ביאור:איך יכלו המרגלים להבטיח לרחב שלא יהרגו אותה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



שאלה:

באיזו רשות נתנו המרגלים הבטחה לרחב שלא תמות

הרי זה בנגוד גמור לצו " לא תחיה כל נשמה"?

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של יהודה שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-01-11.

תגובות[עריכה]

מאת: אסתי ונריה קליין

התשובה העיקרית שאני ראיתי לזה אומרת שהיא לא היתה משבעה עממים.

מאת: אראל
כנראה שהמרגלים הלכו לפי שיטת ר' שמעון בר יוחאי, שאמר "ּדרשינן טעמא דקרא", כלומר, יש להתייחס לטעם ולמשמעות של המצוה. במקרה זה, טעם המצוה "לא תחיה כל נשמה" הוא, כמו שכתוב בהמשך, "למען אשר לא-ילמדו אתכם לעשות ככל תועבתם אשר עשו לאלהיהם וחטאתם לה' אלהיכם". ומכיוון שרחב חזרה בתשובה והביעה אמונה עמוקה בה', הרי שטעם המצוה לא מתקיים לגביה, ולכן מותר ואף חובה להחיות אותה, גם אם היא משבעת העממים.
וגם לשיטת חכמים, שאמרו "לא דרשינן טעמא דקרא", יש אומרים שזה רק כאשר הטעם אינו מפורש במקרא, ולכן איננו יכולים להיות בטוחים שזה הטעם הנכון; אך במקרה זה הטעם מפורש, ולכן ודאי יש להתחשב בו (ע"ע אנציקלופדיה תלמודית, ערך "טעמא דקרא").

מאת: יהודה
תגובה לטעם המצוה
א)מדוע אם כן הגבעונים היו צריכים לנהוג בערמה?
ב)מדוע יהושע כועס על הגבעונים שעשו בערמה- והענישם.
היה צריך ללמדם את האמונה בה'
ג) מי אמר שהגבעונים לא חזרו בתשובה מסויימת
למרות ההדגשה בשמואל ב שהם לא מבני ישראל
גם רחב אינה מבני ישראל

מאת: אראל
א. זה מאד לא קל לעזוב את עבודת האלילים. אולי הגבעונים חשבו שאם הם ינהגו בערמה הם יוכלו להמשיך במנהגיהם.
ב. "דרך ארץ קודמת לתורה" - מי שנוהג בערמה ואין לו דרך ארץ בסיסית, אין טעם להתחיל ללמד אותו אמונה. הוא יביע אמונה כלפי חוץ אבל לא ישתנה מבפנים.
ג. "והגבעונים לא מבני ישראל" נשמע כמו רקע הסטורי לסיפור, רחב לא נזכרה שם כי לא היתה קשורה לסיפור

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t0602_3