועושה בה כרצונו. ופשיטא שאילו ידע או ראה כל המאמרים שזכרנו היה מודה שחז"ל לא יסכימו בזה עם התוכנים"}}. אכן היו מהאחרונים שכתבו במפורש בדעת חלק מחז"ל שהארץ שטוחה [72]. חסד לאברהם (למקובל רבי אברהם אזולאי מחברון, סב סבו של החיד"א) מעיין שני נהר ד: "יש בדברי רז"ל ב' סברות: האחת, הדעת שזכרנו לעיל שהסכימו דעת הפילוסופים בהם עם דעת התוכניים, שהמציאות כולו הוא כגלגל כמו גלדי בצלים זה תוך זה, וגם זה דעת הזוהר, וכפי זה כי ז' הארצות כבטן של הארץ. אמנם יש דעת אחרת האומרים הארץ הוא רקיע והיא מצע על מצע ולמעלה מונח הרקיע ככיפה לבד וזה שאמר הכתוב 'ואגודתו על ארץ יסדה', דהיינו אגודת הרקיעים מיוסדת על פני הארץ וכנפי הרקיעים נוגעים על המים, ולכן יהיה הציור על דרך אחרת כזה [וכן ברור בציור המצורף שם]"}}. אמונת חכמים (רבי אביעד שר שלום באזילה) תחילת פרק ה: "עוד נאות יחד במה שכתבו חכמי מודונה ובראשם כמהר"ר נתנאל טראבוט בהקדמת ספר כנף רננים, שבהגדה כשם שאין הלכה אין הכרעה, ושעל כורחין יודו כל חכמי ישראל בכדוריות שמיים וארץ [והרי הדבר סותר את דברי חז"ל באגדה] יע"ש" [אמנם ספר אמונת חכמים עצמו בהמשך הוסיף הסתייגות על כך]}}, ויש מהם שאף שהוסיף שאי אפשר ללמוד מספרי התכונה של חכמי הגויים, כיוון שהם בנויים על התפיסה של כדוריות הארץ, נגד משמעות דברי התלמוד [73].
אמנם הרבי מלובביץ' סבר שחלילה לומר שהרמב"ם קיבל את דבריו מאומות העולם [74].

בעלי חיים אגדתיים

[עריכה]

בחז"ל ובראשונים נזכרים בעלי חיים שונים ומשונים, שאין מוכרים לנו כדוגמתם: בנות ים [75]. רש"י בכורות ח ע"א: "בני ימא – דגים יש בים שחציין צורת אדם וחציין צורת דג ובלע"ז שריינ"א"}}, אדם־זאב [76], אדני השדה – לדעה שהוא חיה שצורתה כאדם ומחוברת לארץ בחבל שמשתלשל מטבורה [77], אורשינא – דהיינו עוף החול שאינו מת [78]. רש"י שם: "אורשינא – עוף ושמו חול בלשון המקרא, ואינו מת לעולם"}}, חד־קרן [79], קנטאור – דהיינו חציו אדם וחציו סוס [80].
כל אלו, או דומיהם, היו מקובלים אצל האומות בעולם העתיק ובימי הביניים כיצורים הקיימים ממש [81]. אף בתקופת האחרונים היה מי שכתב שלא מן הנמנע שנאמין במציאותם כפשוטם [82]. שם פרק ט: "וכעין זה ראוי לחקור אחר מהות הסירינא, שהוא חצי אדם וחצי דג... וכדברי רושמי הארץ שכיח יותר בים אוקיאנוס, והנה חכמינו ז"ל האמינו, כדאיתא בגמרא מסכת כלאים פרק ה משנה ה, ואני דיברתי עם אנשים ישרים אשר ראוהו פה קושטנדינה, וראוי לסמוך עליהם לאמת מציאותם, ואם שקשה לי להאמין"}}, ויש שהוסיף שגם בזה נתאמתו דברי חז"ל, וכל מה שאמרו רז"ל – האמן אותם [83].

השמיר

[עריכה]

לגבי השמיר, שבו חתך משה רבנו את אבני האפוד, ובו חתך שלמה המלך את אבני המקדש [84], יש שפירשו שהוא כמין תולעת [85], בעל חיים קטן [86] או שרץ [87]. בפשטות נראה שמדובר גם כן בבעל חיים אגדתי, שאין לתיאוריו הסבר טבעי.
אמנם הערוך פירש שהוא יהלום [88], שבעזרתו מנסרים אבנים, ולא היה בעל חיים [89]. אבל מהמשנה באבות וסוטה וכן מהגמ' שם, וגם לרבות מהגמ' בגיטין ד' ס"ח, אין הכרח שהיה דבר חי}}. ובערוך ערך שמיר מתרגם דיאמאנט, ומביא דוגמא מהתרגום ירושלמי דעה"פ המוציא לך מים מצור החלמיש, מתרגם שמיר טינרא, וכן ושמן מחלמיש צור. ויוצא לפי"ז שלא היה בעל חי"}}.
בדורות האחרונים ניתנו פירושים נוספים למושג "שמיר", המנסים ליישב את דברי התלמוד [90] עם הידוע לנו מבחינה טבעית: חיידקים שמייצרים חומצה גופריתית שמסוגלת לאכול בטון, חלזונות שמכרסמים אבנים, מינרל ששימש בעולם העתיק לציחצוח ולחציבת אבנים יקרות, חומר רדיואקטיבי שיכול לאכול חומרים חזקים מאוד [91].

ראיות מהתורה לשאלות מדעיות

[עריכה]

