ביאור:'ובני רשף יגביהו עוף' - נתן זך וספר איוב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



נתן זך מצטט פסוק מספר איוב, משחק בסדר המילים ופרט לזה אינו מוסיף הרבה: "אדם לעמל יולד, יולד לעמל... ובני רשף יגביהו עוף" (נתן זך). המקור הוא: "כי אדם לעמל יולד ובני רשף יגביהו עוף" (איוב ה' 7).

קשה למצוא מחמאה גדולה יותר מיוצר של טקסט אחד לגבי טקסט שני, המובא כמעט ללא שינוי; מי שיוסיף לעיין בספר איוב ימצא, שגם את שם משפחתו המעוברת לקח זך מספר זה: "אם זך וישר אתה כי עתה יעיר עליך ושילם נוות צידקך. והיה ראשיתך מצער ואחריתך תשגה מאוד" (איוב ח ו,7).

מדוע ליוצר מסוים קשר כה חזק לספר זה או אחר בתנ"ך?

רחל מפרשת יותר את סיבותיה שלה:

"תְּנָכי פתוח בספר איוב;

איש יקר, למדנו גם אנו,

לשאת את הרע כשאת את הטוב,

בברכה לאל שהיכנו. "

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של שלומית אגוזי שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-10-21.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/sofrim/shlomit/11