ביאור:אור התמיד ואור האדם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

פרשת תצווה, אור התמיד ואור האדם / מוטי לקסמן, תשס"ט

פרשת השבוע, פרשת תְּצַוֶּה היא פרשה ויזואלית, צבעונית ותיאורית מאוד.

רוב הפרשה עוסק בבגדי הכהונה צבעוניים ובקרבנות שבהם יתקדשו הכהנים, שני נושאים נכבדים שכבר עסקתי בהם (1).

הפעם אתרכז בפתיח, בו אנו קוראים: "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד: בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדֻת יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר לִפְנֵי ה' חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות כז, כ–כא).

האל מצווה להעלות נר תמיד מערב עד בוקר, לפני ה'. נר התמיד צריך להפציע את אורו כל לילה, לשם מה? הקב"ה צריך אור?

המדרש ער לשאלה זו ומבהיר: "שלא יטעה אותך יִצְרְךָ לומר שהוא צריך לאורה" (2).

מיקום נר התמיד הוא מחוץ לארון הקודש, כפי שכתוב: "לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד: בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת".

כתוב זה מביא את הדרשן לחזור ולהדגיש: "והיא נתונה מבחוץ מן הפרוכת. להודיעך שאינו צריך לאורה של בשר ודם. בנוהג שבעולם, מלך בשר ודם עושה לו מטה ושולחן נותן את המנורה" (3).

האין זה מובן מאליו שמלך מלכי המלכים אינו זקוק לאור נרות פיזי?

אז לשם מה דולק נר התמיד?

הדרשן מבהיר פעם נוספת: "אמר הקב"ה לא שאני צריך לאור בשר ודם הזהרתי אתכם על הנרות, אלא שתדעו מה חובתכם לפני. [...] בשבילך שאתה רואה להיכן אתה נכנס ויוצא" (4).

כלומר, נר התמיד בא לעוררנו על המחשבות שבנו ועל התנהגותנו.

וכדי שנחשוב על כך, נקדיש מילים אחדות על האור.

האור הוא התופעה או המהות שפותחת את תהליך הבריאה: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ: וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר" (5).

למה האור הוא הנברא הראשון בתהליך בריאת העולם?

אמנם, הטעם לכך יכול להיות מאוד פשטני: "כשאלוהים אמר בפעם הראשונה יהי אור / הוא התכוון שלא יהיה לו חשוך" (6). בבחינת, אם הכל חשוך שום נברא לא נראה.

לפיכך, לא היה אור לפני תחילת הבריאה. האמנם זה ייתכן, שלפני בריאת העולם לא היה אור???

בספרות הקבלה מתייחסים לכך: "דע כי טרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים, היה אור עליון פשוט ממלא כל המציאות ולא היה שום מקום פנוי [...] אלא הכל היה ממולא מן אור-אין-סוף פשוט ההוא" (7).

הנביא ישעיהו מתנבא על שובו של אותו אור קדמוני: "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים" (8). מתי? מתי יאירו הלבנה והחמה כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים? "בְּיוֹם חֲבֹשׁ ה' אֶת שֶׁבֶר עַמּוֹ וּמַחַץ מַכָּתוֹ יִרְפָּא" (9).

ובכן, לפי מקורות אלה האור לא נוצר עם בריאת העולם אלא היה מאז ומעולם.

אם-כך, נחזור ונשאל: איך ניתן להבין את הכתוב שביום הראשון נברא האור?

לפני שנענה על השאלה, נעורר עוד תמיהה:

בתפילת קבלת שבת נאמר: "אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק" [10]. אמירה זו חוזרת גם בערב ביום כיפור, לפני תפילת כל נדרי.

ומה התמיהה? מדוע האור זרוע לצדיק? הרי הצדיק יש בו אור אז מדוע הוא זרוע לו ולא לרשע או לחסר התקווה שהם חסרי אור וזקוקים לו?

ובכלל, נחזור לנר התמיד, הרי אינו מפיץ אור ממש!

לפי דברים אלה, אני מציע את השיקול הבא: האור האמיתי, האור המלא, האור הטהור היה מאז ומעולם. האם אדם מסוגל להבחין באור המקורי, לקלוט את האור האמיתי ?