במדרש מובא שרבי יהושע דייק מן הפסוקים שנחש מוליד לשבע שנים, ואחד הפילוסופים, שחקר את עניין זה בדרכים טבעיות, אף אמר על כך "כל מה שעמלתי שבע שנים – בא זה והושיטו לי בקנה אחד" [92]. פגע בו רבי יהושע ופניו חולנית, אמר לו למה פניך חולנית, אמר לו שאלה אחת נשאלתי ולא יכולתי להשיבו, אמר לו: מה היא? אמר: לכמה נחש מוליד? אמר לו: לשבע שנים. אמר לו: מנא לך? אמר לו: הכלב חיה טמאה ומוליד לחמישים יום, ובהמה טמאה יולדת לי"ב חודש. וכתיב ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה, וכשם שהבהמה ארורה מן החיה שבעה, כך נחש ארור מהבהמה שבעה}}. כמפני רמשא סלק ואמר ליה, התחיל מטיח ראשו לכותל, אמר: 'כל מה שעמלתי שבע שנים בא זה והושיטו לי בקנה אחד'"}}. אם אגדה זו כפשוטה, אם כן מוכח שניתן להסיק מן הפסוקים ידע מדעי [93]. אלא שמדברי התלמוד מוכח ש"נחש מוליד לשבע שנים" פירושו שאין אפשרות שהוא יתעבר לפחות משבע שנים [94], ואין זה מתאים לידיעותינו היום. כמו כן נראה שקשה לפרש כפשוטו שהסיק זאת ממש מפסוק זה [95]. ועל כל פנים, אין מקשין מדברי אגדה [96]. הארכנו בזה ב‎פרק יז}}.
רבינו בחיי כתב שתורתנו כוללת כל החכמות [97]. אמנם אין זה ברור שכוונתו שאפשר ללמוד את חכמות אלו מתוך התורה. גם הרמב"ן כתב שבתורה נרמז לחכמים כל קבלת עניין הטבע, אך מפורש בדבריו שכשאבדנו אבדו החכמות עימם [98], ונתרחקה הוכחתו.
מאידך, ישנם כמה וכמה מקרים שראשונים ואחרונים ניסו להסיק ידע מדעי מתוך פסוקים, דברי חז"ל ועוד, והמוחש לא יוכחש, שמסקנותיהם אינן מתאימות לידע שבימינו:
בספר העיבור [99] הוכיח מהפסוקים "יקוו המים" ו"ויקרא אלוקים ליבשה ארץ" שמידת היבשה על כדור הארץ זהה בשטחה למידת הים. והוסיף שלאחר ראיות אלו, אין צורך להביא ראיה נוספת מן החכמות החיצוניות [100]. וראיה לדבר זה מן התורה, דכתיב יקוו המים מתחת השמיים אל מקום אחד ותראה היבשה ויהי כן – כאשר נקוו המים אל מקום אחד כן נראית היבשה במקום אחד, וכמידת זה כן מידת זה ועל קצבה אחת נחלקו. וכן כתוב ויקרא אלוקים ליבשה ארץ ולמקווה המים קרא ימים, וכל דבר במעשה בראשית אשר חלקו המקום לשניים וקראן בשני שמות, אתה מוצא מידת האחד כמידת השני, ככתוב ויקרא אלוקים לאור יום ולחושך קרא לילה, וכמו שמידת יום שווה למידת לילה, כן מקווה המים כמידת יבשה, וכמו שיש מקומות שהיום עודף על הלילה ומקומות שהלילה עודפת על היום, וכשאתה מוציא עודף האחד כנגד השני יהיו שניהם שווים על העניין הזה, כן יש מקומות בארץ אשר היבשה עודפת ומקומות אשר הים עודף וכשאתה מוציא זה כנגד זה יהיו שניהם שווים, ויתברר לך שמחצית הארץ יבשה וחציה ים}}. ואיני צריך להביא ראיה אחרת מדברי החוכמה החיצונה"}}.
הרמב"ם הוכיח מהפסוק "השמיים מספרים כבוד א־ל ומעשה ידיו מגיד הרקיע", שהגלגלים חיים ובעלי היגיון ומהללים ומשבחים את אלוקיהם [101]. ע"פ הידוע לנו היום, הגלגלים אינם קיימים.
הר"ש [102] הוכיח מהמשנה נגד משפט פיתגורס. לדבריו מוכח מהמשנה שאלכסון של 20 על 30 הוא 32, במקום 36 ע"פ משפט פיתגורס, ועל סמך ראייתו זו, דחה את משפט זה [103]. ואכן התוספות יום טוב שם דחה את דבריו בחריפות [104].
המאירי כתב שנתגלה לדוד המלך דרך קבלה ועדות ברורה ונאמנה מפי התורה, שישנם שלושה כוכבי לכת הקרובים מן השמש ושלושה הרחוקים ממנה [105], והוא אמרו "לשמש שם אוהל בהם" [106], והוא דבר נבוכו בו גדולי החכמים [107].
ר' יוסף אשכנזי הוכיח מהפסוק "המקרה במים עליותיו [108]" שיש מים מעל הרקיע, ומכאן שהדורך בדרכיהם של הפילוסופים, שאינם מודים בזה [109], אינו מאמין בדברי הכתובים [110].
לאחר שנתפרסמה שיטתו של קופרניקוס [111] שחידש את הרעיון שכדור הארץ מקיף את השמש, היו מגדולי ישראל שיצאו נגד רעיון זה וסברו שהוא סותר את פסוקי התורה והנביאים – "וזרח השמש ובא השמש", "ויעמוד השמש", "ותשב השמש" [112]. ב. כוזרי שני (הנקרא גם "מטה דן", לרבי דוד ניטו) ויכוח רביעי אות קלב: "אין אנו יכולים להחזיק במונח הזה, במה שהוא מבטל תנועת השמש, דביהושע כתיב שמש בגבעון דום, וכתיב ויעמוד השמש בחצי השמים ולא אץ לבוא כיום תמים, הרי שסובב והולך כשאר כוכבי לכת. ואעפ"י שבעלי הסברא הזאת נתחבטו לתרץ הקושיא, לריק יגעו, כי אין תשובתם מספקת, לכן נטשתיה וגירשתיה מהסתפח בנחלת ה'"}}. ג. מהלך הכוכבים (לרבי ראובן לנדא, אב"ד בפאדיטארק) פרק ה סי' א: "ולקחו התנועה מהחמה ונתנו אותה לארץ, ואמרו שהחמה נחה ושקטה במרכז המזלות והארץ בכלל שאר כוכבי לכת כולם סובבים סביבה באוויר – זאת היא דבר מוכחש ושקר, ואל תאמין ואל תשמע להם בזה כלל וכלל, כי הוא דבר מוכחש מכתובים ונביאים הקדושים שנאמר בקהלת וזרח השמש ובא השמש, וספר יהושע סימן יו״ד נאמר שמש בגבעון דום וכנ"ל, ובישעיה סימן ל״ח כתיב ותשב השמש עשר מעלות וכנ״ל וכל אלו המקראות אין יוצאים מידי פשוטם שהארץ נחה שקטה במקומה והחמה והירח ושאר כל כוכבי לכת סובבים סביבה. והתוכן קופרניקוס ועוד אלף כיוצא בו יאבדו מן העולם, ואות אחד מתורה הקדושה ומנביאים וכתובים הקדושים לא יתבטלו לעולם"}}. ד. מכניע זדים (ר' נחמן מטשערין, תלמידו של ר' נתן מברסלב) אות י: "וכן בעניין חכמת התכונה שמקרוב המציא קופירניקס שקר חדש שהארץ פורחת סביבות השמש, וכולם הולכים ולומדים תכונה על פי דרך זה, וגם באמת הוא שקר גמור" [אמנם הוא לא כתב שם בפירוש שדעתו מבוססת על פסוקי התורה]}}. ה. ספר נברשת (לרבי חייא דוד שפיטצער) ח"ב "השמטות לנברשת" "תשובה לעיתים לבינה" דף ל ע"ב והלאה באריכות: "ראיתי שם במאמר ב' מובא דבר חדש המביאה את האדם למינות... והמחבר בעצמו מבאר ומצדיק ומייפה השיטה החדשה הזאת... איך השמש עומדת באמצע העולם במנוחה כמו מלך בגדוד, ושאר חברותיה כוכבי לכת מסבבים אותה ודופקים על פתחה לצפות אליה ולקבל ניצוצות אורה, ובתוכם גם כדור הארץ עומד כן עם הלבנה... ועוד, מה לנו ולצרה זו ליתן מקום לשיטה החדשה בין מקום אבות ויסודי העולם זי"ע. הלוא בשקר גמור כנ"ל רוצים רק להכחיש את דברי חכז"ל"}}. ו. קונטרס מבוא השמש שהודפס בסוף ספר התכונה של ר' חיים ויטאל: "ועתה יהודי המאמין בה' ובתורתו ורואה מה שכתוב כאן, שהשי"ת שם את השמש ברקיע השמים להאיר על הארץ, האיך יכול לקבל דעת קופערניקוס, הלא לפי דעתו השמש אינו ברקיע השמים, רק הוא מרכז הגלגלים והאיך אפשר להכחיש פסוקי התורה המפורשים כל כך. ועוד יותר כי לא רק אילו פסוקי התורה מכחישים בזה אלא גם גמרא מפורשת... וא״כ גם מכאן לבד נהרס לגמרי עד היסוד שיטת קופערניקוס ואין על זה שום תשובה"}}. יש להדגיש שמדבריהם ומראיותיהם מוכח שלא רק שסברו שהארץ אינה נעה סביב השמש, אלא גם שהארץ אינה מסתובבת סביב צירה, וכל כוכבי היקום מסתובבים סביב הארץ פעם ביממה.
בשו"ת שבות יעקב הוכיח מדברי התלמוד שהארץ שטוחה, ולכן סבר שאי אפשר ללמוד מספרי חכמי אומות העולם שמבוססים על תפיסת כדוריות הארץ [113]. יש שכתבו כך גם בשם הגר"א (עליות אליהו הערה פב, גיליוני הש"ס שבת עה ע"א ד"ה מניין): "וכן ראיתי בספר עליות אליהו [הערה פב] בשם הגר"א מווילנא ז"ל, שהיתה סברתו שאין העולם כדורי, מדכתיב 'לאחוז בכנפות הארץ' ומבואר בספרי אקרא ד'על ארבע כנפות כסותך' למעט קרן עגולה דאין לו כנפות, הרי דבעיגול לא שייך לשון כנפות"}}. אמנם קשה לומר זאת בשמו, כיוון שבביאורו לשו"ע הוא מזכיר בכמה מקומות את קו המשווה (ביאור הגר"א אורח חיים סי' רסא סק"ב, סי' תנט סק"ב, יורה דעה סי' רסב סק"ט)}}.
הגר"א הוכיח מהפסוק "יוצר אור ובורא חושך" [114] שהחושך אינו העדר אור, אלא הוא מציאות, והוא מתפשט בכל מקום שאין אור, בדומה לאוויר שמתפשט מאליו בכל מקום שאין שום דבר אחר [115]. גם שו"ת צפנת פענח (לרבי יוסף רוזין מרוגאצ'וב, ורשה) תחילת סי' רט כתב: "ובהך דברכות י"א ע"ב גבי גולל אור כו' [מפני חושך וחושך מפני אור] מוכח דחושך הווי מציאות". אמנם אין זה ברור אם כוונתו למציאות מעשית או להגדרה מופשטת (שלא כגר"א שמוכח שכוונתו למציאות מעשית, מכך שדימה זאת לאוויר)}}. ובמפענח צפונות (לרב כשר) פרק ו סי' ב אות ו הביא עוד כמה וכמה ראיות מחז"ל שסברו שהחושך הוא מציאות}}. על פי הידוע לנו היום חושך הוא העדר אור בלבד, כפי שכבר סברו כמה וכמה קדמונים [116]. אברבנאל בראשית פרק א ד"ה השאלה הז' באומרו וירא אלוקים את האור: "שהאור הוא מציאות, והחושך הוא העדרו"}}.
החיד"א הוכיח מדברי השולחן ערוך שאכן קיימים במציאות עופות שנוצרים מהאילן [117]. היום ידוע לנו שאין עופות כאלה, אע"פ שהדבר היה מקובל אצל הגויים במשך למעלה מאלף שנה [118].
החתם סופר הוכיח מפסוקים ומדברי חז"ל שכל הכוכבים מקבלים את אורם מהשמש וטפלים לה, והזהיר שלא להתפתות בעניין זה אחר המתפלספים, ואין לנו אלא דרך התורה הקדושה [119]. מתוך דברי המקרא הזה אנו למדים, שהוא, רצוני השמש הנזכר לבדו, הוא החשוב שבכוכבים, והמאור הקטן שיש לו וכל הכוכבים טפלים להם, כדכתיב ואת הכוכבים, כל מקום שנאמר ואת היא טפלה, וכן אחז"ל הכוכבים נבראו לשמש הלבנה}}. ואל יפתוך מעתה המתפלספים לעשותם אדונים בפני עצמן, ולדעתם אפשר שיאירו מעצמן מבלי שיקבלו תועלת מהחמה והם יותר מאור הלבנה, ואין לנו אלא דרך תוה"ק"}}.
הוא אף הוכיח מדברי חז"ל שבתלמוד, שכיוון שחכמת רופאי זמנינו מבוססת על ניסויים רפואיים שנעשו על אומות העולם, שאוכלים שקצים ורמשים, אי אפשר לסמוך על כך שרפואות אלו יועילו לישראל. ואף כתב שלמעשה אין לסמוך על דבריהם להקל בשום איסור, חוץ מחילול שבת ואכילה ביום הכיפורים, שהרי גם ספק פיקוח נפש דוחה אותם [120]. שו"ת חתם סופר ח"ב יורה דעה סי' קעה ד"ה והנה: "הנה לא הוה בעי למימר אם עשה רפואה זו לעכו"ם בתר ג"פ, משום דאין ראיה מגופים שלהם לגופים שלנו, כדאמרינן בשבת פ"ו ע"ב ובע"ז ל"א ע"ב ונדרים ל"ד ע"ב אינהו דאכלו שקצים ורמשים חביל גופיהו. ע"כ הוצרך לומר שעשה רפואה זו לישראלים"}}.
בשם הגר"ח קנייבסקי נכתב שהוכיח ממדרש שלגוי יש רק שלושים ואחת שיניים [121].
עולה מכך שדבר ברור הוא שאין להמשיך לנסות ולהביא ראיות שונות לעניינים מדעיים, כמו האם יש חיים בכוכבים אחרים או לא [122], האם יוכלו לייצר אדם בדרכים טבעיות [123], האם יהיה כאדם הנוצר מספר יצירה שאין לו דיבור [124] או שיהיה כשאר אדם [125].

כיצד נדחו ראיות אלה

[עריכה]

לגבי ראיות מדברי חז"ל וממפרשיהם, הדבר פשוט שאין בהן כדי לברר את המציאות, שהרי כבר הוכח שגם דברי חז"ל המפורשים בענייני מדע – אינם מתאימים למציאות הידועה לנו [126].
אך לגבי הראיות שהביאו מפרשים אלה מפסוקים, יש להעמיק ולעיין כיצד אירע הדבר. שהרי סגנון הראיות הללו דומה לאלו שנקטו גדולי ישראל בכל הדורות בענייני הלכה, ומכאן בניין אב לשאר ראיותיהם [127], והרי לא יעלה על הדעת לומר דבר לסתור קוצו יו"ד מדברי ראיות חז"ל שבתלמוד [128]. ביאור הגר"א חושן משפט סי' כה ס"ק ו: "דעל הגמרא אין רשות להוסיף ולא לגרוע, כ"ש לחלוק, כמ"ש בפרק הפועלים [בבא מציעא פו ע"א] רבינא ורב אשי סוף הוראה"}}.
אלא שהדבר פשוט. שהרי ראיותיהם של גדולי ישראל בהלכה אינן ראיות גמורות וקושיות חלוטות, אלא שהשתדלו בכל מאודם להידבק באמת ככל האפשר לפי הסברה [129], ואנו מחויבים למסקנותיהם על פי כללי פסיקת ההלכה [130]. וזה שייך רק בענייני הלכה, שאנו מחוייבין לעשות כפי שנראה, ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות, והקב"ה מסכים על ידו. משא"כ בדברים שהם בחקירת הטבע, שראיות כאלו אין בהן כדי לברר את המציאות [131].
והרי הדברים מוכחים מתוכם . שכנגד ראייתו של הגר"א למציאות החושך, מהפסוק "יוצר אור ובורא חושך", עמד הרמב"ם והביא מאותו פסוק עצמו ראיה לכך שהחושך הוא העדר, שלכן נקט הפסוק "בורא חושך" ולא "עושה חושך" [132], והאברבנאל הביא לכך ראיה מהלשון "חושך", שהוא מלשון "לחשׂוך" שפירושה העדר [133]. ואם כן מוכח שאי אפשר להכריע בהחלט מהי המציאות על פי ראיות מפסוקים ומדברי חז"ל.
אכן יש מכאן כדי ללמדנו ענווה אף לגבי סברותינו וראיותינו בלימוד התורה.

