ביאור:אוהלן של אמהות והמשכן

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ, וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה, וַיֶּאֱהָבֶהָ; וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ.
בראשית כד סז
ויביאה האהלה והרי היא שרה אמו כלומר ונעשית דוגמת שרה אמו. שכל זמן ששרה קיימת היה נר דלוק מערב שבת לערב שבת, וברכה מצויה בעיסה, וענן קשור על האהל, ומשמתה פסקו, וכשבאת רבקה חזרו
– רש"י שם

פרשנים רבים קישרו בין שלושת ברכות אלו ל:

על שלוש עבירות נשים מתות בשעת לידתן--על שאינן זהירות בנידה, ובחלה, ובהדלקת הנר.
משנה שבת ב,ו

כאשר הענן מעל האוהל מסמל את טהרת המשפחה.

הרמב"ן בהקדמה לספר שמות כותב: "כאשר ישראל הקימו את המשכן חזר הקב"ה והשרה את שכינתו ביניהם, כפי מעלת אבות האומה שסוד אלוקים ושכינתו שרתה על אוהליהם" שלושה ניסים שהיו במשכן מקבילים לברכות על אוהל שרה ובאים לסמל שלושה עקרונות:

  • עמוד הענן מעל המשכן - השראת שכינה
  • הנס בנר המערבי שבאותו נר היה מתחיל להדליק וגם מסיים - אור ה' שהולך ומתרבה
  • בלחם הפנים היה נס שנשאר חם גם לאחר שבוע - כלכלי

בניינה הכללי של האומה מתייסד מבניין כל בית ובית על בסיס החותם שהטביעו אמהות האומה באוהליהן.

מקורות[עריכה]

אוהלן של אמהות \ הרב שמואל דב רוזנברג - בעלון "שבתון"