ביאור:'חרטה' - אהובה קליין

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



חרטה

הם שאפו לעצור הגלגל

לחסום בפניו המזל-

בן זקונים קטן

לאביו אהוב נאמן

להשליכו לבור נחשים

למוכרו בנזיד עדשים.

"חרבם תבוא בליבם"

בצער לא ידעו נפשם

להבות אשמה ברוחם:

"אבל אשמים אנחנו

על אחינו אשר ראינו..

בהתחננו אלינו ולא שמענו"

יוסף מתוודע אל אחיו

הבושים ונכלמים מפניו.

רגשי חרטה וייסורים

מציפים גופם בזרמים

קשה עליהם הדיבור

לב נדכא ושבור.

הערה: השיר נכתב בהשראת פרשת מקץ.


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אהובה קליין שפורסם לראשונה בAhuvak @ bezeqint.net וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-12-29.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/forums_60