גדולי ישראל שהיו חכמים במדע

[עריכה]

עובדה מוכחת היא שבתקופת הראשונים [134] יהודים רבים, ואף מגדולי ישראל ממש, למדו את מדעי זמנם, התקדמו בהם מאוד ואף קידמו את עולם המדע כולו, בין ע"י חיבור ספרים [135] ובין ע"י חידושיהם והמצאותיהם [136]. ב. הרמב"ם – ידיעותיו בפילוסופיה וברפואה עשוהו, ככל הנראה, ליהודי המפורסם ביותר בימי הביניים, בעיני העולם כולו}}. ג. הרלב"ג – חידש חידושים במתמטיקה. כמו כן, ככל הנראה, הוא שהמציא (ויש אומרים: שכלל) את "מטה יעקב" (הוא עצמו קרא לו: מגלה עמוקות) – מכשיר מדידה עבור אסטרונומים, ימאים ומודדי שטחים (אוצר ישראל ערך לוי בן גרשון סוף פרק "ספר מלחמות ה'")}}. ד. ר' יעקב בן מכיר אבן תיבון – שכלל את מכשיר הניווט קוּוָדרָנט}}. ה. רבי אברהם זכות (בעל היוחסין) – חיבר לוחות אסטרונומים (ששימשו אף את קולומבוס), היה אסטרונום של חצר המלך, לימד באוניברסיטאות, ושכלל את האצטרולב}}, ואף חכמי אומות העולם חולקים להם כבוד על כך [137]. על כל פנים, כל אלו הן התקדמויות שתרמו היהודים בדרך טבעית כחלק מעולם המדע, ולא מתוך התורה עצמה.

בקיאות בתחומים המדעיים הנידונים

[עריכה]

גדולי ישראל שבכל הדורות טרחו ונתייגעו על מנת לדעת ולהבין לעומק ולרוחב את המציאות שלגביה באו לפסוק הלכה.
רב העיד על עצמו שגדל שמונה עשר חודש אצל רועה בהמה, על מנת לידע איזה מום קבוע ואיזה מום עובר [138]. הרמב"ם העיד על עצמו שכמדומה שלא נשאר חיבור בעולם בענייני אסטרולוגיה, שלא קרא והעמיק בו, על מנת לדון בעניין זה [139].
אמנם אירעו מקרים בודדים שבהם לגדולי ישראל היה חסר ידע מציאותי בעניין שדנו בו, הגם שבאותו הדור היו מומחים לתחום זה. רבי אברהם בר חייא הנשיא [140] כתב בחריפות נגד רוב חכמי דורו בצרפת, שאינם בקיאים בחכמת המדידה, ועל כן הם מחלקים קרקעות בין יורשין ושותפין באופן מוטעה, עד שיכול שיקרה בחשבונם שבעל השליש נוטל רביע ובעל הרביע נוטל השליש, ואין לך גזילה ואונאה גדולה מזו [141].
וכן מצינו מקרים נוספים ממין זה, ובפרט בדורות האחרונים [142]. א. יערות דבש (לרבי יהונתן אייבשיץ) ח"ב דרוש ז ד"ה אבל: "כבר תמהו איך אמר כי אין מספר לכוכבים, והלא חכמי תכונה מנו ומצאו כ"ב אלפים [צריך לומר: אלף עשרים ושניים, ומקור מספר זה בתלמי היווני בספרו אלמגסט] כוכבים. והרבה תירוצים בדבר, ותירוץ אחד הוא, מה שמצינו בכל זמן מזמנים כוכבים חדשים מה שלא שערו הקדמונים, אף שכליהם בראיה ואויר ארצם יותר טוב משלנו, עד שאין לומר כי אנחנו רואים מה שלא ראו בעיניהם וכלי הרואים שלהם, והיעשה ה' חדשות בארץ לברוא כוכבים חדשים"}}. נדגיש שהוא חי למעלה ממאה שנה לאחר שגליליאו בנה את הטלסקופ שלו (בשנת 1609), בעזרתו נודעו למדע פרטים רבים על הירח, מערכת השמש ושביל החלב. ליוונים הקדמונים כמובן שלא היה טלסקופ – הם תיארו בכתביהם את מכשיריהם וחשבונותיהם, ואילו היה להם את כלי זה היינו יודעים עליו. לכן, הנחת היסוד שבתמיהתו "שאין לומר כי אנחנו רואים מה שלא ראו בעיניהם וכלי הרואים שלהם" אינה מתחילה}}. ב. שו"ת ארץ צבי (לרבי אריה צבי פרומר, ר"מ בישיבת חכמי לובלין, נהרג עקד"ה בשואה) סי' פו ד"ה והנה מש"כ: "והנה א׳ מהפלאות מהחוש על ר״ת ז״ל הוא מש״כ דהחמה מהלכת אחר שקיעה בעובי הרקיע, וזה נתברר בחוש שהחמה מהלכת בלילה למטה מהקרקע כידוע... ואני הקטן נלע״ד ראיה לשיטת ר״ת ז״ל ג״כ מן החוש, דאל״כ קשה, כיוון דהשמש גדולה הרבה אלפי פעמים יותר מכדור הארץ כאשר נתברר אצל חכמי התכונה האחרונים, ואם החמה מהלכת בלילה למטה מן הקרקע היה ראוי שלילה כיום יאיר גם בארצנו כמו באמעריקא, כי השמש משלחת פארותיה וקווי אורה (שמראלען) לכל צדדי כדור ארצנו, והיה ראוי שיבוא אור החוזר מקווי האור ההוא שבכל צד גם אלינו"}}. ג. בעל הנברשת (רבי חייא דוד הלוי שפיצר) ח"ב "השמטות לנברשת" "תשובה לעיתים לבינה" דף לד ע"ב – לה ע"א: "ובכן נקל להבין, שגם הכוכבים היותר גבוהים ומרוחקים מאיתנו כל כך עד אשר לפי חשבון קופרניקוס משהים אורם עד שתגיע אלינו שלושת אלפים שנה, לפי דעתי אינם צריכים אלא רק כמו רגע ואורם כבר הגיע אלינו. וראיה לדבר: [ראיה] א) כי איך עשה קופרניקוס בעצמו בבואו לפני כלי הבטה שלו כדי לראות מתוכם את הכוכבים, וגם ראה מתוכם את כולם גם המרוחקים במאוד, אשר הוא חושב אחריהן בדקדוק שצריך אורן עד שתגיע אלינו שלוש אלפים שנה. אולי היה הוא עומד שם בניסיון כל אלה שלוש אלפים שנה בלא היסח הדעת ובלא אכילה ושתייה ושינה וכו' כדי לראות בטוב ולידע הדבר על בוריו, ומצאו אשר בסופן של שלוש אלפים שנה הגיע אליו אור חדש של אותן הכוכבים אשר לא ראה תוך כל ימי הניסיון? מי מאמין עשה כן. אלא צריכים לומר שראה גם הרחוקים מייד כשהיה מסתכל בהן ע"י כלי הבטה שלו. וכמו שכתבתי ששני כוחות אלה – כח הראייה וכח המחשבה – דומין זה לזה במהירותן הנפלא במאוד..}}. [ראיה] ב) הלוא מילתא דעבידא לגלויי הוא לכל אדם, כי יכול לנסות הדבר וימצא אשר פיהם של הפילוסופים הנ"ל דיבר שווא. כי לפי חשבונם אנו צריכים לראות גוף החמה אפילו אחר שכבר שקעה תחת אופק הארץ. לשיטת קופרניקוס עוד דקה אחת. ולהיש אומרים הנ"ל עוד שמונה דקים. וכן לעומת זה בבוקר בשעת הזריחה היינו צריכים שלא לראותה אפילו אחר שכבר זרחה ועלתה ממעל להאופק עד עבור עוד שמונה דקים"}}. ד. החזון איש (בכורות סי' טז (א) אות יז) כתב: "דג מקיא ריעי דרך הפה ומקיא עוברו דרך הפה ויש שביל מן הרחם למעיים ליציאת הוולד, והלכך אפשר לו לבלוע להיכנס לרחם ואפשר ליה לעובר להימצא במעיים"}}. ה. בספר מחשבת מוסר (לרב שך) ח"ב עמ' עח, תחת הכותרת "הבריאה והנהגת בעלי החיים מכריזים על הבורא עולם" כתב: "איננו רואים דבר גשמי, כי כיצד נוצרו התולעים שבפרי? וכי יש להם אבא ואמא? וכי הם נולדו? מתפוח רקוב נוצרה תולעת, מסביבה יש תפוח שלם, וכיצד נעשתה שם תולעת? הרי היא לא נכנסה לתוכו כיוון שהכל היה סתום, ומי עשאה שם?"}}. וכן בספרו מחשבת זקנים שיחה כד ד"ה כאשר, עמוד רכח: "לפעמים פותחים תפוח, מסביבו הכל בריא, ובתוכו יש ריקבון עם תולעת שנבראה מהעיפוש והריקבון, האם אינני רואה יש מאין?!"}}. ו. עוד בספר מחשבת זקנים (לרב שך) שיחה כד ד"ה אך, עמוד רכו: "האם העיניים הן שרואות? הרי עיניים המונחות על השולחן אינן רואות, וכל אפשרות הראייה שלהן היא רק כאשר הן קבועות במקומן, ומהו ההבדל אם הן על השולחן או באדם?"}}. ז. הרב אביגדֹר נבנצל (הובא בספר השתנות הטבעים בהלכה עמוד 15 הערה לעמוד קפב) כתב: "המדע הכופר סותר את עצמו, אם מצד אחד הוא מקבל את דברי פסטר האומר ששום חי אינו נוצר מעצמו, ומצד שני את דרווין האומר שכולם נוצרו מעצמם". אין צורך לבאר שאין להשוות בין יצירת כינים ותולעים מפותחות תוך זמן קצר ובאופן קבוע, לבין הצד השני}}. ח. בשם הגראי"ל שטיינמן כתבו (עלון כאיל תערוג – פנינים מרבן של ישראל מרן הגראי"ל שטיינמן שליט"א גיליון 209 פרשת שלח תשע"ז) לגבי הסתירה האם העולם עגול כדברי הירושלמי או מרובע כמו שהביאו בשם הגר"א – "ואולי י"ל שכך זה נראה לאנשים מלמעלה [שהוא עגול] אבל הרואה את הארץ מתחת הים רואה שהעולם מרובע...". ושם הביאו בשם ר' אריה ליפקין "רק היבשה הוא הנקרא ארץ והוא מרובע פ' שטח היבשה, ובקצוותיה מקום גבולה שבין היבשה ובין המים הוא מרובע ממש בצלעות ובזוויות כמו שנראה במפת הארץ את קצוות היבשה איירי ששם הם יושבים ואפילו אם היא בת ה' או ו' רוחות ג"כ הוא מרובע כידוע בדין הציצית". לגבי האגדה שארץ ישראל גבוהה מכל הארצות הביאו שם בשם הראי"ל שטיינמן – "י"ל דאע"פ דבגובה פני הים א"י אינה גבוהה מכל הארצות, מ"מ המים המקיפין את א"י הם יותר עמוקים משאר המקומות ומשו"ה היא גבוהה מכל הארצות"}}. ט. בשם הגר"ח קנייבסקי נכתב (ורפא ירפא, "משא ומתן בענייני רפואה", הדברים נרשמו ע"י תלמידו, עמוד נז): "במדרש תלפיות (ענף אברים) איתא שלגוי יש ל"א שיניים וליהודי ל"ב, וסיפר לי הג"ר יצחק זילברשטיין שליט"א שיש רופא שיניים בארה"ב ששונא יהודים, וכשבאים אליו סופר השיניים – וכשמוצא 32 אינו רוצה לטפל!". יש להוסיף שמדרש תלפיות נכתב בתקופת האחרונים ע"י רבי אליהו בן אברהם שלמה הכהן האתמרי, בעל השבט מוסר, ואכן שם בענף אברים דף ז ע"ב כותב שלישראל יש ל"ב שיניים ולגוי ל"ג (ולא כפי שנכתב בשמו). יש להעיר שבספר זה כותב לגבי ברדלס (ענף ברדלס, בשם ספר קרבן מנחה) שהוא "בא בפני אדם ומכשכש בזמנו ומצפצף בפיו עד שנראה כמין זמר נעים... ואשר נפתה והולך אחר קולו, גונב את דעתו והוא מרקד בפניו ומשתגע כמו הקוף עד שמוליכו לחורו כשור אל טבח יבוא..."}}.

