ביאור:אוילים ודיבורים
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
ספר משלי מלמד להתעמק, לחשוב בעיון על מעשינו ולא לפעול מתוך מחשבות של איוולת ( = שטחיות ).
ההעמקה חשובה לא רק במעשים אלא גם בדיבורים:
אדם שעונה מהר, מבלי לחשוב ולהבין את השאלה, עלול לענות תשובה אווילית ושטחית, שתבייש אותו לפני השומעים (משלי יח יג): "משיב דבר בטרם ישמע - אולת היא לו וכלמה" ( פירוט ).
יש אנשים שהם מטבעם אוילים ושטחיים; הם מסתפקים במס-שפתיים גם בדברים טובים: "חכם לב יקח מצות, ואויל שפתים ילבט" ( פירוט ) וגם בדברים רעים: "קורץ עין יתן עצבת, ואויל שפתים ילבט" ( פירוט ).
הם מתייחסים לכל החכמות כאל גבוהות וקשות מדי להשגה (משלי כד ז): "ראמות לאויל חכמות, בשער לא יפתח פיהו": אינם טורחים להתעמק כדי ללמוד, ולכן לא נותנים להם לפתוח את פיהם במקום שבו מתקבלות ההחלטות הציבוריות החשובות ( פירוט ).
כשהם בכל-זאת פותחים את הפה, הם גורמים נזק לעצמם (משלי י יד): " "חכמים יצפנו דעת;" "ופי אויל מחתה קרבה" ": הם אומרים מייד כל רעיון שעולה בדעתם, ולכן, גם כשהם מגלים שהרעיון שלהם היה שגוי, קשה להם לחזור בהם ולתקן את הטעות, ואינם מצליחים ללמוד כמו החכמים ( פירוט ).
כדי לצאת מהמצב, האויל צריך לשתוק (משלי יז כח): "גם אויל מחריש חכם יחשב; אטם שפתיו נבון": אם ישתוק, ייחשב לחכם, ויוכל ללמוד קצת ( פירוט ).
החכם, המדבר מבלי לחשוב, ייחשב לאויל; והאויל, המחריש ואינו מדבר, ייחשב לחכם.
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-07-04.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/mjly/ewil_dibur