ביאור:איך לבחור כשאין מועמד מושלם

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

על-פי התורה, יש לבחור אנשים לפי תכונות האישיות שלהם (לא לפי המצע), כמו שנאמר:

(דברים א יג): "הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם , וַאֲשִׂימֵם בְּרָאשֵׁיכֶם"(ראו בחירות - שלב א )
(שמות יח כא): "וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל,יִרְאֵי אֱלֹהִים,אַנְשֵׁי אֱמֶת,שֹׂנְאֵי בָצַע ; וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים, שָׂרֵי מֵאוֹת, שָׂרֵי חֲמִשִּׁים, וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת."(ראו בחירות - שלב ב )

אבל מה עושים כשאין אף מועמד שיש לו כל שבע התכונות הללו? האם צריך לבחור את "הרע במיעוטו"?

תשובה חלקית ניתן לקבל מההלכה העוסקת במינוי בן מלך: "הניח בן קטן--משמרין לו המלוכה עד שיגדיל... ולא המלכות בלבד, אלא כל השררות וכל המינויין שבישראל... והוא שיהיה הבן ממלא מקום אבותיו בחכמה, וביראה. היה ממלא ביראה--אף על פי שאינו ממלא בחכמה--מעמידין אותו במקום אביו, ומלמדין אותו; וכל מי שאין בו יראת שמיים--אף על פי שחכמתו מרובה, אין ממנין אותו למינוי מן המינויין שבישראל." (רמב"ם' הלכות מלכים א ח-ט) .

מנהיג צריך להיות גם ירא ה' וגם חכם; אם הוא חכם ולא ירא ה' - אסור לבחור בו בכלל, אבל אם הוא ירא ה' ולא חכם - מותר לבחור בו וללמדו.

המקור לדברי הרמב"ם הוא בבחירתו של ר' יהודה הנשיא, שבחר למנות לממשיכו את רבן גמליאל בנו, למרות שלא היה חכם כמוהו: "ורבי, מאי טעמא עבד הכי? - נהי דאינו ממלא מקום אבותיו בחכמה, ביראת חטא ממלא מקום אבותיו הוה." ( כתובות קג: )

וייתכן שהמקור לבחירתו של ר' יהודה הנשיא הוא בתורה, בפסוקים המתארים את הקריטריונים לבחירת מנהיגים.

התכונה " חכמה " מייצגת את כל התכונות המנויות ב (דברים א יג): "הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם ...", שהן תכונות של כישרון שכלי וחברתי (ראו בחירות - שלב א ).
התכונה " יראת חטא " מייצגת את כל התכונות המנויות ב (שמות יח כא): "וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל,יִרְאֵי אֱלֹהִים,אַנְשֵׁי אֱמֶת,שֹׂנְאֵי בָצַע ...", שהן תכונות של מוסר ומידות טובות - גבורה, יראת ה', יושר וצניעות (ראו בחירות - שלב ב ).

הפסוקים מבדילים בין שני סוגי התכונות:

התכונות המייצגות כישרון נמסרו לעם: "הבו לכם אנשים חכמים ונבנים וידעים לשבטיכם...";
אך התכונות המייצגות מידות טובות נמסרו למשה, שהיה אמור לבחור ברוח הקודש, בחזון: "ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל, יראי אלהים, אנשי אמת, שנאי בצע...".

מכאן, שהתכונות המייצגות כישרון הן הפחות חשובות, אלו תכונות שהציבור רשאי להתפשר עליהן כשאין ברירה; אולם התכונות המייצגות מידות ומוסר הן תכונות שאסור להתפשר עליהן.

בימינו, כשאין לנו נביא שיכול "לחזות מכל העם... יראי אלהים...", אנחנו צריכים להשתדל כמיטב יכולתנו לבחור אנשים עם תכונות אלו - "אנשי חיל, יראי אלהים, אנשי אמת, שונאי בצע", או לפחות לא לבחור אנשים בעלי תכונות הפוכות.

לסיכום, אסור לבחור "רע במיעוטו", מותר לבחור "טוב במיעוטו":

אסור לבחור "רע במיעוטו", כלומר, מועמד שיש לו תכונות רעות - אינו איש חיל, אינו ירא ה', אינו איש אמת, אינו שונא בצע.
מותר לבחור "טוב במיעוטו" - אדם ירא ה' רק שאינו מספיק מוכשר או מנוסה, אינו מספיק חכם נבון או ידוע.

לעיון נוסף

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-02-09.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/klli/mdrjim/bxirot2