  1. ^ למה הדבר דומה? לתינוק, שבשלבים הראשונים של חייו לומד לבצע פעולות פשוטות. אנו שמחים, ובצדק, מכל פעולה חדשה שהוא לומד, ואין מקום להשוות אותו למבוגר ולשאול מדוע הוא לא יודע לעשות את כל מה שאנו יודעים
  2. ^ בבא בתרא יב ע"א: "אמר אמימר: וחכם עדיף מנביא"
  3. ^ העמק דבר (הנצי"ב מוולוז'ין) ויקרא יא יד: "ויש לדעת כי אדם הראשון בחוכמת רוח הקדש קרא שמות להברואים בלשון הקדש לפי הבטתו באיזה פרט בפנימיות אותה בריה וקרא שמו ע"ש הפעולה"
  4. ^ עבודה זרה ח ע"א: "ת"ר: יום שנברא בו אדם הראשון, כיון ששקעה עליו חמה, אמר: אוי לי, שבשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי ויחזור עולם לתוהו ובוהו, וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים, היה יושב [בתענית] ובוכה כל הלילה וחוה בוכה כנגדו, כיון שעלה עמוד השחר, אמר: מנהגו של עולם הוא"
  5. ^ שו"ת הרי"ד סי' סב ד"ה תחילת: "שמעתי מחכמי הפילוסופים, שאלו לגדול שבהם ואמרו לו: הלא אנחנו מודים שהראשונים חכמו והשכילו יותר ממנו, והלא אנחנו מודים שאנו מדברים עליהם וסותרים דבריהם בהרבה מקומות והאמת איתנו, היאך יכון הדבר הזה? השיבם אמר להם: מי צופה למרחוק, הננס או הענק? הוי אומר הענק שעיניו עומדות במקום גבוה יותר מן הננס, ואם תרכיב הננס על צווארי הענק, מי צופה יותר למרחוק? הוי אומר הננס שעיניו גבוהות עכשיו יותר מעיני הענק, כך אנחנו ננסים רכובים על צווארי הענקים מפני שראינו חכמתם ואנו מעניקים עליה, ומכח חכמתם חכמנו לומר כל מה שאנו אומרים, ולא שאנו גדולים מהם"
  6. ^ מאמר הרש"ר הירש על אגדות חז"ל, אות א ד"ה אכן מה (הודפס בקובץ המעיין טבת תשל"ו, עמוד 10): "חכמי דת האלוקית... היו חז"ל, ולא חכמי הטבע וההנדסה והתכונה והרפואה בייחוד וכו', ולא מצינו שנמסרו להם ידיעות האלה מסיני ידעו [חז"ל] כל החכמות והמדעים כפי אשר מוסכם היה בזמניהם לאמת [ולא ע"פ האמת המוחלטת], ועמדו בזה בשווה על במותי החכמה והמדע עם כל שאר גדולי החכמים באומות העולם"
  7. ^ ספר הברית (רבי פנחס אליהו הורביץ) ח"א מאמר כ פרק ח: "אמנם לאפס ותוהו נחשבו [שאר החכמות], לנבלי חרשׂ בעיניהם נגד חכמת התורה אשר בליבותם, ועליה היה כל מחשבותם כל הימים לרבות הלילות על משכבותם. כי ה' הגיד דבריו ליעקב ותורה שם בישראל, לא חכמה מחכמת האנושיי"
  8. ^ ב‎פרק נט
  9. ^ א. רב שרירא גאון (סי' שעו, הובא באוצר הגאונים גיטין עמוד 78): "צריכין אנן למימר לכון דרבנן לאו אסיתא אינון [אינם רופאים], ומילין בעלמא דחזונין בזמניהון (מה שראו בזמנם) וכחד חד קצירא אמרונין ולאו דברי מצווה אינון, הילכך לא תסמכון על אילין אסותא [אל תסמכו על רפואות אלו] וליכא דעביד מנהון מידעם אלא בתר דמיבדק וידע בוודאי מחמת רופאים בקיאים וכו'"
  10. ^ רב שרירא גאון סי' שעו, הובא באוצר הגאונים גיטין עמוד 78: "צריכין אנן למימר לכון דרבנן לאו אסיתא אינון [אינם רופאים], ומילין בעלמא דחזונין בזמניהון [מה שראו בזמנם] וכחד חד קצירא אמרונין ולאו דברי מצווה אינון, הילכך לא תסמכון על אילין אסותא [אל תסמכו על רפואות אלו] וליכא דעביד מנהון מידעם אלא בתר דמיבדק וידע בוודאי מחמת רופאים בקיאים וכו'"
  11. ^ מורה נבוכים ח"ג פרק יד: "ואל תבקשני לתאם כל מה שאמרו [חז"ל] מענייני התכונה [אסטרונומיה] עם המצב כפי שהוא, לפי שהמדעים באותו הזמן היו חסרים, ולא דיברו בכך משום שיש להם מסורת באותם הדברים מן הנביאים, אלא מצד שהם ידעני אותם הדורות באותם המקצועות, או שמעום מידעני אותם הדורות"
  12. ^ לגבי השאלה האם יכול להיות שאישה תפיל דמות עורב ושליא תלויה בו
  13. ^ רבי יוסף קארו (כללי הגמרא על הליכות עולם שער ב אות י): "אילו היה דבר התלוי בדין – היינו אומרים רבי לא שנאה רבי חייא מנא ליה, אבל דבר התלוי במציאות אם ישנו אם אינו [השאלה האם יכול להיות שאישה תפיל דמות עורב ושליא תלויה בו] – אין לרבי יתרון על שאר בני אדם"
  14. ^ מאמר הרש"ר הירש על אגדות חז"ל, אות א ד"ה אכן מה (הודפס בקובץ המעיין טבת תשל"ו, עמוד 10): "חכמי דת האלוקית... היו חז"ל, ולא חכמי הטבע וההנדסה והתכונה והרפואה בייחוד... ולא מצינו שנמסרו להם ידיעות האלה מסיני. ידעו [חז"ל] כל החכמות והמדעים כפי אשר מוסכם היה בזמניהם לאמת [ולא ע"פ האמת המוחלטת], ועמדו בזה בשווה על במותי החכמה והמדע עם כל שאר גדולי החכמים באומות העולם"
  15. ^ הריא"ה הרצוג (הובא באסיא 5 עמוד 196): "לא אכחד כי כמעט בושתי ונכלמתי מדברי כבוד גודלו... ואולם הם [חכמינו] ז"ל קיבלו את הנ"ל לאמת ובנו הלכות גדולות על ההנחה הזאת, הואיל ואריסטו קבע כך ונתקבל מפי כל החכמים שבעולם... במחילת כבוד גודלו, טעות גמורה היא מצידו... חבל שבעוד המדע הולך וכובש עולמות ומגלה סודי סודות, אם כי גם הוא טועה לפרקים, אנו בקשר לענייני מדע הנוגעים לתוה"ק משקעים ראשנו בחול כהעוף הידוע, ותו לא מידי"
  16. ^ מאמר הרש"ר הירש על אגדות חז"ל, אות א, ד"ה הגע בעצמך (הודפס בקובץ המעיין טבת תשל"ו, עמוד 11): "וכן לענ"ד ברור, כל דבר המתמיה כזה [כמו אדני השדה, עכבר שחציו בשר וחציו אדמה, שדרו של אדם שנהפך לנחש] שנמצא בדברי חז"ל, כשנחקור ונדרוש נמצא שהיה כבר מפורסם ומקובל לאמת בקרב חכמים [חכמי המדע] בזמנים הללו"
  17. ^ כל הדוגמאות הנ"ל מופיעות ב"תולדות הטבע" – אנציקלופדיה מקיפה ומפורטת בת 37 כרכים, שנכתבה במאה ה־1 לספירה ע"י פליניוס הזקן (רומאי). הארכתי בעניינים אלה בקונטרס "הידיעות המדעיות של חז"ל – תוקפן ומקורן" פרק ב
  18. ^ הארכתי בעניינים אלו בקונטרס "הידיעות המדעיות של חז"ל – תוקפן ומקורן" פרק ה
  19. ^ אבן עזרא, הקדמה לתורה
  20. ^ סוטה מד ע"א: "ובנית ביתך זה גמרא"
  21. ^ א. רבינו חננאל (פסחים צד ע"א): "ואע"פ שהחוזים בכוכבים שבזמן הזה מדברים דברים המכחישין [בסוגיית אורך העולם ועובי הרקיע] לא משגחינן להו, אלא אנו מזהרים דברי רבותינו כתקנם ולא לחוש לדברי זולתם" (לעומת זאת עיין במה שהבאנו מדבריו לעיל בשיטה א שמשמע שהעצות שבגמרא הן רק דברי הרופאים)
  22. ^ שו"ת הרשב"א ח"א סי' צח: "ויבטל המעיד ואלף כיוצא בו ואל תיבטל נקודה אחת ממה שהסכימו בו חכמי ישראל הקדושים" (בעניין טריפות)
  23. ^ שו"ת הריב"ש סי' תמז: "כי לא מפי הטבע והרפואה אנו חיין, ואנחנו על חכמינו ז"ל נסמוך אפילו יאמרו לנו על ימין שהוא שמאל, שהם קיבלו האמת ופירושי המצווה איש מפי איש עד משה רבינו" (בעניין טריפות)
  24. ^ שו"ת התשב"ץ ח"א סי' קסה תחילת וסוף ד"ה ומה שכתבת: "שלא נעלם מהם האמת כי הם אנשי אמת מקבלי האמת מאלוקי אמת... ובוודאי מאשר ראינו עומק שכלם בפירוש המשניות ובכל דבריהם, יש לנו לומר שא"א שישיגו חכמי העכו"ם במחקריהם מה שלא השיגו הם, וכבר הפליג בעל ספר הכוזרי ז"ל להראות ליאות שכל היונים מהשיג מאשר השיגו חכמי ישראל בעניין הטריפות ובנגעי אדם ובגדים ובתים ובעניינים אחרים וכו', וכ"ש בענייני השיעורים דבחושבנא ושיעורא תליא מילתא, שא"א לומר שתקצר יד שכלם מהשיג מה שהשיגו אוקלידס וארשמידש [ארכימדס] להבדיל בין החול ובין הקדש וכו', שאין בכל דברי רז"ל דבר שיפול ממנו ארצה כי הם אמת ודבריהם אמת"
  25. ^ שערי אמונה (הרבי מלובביץ') סי' נא: "הכתוב בשער הייחוד והאמונה פ"ז דהשמש 'כמו קס"ז פעמים כגודל כדור הארץ" הוא ע"פ פסק הרמב"ם בהל' יסודי התורה פ"ג ה"ח... כנראה הקשו לכת"ר ממה שכאילו התוכנים דעתה חקרו ומצאו אחרת – 5/4 מיליון פעמים ויותר..
