ביאור:'שבע' - נורית זרחי

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




שבע/ נורית זרחי[עריכה]

מזמן- מזמן, אחור אחור

הייתי פעם גדי שחור

לא היה חביב ממני

בעדר רחל אמנו

והיא קשרה אותי בחוט

לכל מקום איתי הלכה

רק רקיקים עם צמוקים

הגישה לי ארוחה

והיא לטפה והיא חבקה

והיא נשקה לי בפנים

אחרת איך היו עוברות

עליה

שבע השנים?
 

"ימים אחדים" היו אותן שבע שנים עבור יעקב, באהבתו את רחל. אך עבור רחל… היו אלו ימים מלאי געגועים, ימים ארוכים עד מאוד. כל יום הוא כנצח. שבע שנים!!

כל כך הרבה זמן! איך זה יכול להיות שיעקוב לא חש את אותה צפייה מורטת עצבים? איך זה שבשבילו אלו רק "ימים אחדים"?!?

נאמר- "שלש מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל ולא נתנן אלא על ידי ייסורין, ואלו הן תורה וארץ ישראל והעולם הבא." (ברכות דף ה' עמוד א')

אם נתנו על ידי ייסורים- הרי אין אלו מתנות- כי עם ישראל שילם עבורם בייסורים רבים! אלא, אלו הם דברים גדולים ומובחרים כל כך, שאף על פי שאנו משלמים עבורם בייסורים רבים- הם עדיין מתנות, כי לעולם לא נוכל לשלם את מלוא המחיר הראוי להם.

כך גם עם יעקב- רחל הייתה עבורו מתנה כל כך נבחרת עד כדי כך ששבע שנות עבודה הם כלום לעומתה, הם בסך הכל ימים אחדים- בשביל אישה כל כך נפלאה צריך לעבוד לפחות מליון שנה.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של עמוסיגל עזריה שפורסם לראשונה בכפית ה'תשס"ב וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2003-03-03.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/brejit/7