"כל מי שעושה מצוה הוא כאילו מדליק נר לפני הקדוש ברוך הוא, ומחיה נפשו שנקראת נר, שנאמר: "נר ה' נשמת אדם" [11]. כלומר, גילוי האור האמיתי תלוי באור שיש במתבונן, בתוך תוכו.

ולכן, "אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק"! כי רק בצדיק, אדם שיש בו טוב ורוך יש אור, ורק מי שיש בו אור יכול "לקצור" את אשר "זרע" אלוהים מקדמת דנא.

כך עברנו לספירה אחרת: אור לא כמצב פיזי, אלא כמצב של תודעה, כמצב נפשי-רוחני.

אכן, אור פנימי, אור אמיתי אינו תוצר אובייקטיבי של חשמל, או נפט או חֵלֶב!

כל אדם רואה אור על-פי האור שבתוכו.

אדם שיש בו אור יכול וודאי להאיר את הפנים והנשמות הכבויות הרבות שנמצאות בכל מקום.

כי האור שאדם מזהה, האור שאדם קולט, האור שאדם משדר, האור שהוא מקרין, תלוי רק בו!!!

נראה לי שזה הטעם שבברכת כהנים כתוב: "יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ" [12]. בבחינת מאור פנים של ה' הוא שלב ראשון לכך שהאל "יתן לך חן" [13] "ויתן לך בקשתך" [14] "יתן חנך בעיני הבריות" [15].

נאמר על יהודים:"בלב כל יהודי צריך לדלוק נר תמיד, נר אלוהים. אבל לא רק 'באוהל מועד' [בית כנסת, בית מדרש, בתפילה], אלא גם 'מחוץ לפרוכת' [ברחוב, במסחר, בעבודה, בעסקי חולין]; במעשים שבין אדם לחברו" [16]. אבל, הואיל ובבריאת העולם נברא האדם, ואלוהים ברא את כל העולם וכל אשר בו, נראה לי מוצדק להחיל אמירה זו על אדם ואדם באשר הוא.

כך אני מבין את הנתון שהאור נברא ביום הראשון, כי אור הוא תנאי לצמיחה, אור הוא תנאי הכרחי לחיים, לכל.

לכן, לטעמי, צווינו בפרשת השבוע "לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד": למען יזכור האדם תמיד את נוכחות האל; היוצר אור לכל, לכולם! ונרבה את האור האמיתי, האור שבתוכנו כדי לזרוח ולהאיר על קדושה ולא פחות על הפעילות, על התייחסות ועל ההתנהגות של אדם לאדם.

אז מה נותר לבקש? למה צריך להתפלל?

מי ייתן ואור זורח ימלא את לב כולנו,

אור בהיר, אור רך, אור טהור אור צלול

אור שיאיר לנו ולכל בני אנוש!

אמן!

הארות ומראה מקום

(1) למגלה עניין בכך, אפשר לעיין בפרסומים "פרשת תְּצַוֶּה: אופנה ומדים ומשמעות, תשס"ז" וגם "פרשת תְּצַוֶּה: מדי כהונה וילדה בשמלה אדומה, תשס"ח",

שניהם באתר: [ [1] http://www.notes.co.il/moti]]

(2) תנחומא, פרשת תצוה סימן ז.

(3) שם, שם.

(4) שם, סימן ד.

(5) בראשית א, א–ג.

(6) מתוך השיר "כשאלוהים אמר בפעם הראשונה" למשורר נתן זך.

(7) ההדגשה שלי. יעקב כנעני, אוצר הלשון העברית, כרך א, ירושלים–תל-אביב תש"ך, עמ' 50. וראה גם: "מבואר בשער א' כי טרם שנאצלו הנאצלים היה אור עליון ממלא כל המציאות וכאשר עלה ברצונו לברוא העולמות צמצם את עצמו אל צדדי סביבות הנקודה האמצעית ואז נשאר מקום פנוי ואויר וחלל ריקני" (הערות על שו"ת מראה יחזקאל סימן קד).

(8) ההדגשה שלי. ישעיהו, ל, כו.

(9) שם, שם.

[10] תהלים צז, יא1.

[11] שמות רבה, תצוה ג.

[12] במדבר ו, כה.

[13] רש"י על אתר.

[14] ראב"ע על אתר.

[15] תורה תמימה על אתר.

[16] פרדס יוסף, (לצערי, אין בידי מראה המקום המדויק).

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של motinue שפורסם לראשונה בmotele777 @ gmail.com וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-03-11.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t0227_12