  26. ^ שם: "וכמו בשאר הקושיות 'המדעיות' מסוג זה – המקשן עם הארץ גם במידה!"
  27. ^ רמב"ם הל' קידוש החודש פי"ז הכ"ד: "וטעם כל אלו החשבונות, ומפני מה מוסיפים מניין זה ומפני מה גורעין, והיאך נודע כל דבר ודבר מאלו הדברים, והראיה על כל דבר ודבר, היא חכמת התקופות והגימטריות שחיברו בה חכמי יוון ספרים הרבה, והם הנמצאים עכשיו ביד החכמים. אבל הספרים שחיברו חכמי ישראל שהיו בימי הנביאים מבני יששכר לא הגיעו אלינו. ומאחר שכל אלו הדברים בראיות ברורות הם שאין בהם דופי ואי אפשר לאדם להרהר אחריהם, אין חוששין למחבר בין שחיברו אותו נביאים בין שחיברו אותם גויים, שכל דבר שנתגלה טעמו ונודעה אמיתתו בראיות שאין בהם דופי – אין סומכין על זה האיש שאמרו או שלמדו אלא על הראייה שנתגלתה והטעם שנודע"
  28. ^ שיחות קודש (הרבי מלובביץ', בלתי מוגה) תשל"ט ח"א שיחת מוצש"ק חיי שרה, אות לד (עמודים 268–269), לגבי עקרון ארבעת היסודות שבמשנה תורה פ"ד ה"א: "ח"ו און רח"ל דו זאגן אז זיי האבן דאס גענומען פון מקורות בלתי טהורים (פון אוה"ע)!" [ח"ו ורח"ל לומר שהוא קיבל זאת ממקורות בלתי טהורים (מאומות העולם)]
  29. ^ תורת מנחם (הרבי מלובביץ') תשמ"ג ג עמוד 1595 אות יז: "דובר בהתוועדות דחג השבועות אודות הנצחיות דכל ענייני התורה כולל סוגיות התורה שבהם מדובר אודות ענייני רפואה וכיו"ב. שמה שמצינו שיש גדולי ישראל גאונים הרמב"ם במורה נבוכים ור' אברהם בן הרמב"ם שכתבו שבנוגע לרפואות שבש"ס וכיו"ב יכול להיות עניין של שינוי כו' מצד התפתחות המדע, הרי זה מפני שכתבו זאת לתלמידים כאלו שהיה צורך להניח את דעתם ולהשיב על שאלותיהם, אבל אליבא דאמת לא ס"ל כן, כנ"ל בארוכה"
  30. ^ הרשב"א שם (בשו"ת ח"א סי' צח) והריב"ש שם (סי' תמז)
  31. ^ ריב"ש שם (סי' תמז): "לא נאמין אל חכמי היוונים והישמעאלים, שלא דיברו רק מסברתם, ועל פי אי זה ניסיון, מבלי שישגיחו על כמה ספיקות יפלו בניסיון ההוא"
  32. ^ פחד יצחק (ר' יצחק למפרונטי) ערך צידה האסורה והמותרת בשבת: "והדברים ההם אינם כחכמה לימודית היינו מאטהעמאטיקע [מתמטיקה] שיוכל האדם להביא ראיות ברורות ואמיתיות ומופת חותך... אלא זה אומר בכה וזה אומר בכה וכל אחד ואחד מביא ראיה לדבריו"
  33. ^ שו"ת חוות יאיר סי' ריט: "כ"ש בחקירות חכמת התכונה אשר כמעט אין דבר שאין בו מחלוקת, ובכל צד עלו כמה ספיקות ומבוכות וקשה מאוד הציור וההבנה בהם"
  34. ^ פלתי סימן מ ס"ק ד סוף ד"ה וסוף: "ובפרט יסודת חכמי טבע בנוי על פי ניסיון, היום היתה הסכמה כך, וכאשר באו אנשים שראו ההיפוך אף הם נזרו אחור מהסכמתם ועשו כלל אחר, וכן תמיד, עד כי עכשיו על ידי ניסיון בזה נסוגו אחור ממש מכל הנחת גלינוס ארסט"ו וכדומה [ו]יבחרו הנחות ויסודות חדשים"
  35. ^ ר' צדוק הכהן מלובלין, משיב הטענה, תשובת ר' צדוק, ד"ה ובאמת: "הלא תראה להם עצמם במידת שנת החמה דיעות שונות, וכן בכל עיקרי התכונה בסדר הילוך החמה ולבנה וכוכבים ומזלות. הנה הקדמונים חכמי האומות קיימו וקיבלו כי הגלגלים חוזרים ובהם המזלות קבועים, ואילו מי אמר היפך דעתם בוודאי היה נחשב לטועה. והנה אחר כך בימים אחרונים הסכימו כי הכוכבים הם המתנועעים ומתגלגלים דרך גלגל אחד ספיריי הנקרא איתיר ודחו כל דברי הראשונים. וגם בזה הנה אז בעת החלה לצמוח הדעת ההיא הסכימו כולם לדברי האומר כי הארץ שוקטת והשמש סובבת ודחו דברי האומר זולת זה. ואחר ימים עברו שבו להחזיק כולם כדעת האומר כי השמש שוקטת והארץ סובבת באופן שהאומר נגד זה אינו אלא טועה. ולכל אחד מדיעות האלו חשבון אחר וסדר אחר ומופתים שונים ואיך נדע על מי לסמוך"
  36. ^ כל אחד לפי זמנו
  37. ^ הרמב"ם, הרלב"ג, ר' יש"ר מקנדיאה, רש"ר הירש, הריא"ה הרצוג, הרב מרצבך
  38. ^ ובנוסף לזה, הידע שיש בידינו על ההיסטוריה של המדע – כך שידוע לנו שרבים מדברי חז"ל בנושאים אלו מתאימים לידיעות שרווחו בתקופתם, מה שלא היה ידוע לרבים מגדולי ישראל מהדורות הקודמים
  39. ^ וכן הזוהר
  40. ^ אסטרונומיה, בעלי חיים, רפואה, ביולוגיה, גיאוגרפיה. הארכתי בנושא זה בקונטרס "הידיעות המדעיות של חז"ל – תוקפן ומקורן", ובפרק א שם הבאתי עשרות דוגמאות כאלו
  41. ^ נשתנו הטבעים, שינוי המקומות גורם, דברי חז"ל אינם כפשוטם אלא רמזים לסודות ועניינים רוחניים
  42. ^ פירטתי זאת במאמרי "הידיעות המדעיות של חז"ל – תוקפן ומקורן" פרק ג סעיף 5
  43. ^ שו"ת אגרות משה חו"מ ח"ב סי' עג סוף ד"ה ולכאורה: "שאף הרשב"א אם היה חי, וכן עתה שהוא בעולם האמת בגן עדן, מודה שיש מקצתן מאלו שמנו במשנה וגמרא שהן טריפות שיכולין לחיות"
  44. ^ שו"ת חתם סופר קובץ תשובות סי' פב ד"ה ומה (אמנם שם מתייחס לטעות שבדברי אחרונים): "בחיי כי הראה לי א' מהתלמידים כי הרגיש שער המלך (שם) שדברי תוס' אלו נעלמו מהמשנה למלך, ותמהתי על מעלתו, וכי מפני כן נעקש עלינו את דברי התוס' ופשוטם ח"ו, והקדושים האלו, רצוני בית שמואל ומשנה למלך (הוה) [המה] בעלמא דקשוט, וניחא להו שנוציא שגיאותם כי שגיאות מי יבין, ולא ח"ו שיגרמו לנו לעוות היושר ולעקר דברי תוס' מפשוטם ואמתיותם, וכן לא יעשה"
  45. ^ מאמר אודות דרשות חז"ל (רבי אברהם בן הרמב"ם): "והכריע [רבי כ]דעת חכמי אומות העולם... ואמרו 'ניצחו חכמי אומות העולם לחכמי ישראל'. ובאמת נקרא אדון זה רבינו הקדוש, כי האדם כשישליך מעל פניו השקר ויקיים האמת ויכריענו לאמיתו, ויחזור בו מדעתו כשיתבאר לו הופכה, אין ספק כי קדוש הוא
  46. ^ עקידת יצחק שמות שער לז (פרשת בא) ד"ה שמעו: "חכמי ישראל אומרים מזלות חוזרים וגלגל קבוע וחכמי האומות אומרים גלגל חוזר ומזלות קבועים, ניצחו חכמי אומות העולם והודו להם חכמים כדאיתא במסכת (פסחים צד ע"ב), כי העניין הזה... נתבאר אמיתתו ראשונה לחכמי הגויים ולמלכיהם מצד עוצם השתדלותם בענייני פרטי המלאכה ההיא אשר כיוונו אליה לעבוד עבודתה ולשמור משמרתה, כמו שנתפרסם מעבודתם הנוכריות אשר אסרה אותם התורה תכלית האיסור, מה שלא הוצרך כל זה לחכמי ישראל רק לדעת מה שכיוון מהמלאכה ההיא לחכמת העיבור ולחשבון תקופות ומולדות כתורה וכמצווה כמו שיבא"
  47. ^ תוספות יום טוב כלאיים פ"ה מ"ה ד"ה ומעתה: "ותימה, האם לא היה לו [לר"ש] מחוגה לחוגג עגולה ל"ב על ל"ב ולסמן בה שורות גפנים נטועים על ה' ה', ועין בעין היה רואה שאי אפשר שיפלו מ"ה גפנים בעגולה הזאת?... אבל אין ספק שלא עשה לו צורה מוחשת לראות בה, שאילו היה רואה אין ספק שהיה חוזר מדבריו, כי לא היה מכחיש גם החוש. כי לא אאמין שהיה החכם ז"ל משתבש בטעות המדברים מעניין חטא החוש [התעלמות מהמציאות]"
  48. ^ הארכתי בזה בקונטרס "הידיעות המדעיות של חז"ל – תוקפן ומקורן" נספח ח
  49. ^ א. דברי הרב יהודה בריל בפחד יצחק (ר' יצחק למפרונטי) ערך צידה: "אין לשנות הדינים המיוסדים על קבלת קדמונינו בשביל חקירת חכמי אומות העולם... ועוד עדות נאמנה אצלי מה שכתוב בגמרא דפסחים [צד ע"ב] על עניין אם גלגל קבוע ומזל חוזר שחזרו חכמי ישראל באותו הזמן והודו לחכמי אומות העולם [יש להעיר שלא על מחלוקת זו נאמר בגמרא שם שחזרו והודו], וסוף דבר אחרי מאות רבות משנים כל התוכנים [אסטרונומים] מאומות העולם בחקירתם ע"פ הניסיון והמופת שבו לדברי חכמינו וקבלתנו הקדמונית"
  50. ^ בקובץ אור ישראל מונסי ניו יורק טבת תשנ"ז (גיליון ו) הביא באריכות דברי רבים שפסקו שאין לסמוך בזה על דעת חכמי המדע
