ביאור:איוב כט יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




וכחול ארבה ימים[עריכה]

איוב כט יח: "ואמר עם קני אגוע וכחול ארבה ימים "

לפי מסורות עתיקות הכוונה לעוף החול – פניקס , שהאגדות ספרו עליו שהוא חי למעלה מאלף שנה..

1461 שנה ליתר דיוק.. מה עומד מאחורי האגדה הזאת?

מסתבר שעוף החול (פניקס) הוא הפלמינגו

כדי להבין מדוע יוחס לו דווקא 1461 שנה, צריך לחפש מספר דומה..

1461 זה למעשה מחזור הכוכב סותיס ( ספד.ת ) כוכב סיריוס בקבוצת הכוכבים כלב גדול

אחרי כל 1460 שנה המצרים היו מוסיפים שנה מעוברת שנקראה שנת סותיס

אבל היא נקראה גם שנת פניקס

והנה בעוד אלפא (הכוכב הראשי) של כלב גדול נקרא סיריוס (סותיס / ספד.ת)

הרי שביתא (הכוכב המשני) של כלב גדול נקרא מורזים

ומסתבר שמורזים = פלמינגו (עוף החול / פניקס)

עכשיו כבר קל יותר להבין את הנמשל ולא רק את המשל..

יתכן שעוף החול נקרא כך בהקשר של זכוכית

(וגם מהאמונה שהוא קם מהחולות / מדבר ערב)

לפניקס יש משמעות של:

ארץ פיניקיה (לבנון, וכנראה כולל חלק מכנען)

עוף החול

עץ דקל

ארגמן

ולדעתי גם זכוכית ( ועוד..)

באופן כללי מייחסיים את המצאת הזכוכית לפיניקים

כך שיתכן שבימי קדם גם הזכוכית נקראה פניקס

(מעניין לציין בקשר לכך שהמפעל הגדול בארץ לזכוכית נקרא פניציה – פניקיה)

בעבר הבעתי את דעתי שחלון זה מלשון חול – ממנו עשויה הזכוכית

על הפסוק: דברים לג יט: "עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק כי שפע ימים יינקו ושפני טמוני חול "

המדרש אומר: שפוני = חלזון, טמוני = טרית, חול = זכוכית לבנה (מדרש רבה במדבר פרשה יג)

באזור עכו יש נחל שנקרא בעל / בלוס – היום נעמן

והוא היה ידוע כמקור לחול הזכוכית (יוסיפוס, מלחמות היהודים, ספר ב' פרק י' ב')

יתכן שהנחל בלוס הוא המקור לשם בולוס – זכוכית בתלמוד

("מה דרכו של חול אדם מכניסו לאורו {אש} מוציאו בולוס ועושה הימנו כלי זכוכית)

יתכן גם שמקור השם נעמן - נע'מן   - נח'ם – נחם = פלמינגו בערבית

(או נעמה – יען, עוף החול זוהה גם עם עופות כגון יען-אווז-תרנגול-חסידה-טווס ועוד)

כמו כן מעניין לציין שגם חלזונות/צבע הארגמן (פניקס) קושרו לקבוצת כלב גדול

" הארגמניות חיות שבע שנים לכל היותר. נחבאות עם עליית כוכב הכלב "

על חלזונות הארגמן - גאיוס פליניוס סקונדוס, חקר הטבע, ספר ט, ס-סה

C. Plinius Secundus, Naturalis Historia, ix.60-65

תרגם מלטינית: ד"ר מאיר שש

מעניין להזכיר גם את האגדה שהארגמן (פניקס) נתגלה על ידי   כלב   (- "כלב גדול"..?)

"על גילוי הארגמן מספרת האגדה הצורית כי לפני עידן ועידנים הייתה בת הים טירוס

צועדת על שפת הים עם הרקולס אהוב ליבה. לפתע פיצח כלבה של טירוס קונכייה קטנה בשיניו,

וכהרף עין נצטבע פיו בצבע אדום לוהט. אז אמרה טירוס להרקולס כי אם לא יכין לה שמלה צבועה בצבע זה

היא לא תוסיף לראות את פניו. אסף הרקולס קונכיות רבות והכין לטירוס את בגד המלכות הארגמני,

שהיה גם לצבען של גלימות המלכים במשך דורות רבים" (ויקיפדיה)  

על זהות מורזמא – פלמינגו, ראו פה:

  http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/shmini/rey.html

על מחזור סותיס, (וליקובסקי ) ראו פה:

http://tinyurl.com/6a5gvf

על עוף החול (ויקיפדיה) ראו פה:

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%95%D7%A3_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9C


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:וכחול ארבה ימים


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אביתר כהן שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-12-04.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. ([{{{1}}} הקישור המקורי]) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.