  51. ^ קובץ אור ישראל מונסי ניו יורק טבת תשנ"ז (גיליון ו) עמוד קס ד"ה מעתה, מהרב בן ציון יעקב ואזנר: "אחד מיסודי אמונתינו"
  52. ^ קובץ אור ישראל מונסי ניו יורק טבת תשנ"ז (גיליון ו) עמוד קלו ד"ה ויראתי (מרבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, האדמו"ר מצאנז־קלויזנבורג): "שצריכים לדעת שכל דברי הגויים הם שקר וכזב הבל הבלים ואסור להאמין להם, כל שוטה מה שעולה על דעתו ומה שליבו חפץ מפרסמה ולמדע יחשב, אם היו הרופאים משתמשים בחוכמות כאלו היה פלא על מספר החיים"
  53. ^ ספר "תולדות בעלי החיים" (לאריסטו) ספר 5 פרק 25 (בחלק מההוצאות – פרק 31): "בים יש סוג של כינים [טפילים] שגדלות על דגים, אך הן לא נולדות מהדג אלא מהרפש שלו". הבאתי זאת במאמרי "דע מאיין באו" פרק יב
  54. ^ ובפרט בתחום האסטרונומיה
  55. ^ דוגמה בולטת לדבר, הבלבול הקיים לעיתים בין שבעת הרקיעים שמוזכרים בתלמוד, לבין הגלגלים שמוזכרים ברמב"ם
  56. ^ בין השאר: שומרי, אכדי, כשדי, בבלי, פרסי
  57. ^ המזרח התיכון, צפון אפריקה. אף ספרד וסיציליה הושפעו מהם
  58. ^ רוב אירופה
  59. ^ הארכתי בכל זה בקונטרס "באהלי שם – האם יסודות המדע היווני התקבלו על ידי חז"ל והראשונים"
  60. ^ ומכאן שאין ביסוס לטענה (אמונה ומדע לרבי מלובביץ עמוד 134): "בתורה ובגמרא מוזכר פעמים רבות הקשר בין אורך הקוטר לבין ההיקף, ומקובל בדרך כלל במקרים אלו שאורך ההיקף שווה לשלושה קטרים. תהיה זו שטות להניח שחכמי התלמוד לא הכירו את המספר פאי. הם הרי ביצעו חישובים אסטרונומים דקים ומדויקים בקשר עם קביעת לוח השנה העברי. די אם נזכיר את העובדה שהם חיו מספר דורות אחרי ארכימדס ועוד מלומדים לא יהודים אחרים אשר בחישוביהם השתמשו בפאי והזכירו את המספר פעמים רבות. לכן ברור שבמקרים המובאים בגמרא מופיע המספר כפי שהוא מעוגל לשלמים"
  61. ^ חלקם מוטעים
  62. ^ אסיה, אירופה, אפריקה
  63. ^ או: ליחות
  64. ^ יחסית
  65. ^ מורה נבוכים ח"ג פרק יד: "ואל תבקשני לתאם כל מה שאמרו [חז"ל] מענייני התכונה [אסטרונומיה] עם המצב כפי שהוא, לפי שהמדעים באותו הזמן היו חסרים, ולא דיברו בכך משום שיש להם מסורת באותם הדברים מן הנביאים, אלא מצד שהם ידעני אותם הדורות באותם המקצועות, או שמעום מידעני אותם הדורות"
  66. ^ פסחים צד ע"א – צד ע"ב
  67. ^ פסחים צד ע"א: "דתנא דבי אליהו, רבי נתן אומר: כל הישוב כולו תחת כוכב אחד יושב. תדע, שהרי אדם נותן עינו בכוכב אחד, הולך למזרח – עומד כנגדו, לארבע רוחות העולם – עומד כנגדו. מכלל דכל הישוב כולו תחת כוכב אחד יושב"
  68. ^ פסחים צד ע"ב: "וחכמי אומות העולם אומרים: ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע, ובלילה למטה מן הקרקע. אמר רבי: ונראין דבריהן מדברינו, שביום מעיינות צוננין ובלילה רותחין"
  69. ^ פסחים צד ע"א: "אמר רבא: שיתא אלפי פרסי הוי עלמא, וסומכא דרקיעא אלפא פרסי. חדא גמרא וחדא סברא. סבר לה כי הא דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כמה מהלך אדם בינוני ביום – עשר פרסאות. מעלות השחר ועד הנץ החמה חמישה מילין, משקיעת החמה עד צאת הכוכבים חמישה מילין, נמצא עוביו של רקיע אחד מששה ביום"
  70. ^ הדבר כן מפורש בירושלמי עבודה זרה פ"ג סוף ה"א: "כדור – שהעולם עשוי ככדור. א"ר יונה: אלכסנדרוס מוקדון כד בעא מיסק לעיל והוה סלק וסלק סלק עד שראה את העולם ככדור ואת הים כקערה בגין כן ציירין לה בכדורא בידה"
  71. ^ דברי התלמוד (עבודה זרה מא ע"א) "כדור, שתופש את עצמו תחת כל העולם כולו ככדור" – אין מהם ראיה לעניין זה, שהרי בסמוך להם נאמר שם "ציפור, שתופש את עצמו תחת כל העולם כולו כציפור"
  72. ^ יפה תואר על בראשית רבה פרשה ב סי' ד ד"ה ולא היה בין מים העליונים: "מי שיראה לפרש מימרא זו כפשטה, צ"ל דאין דעת רז"ל שהשמים מקיפים סביב הארץ מכל צדדיה כדעת התוכנים שאמרו שהארץ כמרכז בתוך העגולה... וכן מימרות רבות בפרק מי שהיה טמא (פסחים צד ע"א) ובמקומות רבים שאי אפשר לפרשם כדעת האצטגנינים, אלא שדעתם בתמונת השמים והארץ כמו שכתבתי... ובכן נוכל לומר שהמים המקיפים נגד שולי הרקיע המחוברים לארץ, הן קרובים למים התחתונים שבמקום ההוא מהארץ, כזה [וכן ברור בציור המצורף שם]... איברא מודינא דקצת מאמרים נמצאו לרז"ל מסכימים עם התוכנים, ויראה שבעלי המאמרים ההם היו סוברים כדרך האצטגנינים"
  73. ^ שו"ת שבות יעקב (ר' יעקב ריישר) ח"ג סוף סי' כ: "דכתיב כי היא חכמתכם – מכלל דאינהו לא ידעו הדבר על בוריו, ואיך נלמד מספריהם?! וכן עיקר דבריהם בנויים שהעולם הוא ככדור, נגד משמעות סוגיא דש"ס דידן ריש פ"ב דחגיגה, דקאמר: אידי ואידי חד שיעורא הוא, וכמבואר בדברי הרא"ם פרשת ואתחנן וביפה תואר בראשית פ"ח דף נ"ב, ובדרשות הראנ"ח ריש פ' בראשית, ובספר ברית שלום שם, ועיין בחידושינו בחגיגה ע"ש"
  74. ^ שיחות קודש (הרבי מלובביץ', בלתי מוגה) תשל"ט ח"א שיחת מוצש"ק חיי שרה, אות לד (עמודים 268–269), לגבי עקרון ארבעת היסודות שבמשנה תורה פ"ד ה"א: "ח"ו און רח"ל דו זאגן אז זיי האבן דאס גענומען פון מקורות בלתי טהורים (פון אוה"ע)!" [ח"ו ורח"ל לומר שהוא קיבל זאת ממקורות בלתי טהורים (מאומות העולם)]
  75. ^ ספרא פרשת שמיני פרשה ג אות ז: "ומכל נפש החיה אשר במים שקץ הם לכם – חיה זו חית הים, הנפש להביא את הסירונית. יכול תהא מטמא באהל כדברי רבי חנינא, תלמוד לומר ואת"
  76. ^ ספר חסידים (מרגליות) סימן תסד: "יש נשים שקורין להם שטרייאס מר"ש ורוול"ש (פי' מכשפות שונות זו מזו) אותן נבראו בין השמשות שיעשו דבר וישתנו מברייתן... וכן וורוולף [אדם הנהפך לזאב]..." כתב תמים (לרבי משה תקוּ, נדפס בתוך "אוצר נחמד" ח"ג) עמוד 61: "וכן על ידי תולדה מתהפכים בני אדם לזאב ולארנבת לפעמים, וזה תלוי בשעת יצירה, כצמיחת המקבל במקום שמשתנה"
  77. ^ ירושלמי כלאיים פ"ח ה"ד: "(אבני) [אדני] השדה חיה. ייסי ערקי בר נש דטור הוא והוא חיי מן טיבורייה איפסק טיבורייה לא חיי"
  78. ^ סנהדרין קח ע"ב: "אורשינה, אשכחיניה אבא דגני בספנא דתיבותא. אמר ליה: לא בעית מזוני? אמר ליה: חזיתיך דהות טרידא, אמינא לא אצערך. אמר ליה: יהא רעוא דלא תמות, שנאמר ואומר עם קיני אגווע וכחול ארבה ימים"
  79. ^ שבת כח ע"ב: "מאי הוי עלה דתחש שהיה בימי משה? אמר רבי אלעא אמר רבי שמעון בן לקיש, אומר היה רבי מאיר: תחש שהיה בימי משה בריה בפני עצמה היה, ולא הכריעו בה חכמים אם מין חיה הוא אם מין בהמה הוא, וקרן אחת היתה לו במצחו, ולפי שעה נזדמן לו למשה, ועשה ממנו משכן ונגנז. מדקאמר קרן אחת היתה לו במצחו – שמע מינה טהור היה, דאמר רב יהודה: שור שהקריב אדם הראשון קרן אחת היתה לו במצחו, שנאמר ותיטב לה' משור פר מקרן מפריס. מקרין תרתי משמע! אמר רב נחמן בר יצחק: מקרן כתיב"
  80. ^ בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה כג סימן ו: "עד כאן בצלם ובדמות, מכאן ואילך נתקלקלו הדורות ונבראו קינטורין"
  81. ^ הארכתי בכל זה בקונטרס "הידיעות המדעיות של חז"ל – תוקפן ומקורן" פרק ב סוף סעיף 4
  82. ^ מעשה טוביה, עולם הקטן, פרק שביעי: "לא אחדל מלחקור במהות הצינטאברטש בלע"ז, והוא חצי אדם וחצי סוס, אחרי שגדולי האומות יאמתו מציאותן וכותבי חידושי העולם הרבו לספר מהם בזמנים נפרדים שהביאו מין זה לפני כמה מלכים ושרים... ואם כן הוא, אין מן הנמנע שנאמין מציאותן"
  83. ^ אמונת חכמים (רבי אביעד שר שלום באזילה) פרק ה: "בשנה שעברה אנשי מלך צרפת בלכתם בים מצאו בריה אחת בים, והיו פניה וכל גופה דומה לאדם חוץ מידיה, וראו הדבר הזה כל המלחים, וכתבו ושלחו אל כל גלילות איברופ"ה סיפור הדבר הזה אשר ראו כנהוג בכל שבוע, ונתאמתו דברי חז"ל, ולמען תבין ותשכיל כי כל מה שאמרו רז"ל האמן אותם הט אוזנך ושמע דבריהם"
  84. ^ גיטין סח ע"א: "דכתיב: והבית בהבנותו אבן שלמה מסע נבנה וגו', אמר להו [שלמה המלך] לרבנן: היכי אעביד? אמרו ליה: איכא שמירא דאייתי משה לאבני אפוד"
  85. ^ רש"י גיטין סח ע"א: "השמיר – כמין תולעת היה, ואין כל דבר קשה עומד בפניו שלא יתפרק"
  86. ^ פירוש המשנה לרמב"ם אבות פ"ה מ"ו: "ושמיר – הוא בעל חיים קטן, ינסר האבנים הגדולות בעוברו עליהן"
  87. ^ מאירי אבות פ"ה מ"ו: "והשמיר – והוא שרץ קטן שחוצב את האבנים הגדולות מידי עוברו בהם"
  88. ^ הערוך ערך שמיר: "שמיר (דיאמנט) [יהלום]. 'המוציא לך מים מצור החלמיש', תרגום ירושלמי: 'שמיר טינרא', וכן 'ושמן מחלמיש צור'"
  89. ^ שו"ת ציץ אליעזר חי"ג סי' לב ד"ה והנה בביאור: "והנה בביאור הגר"א בתוספתא סוטה שם ראיתי שמגיה במקום בריה היתה וכו', דצ"ל: ברייתו כשעורה וכו'. והרהרתי דאולי כוונתו בזה לומר דלא היתה בריה חיה אלא דוממת שנבראה בששת ימי בראשית, כמו שהתנא באבות שם קורא גם להכתב והמכתב וכו' בלשון נבראו, ואמנם הרמב"ם בפיהמ"ש באבות שם, וכן המאירי בסוטה שם, והרע"ב, מבארים שהיה כמין תולעת
  90. ^ או אף הראשונים שביארו שהוא בעל חיים
  91. ^ ספר יצורי הפלא במדרש ובמדע (ר' נתן סליפקין) פרק ז, עמוד 168 והלאה
  92. ^ בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה כ סי' ד: "פילוסופוס אחד ביקש לידע לכמה הנחש מוליד. כיוון שראה אותם מתעסקין זה עם זה, נטלן ונתנן בחבית והיה מספיק להם מזונות עד שילדו, כיוון שעלו הזקנים לרומי שאלו את רבן גמליאל, אמר ליה: לכמה הנחש מוליד? ולא יכול להשיבו, ונתכרכמו פניו
  93. ^ יש להדגיש שמדובר בידע מדעי על פי דרשה מהתורה שבכתב, ולא ממסורת מסיני או מרוח הקודש
  94. ^ בכורות ח ע"ב: "והא סבי דבי אתונא ארבעינהו, ואוליד לתלת! הנהו מיעברי הוו מעיקרא ד' [שנין]. והא קמשמשי שמושי. אינהו נמי משמשי כאדם"
  95. ^ וכי מניין שהקללה היא לגבי אורך העיבור, ומניין שבהמה והחיה שבפסוק הוקשו לשם כך
  96. ^ רס"ג ורב האי גאון (באוצר הגאונים חגיגה מילואים לצד 60): "ואין מביאין ראיה מכל דברי אגדה ואין מקשין מדברי אגדה... ואין סומכין על דברי אגדה"
  97. ^ רבינו בחיי ויקרא ט א: "יכנה חכמת תורתנו במילת 'חכמות' על שם שכוללת כל החכמות"
  98. ^ תורת ה' תמימה (לרמב"ן) עמוד 28: "ומה שכתב הגאון ז"ל שאמר בפסוק זכר ונקבה בראם הוא חכמת הכף ושרטוטין, עכשיו משתמשין בה ומעסקים בה בני אדם, וכל אלו הדברים וכיוצא בהם חכמות ישנות אמיתיות הן ומקובלות ביד מקבלי התורה, וכשאבדנו אבדו החכמות עימם, ונשאר זכרם בשיבוש ביד מועטים, ובאו הפילוסופים והכחישום. וכבר היה בכאן יש יווני קיבל מחסידי אלמאני חכמה זו, והיה אומר בצורת הפנים נפלאים לעיני העמים, ושמו רבי שבתי היווני. וסוף כי בתורה נרמז לחכמים כל קבלת עניין הטבע, ומקבלת התורה למד שלמה, שכתוב וידבר על העצים"
  99. ^ לרבי אברהם ברבי חייא הנשיא, מראשוני הראשונים
  100. ^ ספר העיבור לרבי אברהם ברבי חייא הנשיא, השער הראשון תחילת פרק א: "הוי יודע כי כל החכמים המעיינים בעניין זה הסכימו כולם על דעת אחת שהארץ עגולה כגון כדור או כנורת, ומימי הים הגדול יסובבון לה על חציה, ונמצאת הארץ חציה יבשה ושם הוא הישוב, וחציה השני טבוע בתוך מימי אוקיינוס ואין בו יישוב, ושאר הימים אשר במחצית היבשה הוא כעניין האיים אשר במקווה המים, ותמצא היבשה בארץ מידתה כמידת הים
  101. ^ מורה נבוכים ח"ב פרק ה: "לעניין שהגלגלים חיים בעלי הגיון, כלומר: משיגים, הרי זה אמת ונכון גם מצד התורה. ושהם אינם גופים מתים כאש וכארץ כמו שדמו הסכלים, אלא הם כמו שאמרו הפילוסופים, בעלי חיים, נשמעים לאלוקיהם, משבחים ומהללים אותו שבח מסוים והלל מסוים, אמר השמים מספרים כבוד א־ל ומעשה ידיו מגיד הרקיע וגו'"
  102. ^ משאנץ, מבעלי התוספות
  103. ^ ר"ש כלאיים פ"ה מ"ה ד"ה ד' על ד': "ובני אדם חכמי המידות אמרו דכל מרובע ב' קוים במרובע האלכסון שמודדין מידת רחבו ועושין מרובע כמידתו, ומודדין מידת ארכו ועושין ריבוע כמידתו, ומודדין מידת אלכסון ועושין ריבוע כמידתו, יעלה אלכסונו כשיעור אותן ב' ריבועין [משפט פיתגורס]... ועל כורחין ליתא לההיא כללא, דהא אלכסון של ל' על כ' אין עולה כי אם ל"ב כדמוכחא מתני' כדפרישית"
  104. ^ תוספות יום טוב כלאיים פ"ה מ"ה ד"ה ומעתה: "ותימה, האם לא היה לו [לר"ש] מחוגה לחוגג עגולה ל"ב על ל"ב ולסמן בה שורות גפנים נטועים על ה' ה', ועין בעין היה רואה שאי אפשר שיפלו מ"ה גפנים בעגולה הזאת?... אבל אין ספק שלא עשה לו צורה מוחשת לראות בה, שאילו היה רואה אין ספק שהיה חוזר מדבריו"
  105. ^ לא מסתבר לפרש את דבריו שהשמש במרכז העולם וכל הכוכבים נעים סביבה, שהרי דעה זו לא נזכרה בזמנו בספרי החכמים, לא חכמי אומות העולם ולא להבדיל גדולי ישראל, וכיצד הוא כותב על כך "והוא דבר נבוכו בו גדולי החכמים עד היום"
  106. ^ תהילים יט ה
  107. ^ מאירי, הקדמה, ד"ה וממה: "וממה שדומה לזה אצלי הוא אמרו תורת ה' תמימה, על מה שסמך לזה עניין רומז בו על תכונת הגלגלים, ר"ל שבעה כוכבי לכת, היות השמש באמצע, באמרו לשמש שם אוהל בהם. והוא דבר נבוכו בו גדולי החכמים עד היום, ואמר שנתגלה לו זה דרך קבלה ועדות ברורה ונאמנה מפי התורה, כמו שנרמז בתכונת כלי הקדש. אף על פי שנעלם זה ממנו, אולי מצד העיון. והפליג על זה בשבח התורה איך היא תמימה ר"ל שלמה ומוציאה לאור כל תעלומה ושימצאו בה דרך עדות כל נגלה וכל נסתר"
  108. ^ תהילים קד ג
  109. ^ רד"ק תהלים קד ג: "יש מפרשים כי רמז בזה על המים מעל לרקיע, ואין חכמי המחקר מודים בזה שיהיו מים מעל לרקיע, ופירשו בעניין אחר המים אשר מעל לרקיע"
  110. ^ ספרו של ר' יוסף אשכנזי ("התנא מצפת", מתחילת תקופת האחרונים) (הודפס בתרביץ כח חוברת ב ליקוטים מספרו של ר' יוסף אשכנזי) פרק לז: "והנני מודיע לכל דורך דרכיהם [של הפילוסופים] כי אין לו חלק בתורת משה ובמה שכתוב בה... וכן במה שכתוב בכתובים, דכתיב 'המקרה במים עליותיו'"
  111. ^ מהמאה ה־16
  112. ^ א. מעשה טוביה עולם הגלגלים פרק ג ד"ה הידיעה השלישית: "בהכרח ראוי לכל פילוסוף אלוקי שיבטל דעת קופירניקוס והנלווים עליו, כי כל אותן ראיות שהביא הוא וחבריו הם נגד כתבי הקודש ודברי נביאי אמת הנאמנים בדבריהם. מפני (לכתוב) [שכתוב] בקהלת והארץ לעולם עומדת, אבל כפי דעת קופירניקוש איננה עומדת כל, והשמש לא יזרח ולא ישקע ואינו סובב ואינו נוטה לשום צד, רק שתמיד עומד במקומו, כי אין לו משפט התנועה. ואם (כדבריי) [כדבריו] כן היא, למה כתוב וזרח השמש ובא השמש ואל מקומו שואף זורח וכו׳ הולך אל דרום וסובב אל צפון סובב סובב הולך וכו׳, וביהושע ויעמוד השמש ולא אץ לבוא וכו׳, בישעיה ותשב השמש עשר מעלות במעלה אשר ירדה. הנך רואה שבכמה מקומות הפסוקים יתנו עידיהן ויצדקו שהשמש והלבנה ויתר הכוכבים מסבבים סביב הארץ, ולא שהארץ מסבכת סביב השמש"
  113. ^ שו"ת שבות יעקב (ר' יעקב ריישר) ח"ג סי' כ: "דכתיב: כי היא חכמתכם – מכלל דאינהו לא ידעו הדבר על בוריו, ואיך נלמד מספריהם?! וכן עיקר דבריהם בנויים שהעולם הוא ככדור, נגד משמעות סוגיא דש"ס דידן ריש פ"ב דחגיגה, דקאמר: אידי ואידי חד שיעורא הוא (חגיגה יב ע"א), וכמבואר בדברי הרא"ם פרשת ואתחנן"
  114. ^ ישעיה מה ז
  115. ^ ליקוטי הגר"א לספר יצירה ד"ה מ"ש (עמוד 46): "מ"ש שם וכן החושך הוא דבר יש עכ"ל. אמר לי פא"פ בזה"ל: החושך אינו העדר כמ"ש המינים, אלא הוא בריאה נפלאה... כמש"ה יוצר אור ובורא חושך... יכול להתפשט בכל מקום, לבד במקום האור אין לו רשות להתפשט, וזהו ויבדל בי האור ובין החושך כו'. והוא דוגמת האוויר שהוא מלא העולם, והנה כשעומד אדם או שום דבר במקום זה, אין שם אוויר"
  116. ^ אמונות ודעות לרס"ג מאמר א: "החושך אינו הפך האור, אבל הוא העדר האור. ואם יאמרו, מאי זה טעם אתה אומר כי אין החושך היפך האור? אביא בזה ג' ראיות..." מורה נבוכים ח"ג פרק י: "שהחושך והעיוורון העדרים"
  117. ^ מעגל טוב השלם עמ' 37: "אמר חכם אשכנזי: וגם אני ראיתי באיזה ספר שיש עוף שנברא באילן. התחילו לשחוק. אז אמרתי: זה הוא שו"ע יורה דעה סי' פ"ד, וצריך שיאמינו מעט, שלא תהא תורה שלימה שלנו כחכמי הגויים המעידים על האבן שהיה עץ. וידעו שנלכדו ברשתם ושתק"ו יחדיו"
  118. ^ כפי שפירטנו במאמר "דע מאיין באו" פרק יב
  119. ^ שו"ת חתם סופר קובץ תשובות תחילת סי' כו: "אמנם המאור הקטן בערך הגדול הנזכר, הוא המאור הגדול המוזכר בתורה ויעש אלוקים את שני המאורות הגדולים את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים
  120. ^ חתם סופר שבת פו ע"ב: "ומפני זה קשה לי לסמוך בשם הוראה על רופאי זמנינו, אפילו ישראל, בעניין נידה וכדומה, דכל מומחתם [מומחיותם] עפ"י ספרי רפואות שנעשו ע"י ניסיון שהיה להם ע"י גופי אומות העולם, וכן כל חכמתם בניתוח עפ"י שניסו בגופן שלהן, דחביל גופיהו ואין מזה ראיה לגופי בני ישראל. ואין לדון מדבריהם להקל בשום איסור כ"א לעניין חילול שבת ואכילה ביוה"כ, דלא יהא אלא ספק פיקוח נפש נמי דוחה שבת. אבל להאמין להם ממש אין נ"ל"
  121. ^ ורפא ירפא, "משא ומתן בענייני רפואה" (הדברים נרשמו ע"י תלמידו) עמוד נז: "במדרש תלפיות (ענף אברים) איתא שלגוי יש ל"א שיניים וליהודי ל"ב, וסיפר לי הג"ר יצחק זילברשטיין שליט"א שיש רופא שיניים בארה"ב ששונא יהודים, וכשבאים אליו סופר השיניים – וכשמוצא 32 אינו רוצה לטפל!"
  122. ^ כמו שפירטתי לעיל ‎פרק מא
  123. ^ ברכות י ע"א: "בוא וראה שלא כמידת הקדוש ברוך הוא מידת בשר ודם. מידת בשר ודם – צר צורה על גבי הכותל ואינו יכול להטיל בה רוח ונשמה קרביים ובני מעיים, והקדוש ברוך הוא אינו כן, צר צורה בתוך צורה ומטיל בה רוח ונשמה קרביים ובני מעיים"
  124. ^ סנהדרין סה ע"ב: "רבא ברא גברא, שדריה לקמיה דרבי זירא. הוה קא משתעי בהדיה, ולא הוה קא מהדר ליה [רש"י: "שלא היה בו דיבור"]. אמר ליה: מן חבריא את, הדר לעפריך"
  125. ^ מצד הסברה, לא מן הנמנע שיצירתו בדרכים טבעיות תגרום לנפיחת נשמה באפיו, כמו שזיווג יוצר עובר בדרך טבעית והדבר גורם לנפיחת נשמה באפיו
  126. ^ כפי שהארכנו ב‎פרק סה
  127. ^ ובפרט שזוהי דרכו של בניין אב – ללמד מן הידוע על שאינו ידוע. והסוגיות שבעניינים מדעיים הן הידועות – שניתן לברר את נכונות מסקנותיהם, והסוגיות ההלכתיות הן שאינן ידועות – שאין בידינו לברר את נכונותן
  128. ^ שו"ת נודע ביהודה מהדורא תניינא אבן העזר תחילת סי' עט: "דע תלמידי החביב ויהיו דברים הללו חקוקים על לוח ליבך לזיכרון: הכלל הגדול שאין לכל חכמים שאחר התלמוד רשות לומר דבר נגד התלמוד, והאומר דבר לסתור קוצו יו"ד מדברי התלמוד לא יחשב בכלל חכמי ישראל"
  129. ^ רמב"ן בהקדמה לספר מלחמת ה': "יודע כל לומד תלמודנו שאין במחלוקת מפרשיו ראיות גמורות ולא ברוב קושיות חלוטות, שאין בחכמה הזאת מופת ברור כגון חשבון התשבורת וניסיוני התכונה. אבל נשים על כל מאודנו ודיינו מכל מחלוקת בהרחיק אחת מן הדעות בסברות מכריעות"
  130. ^ כפי שהארכנו ב‎פרק נט
  131. ^ שו"ת מהר"ם שיק אבן העזר סי' ז ד"ה והנה: "ואין זה ענין למה שכתבו התוס' שם בעירובין [מו ע"ב ד"ה רבי אסי] דנראין היינו הסכמה. דזה שייך רק בדיני התורה שאנו מחוייבין לעשות כפי שנראה, ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות, והקב"ה מסכים על ידו. משא"כ בדברים שהם בחקירת הטבע"
  132. ^ מורה נבוכים ח"ג פרק י: "ולפי זה הפירוש יתבאר מאמר ישעיה 'יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא רע', מפני שהחושך והרע העדרים, והסתכל איך לא אמר עושה חושך ולא עושה רע מפני שאינם דברים נמצאים שתתלה בהם עשייה"
  133. ^ אברבנאל בראשית פרק א סוף ד"ה ביאור מילת חושך: "הנה שם חושך תמיד יורה על ההעדר והמניעה, כמו: ולא חשך ממני מאומה, ומפני לא חשכו רוק, אשר חשכתי לעת צרה, גם מזדים חשוך עבדך, קרא בגרון אל תחשוך ודומיהם – כולם לשון מניעה והעדר"
  134. ^ בפרט בארצות האסלאם
  135. ^ שחלקם תורגמו ללועזית
  136. ^ א. רבי אברהם בר חייא הנשיא – ספריו תורגמו ללטינית והוא נחשב בין אומות העולם לאחד מעשרת גדולי האסטרונומים בימים הקדמונים (קו התאריך הישראלי שער ה פרק נא עמוד 133)
  137. ^ מרוב הערכת חכמי המדע לפעלם של שלושה מגדולי הראשונים, קראו על שמם מכתשים בירח: "מכתש אַבֶּן עזרא", "מכתש רבי לוי" (הרלב"ג), "מכתש זָגוּת" (רבי אברהם זכות)
  138. ^ סנהדרין ה ע"ב: "והאמר רב: שמונה עשר חודשים גדלתי אצל רועה בהמה, לידע איזה מום קבוע ואיזה מום עובר"
  139. ^ איגרת הרמב"ם אל חכמי מוֹנטפֶשלֵיר על גזירת הכוכבים ד"ה דעו רבותי שאני: "דעו רבותיי, שאני חיפשתי בדברים אלו הרבה, ותחילת לימודי הייתה חכמה שקוראים אותה 'גזרת משפטי הכוכבים', כלומר שידע ממנה האדם מה עתיד להיות בעולם או במדינה, או מה יארע לאיש זה כל ימיו. וגם קראתי בענייני עבודה זרה כולה. כמדומה לי שלא נשאר חיבור בעולם בעניין זה בלשון ערבי, אשר העתיקו אותו משאר לשונות, עד שקראתי אותו והבנתי ענייניו וירדתי עד סוף דעתו"
  140. ^ מראשוני הראשונים
  141. ^ חיבור המשיחה והתשבורת, הקדמה, ד"ה וראיתי: "וראיתי רוב חכמי דורנו בארץ צרפת אינן בקיאין במדידת הארצות ולא זריזין בחלוקתן, אבל הם מזלזלין בדבר הזה זלזול גדול ומחלקין את הקרקעות בין היורשין והשותפין לפי אמידה וגוזמא ובאין במעשה הזה לידי עוון ואשמה, ורובם מזידים וחוטאים, וכל אחד מהם חטאו בטעותן כפי שיבוש אומדנותן. ואל יעלה בליבך שהם מודדים וחושבים, אבל הם מאמדים וכוזבים. ואני אומר, שאינם מונין מן המניין, אלא הם מונין מן ההונאה, שכתוב בה והאכלתי את מונייך את בשרם, שאין בעולם הונאה גדולה מן ההונאה הבאה על ידם, עד שיכול שיקרה בחשבונם שבעל השליש נוטל רביע ובעל הרביע נוטל השליש, ואין לך גזילה ואונאה גדולה מזו"
  142. ^ לדעתי, במחילת כבוד תורתם, יש חשיבות לפירוט דוגמאות אלה, כיוון שיש מכך נפקא־מינה לזהירות שיש לנקוט בהסתמכות על גדולים בסוגיות כאלה. כמו כן יש לשים לב שרוב הדוגמאות דלקמן הן מתקופת מאה השנים האחרונות, שבהן מקורות המידע ויודעי מדע נפוצים וניתן לברר עניינים אלה בקלות
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:אמונה_טהורה/השער_האחד־עשר:_דברי_המדע_שבחז%22ל"